קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ירמיהו מתנבא לצדקיהו על חורבן העיר ועל מיתתו בשלום תוכן הפרק: ירמיהו מתנבא לצדקיהו שירושלים תישרף והוא יגלה לבבל, אך לא ימות בחרב ויספדו לו כמלך (רד"ק, פסוקים א-ז). המלך והעם כרתו ברית לשלח את העבדים העבריים, וחזרו וכבשום, ועל כך גוזר ה' שיימסרו ביד אויביהם והכשדים ישובו אל העיר. נבואה זו כנגד השרים, כשם שהראשונה כנגד המלך (אברבנאל, פסוקים ח-כב).
א. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֣ל וְכׇל־חֵיל֡וֹ וְכׇל־מַמְלְכ֣וֹת אֶ֩רֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹ וְכׇל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְעַל־כׇּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃
ב. כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃
ג. וְאַתָּ֗ה לֹ֤א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָד֖וֹ תִּנָּתֵ֑ן וְֽ֠עֵינֶ֠יךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר וּבָבֶ֥ל תָּבֽוֹא׃
ד. אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃
ה. בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶ֠יךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְה֥וֹי אָד֖וֹן יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ ס
ו. וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
ז. וְחֵ֣יל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְעַ֛ל כׇּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנּוֹתָר֑וֹת אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ פ
ח. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃
ט. לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חׇפְשִׁ֑ים לְבִלְתִּ֧י עֲבׇד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃
י. וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־הַשָּׂרִ֨ים וְכׇל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חׇפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבׇד־בָּ֖ם ע֑וֹד וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃
יא. וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים (ויכבישום) [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ פ
יב. וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
יג. כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃
יד. מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָֽם׃
טו. וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃
טז. וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ ס
יז. לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַתֶּם֙ לֹא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֶל־הַחֶ֙רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ (לזועה) [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
יח. וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י אֲשֶׁ֤ר לֹא־הֵקִ֙ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֙גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃
יט. שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הַסָּֽרִסִים֙ וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃
כ. וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃
כא. וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַ֗ד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃
כב. הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ פ
א. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֣ל וְכׇל־חֵיל֡וֹ וְכׇל־מַמְלְכ֣וֹת אֶ֩רֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹ שהן תחת שלטונו1 וְכׇל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְעַל־כׇּל־עָרֶ֖יהָ ואף עמים אחרים שאינם תחתיו באו לעזרתו מתוך שנאת ישראל, ונלחמים גם בערים הסמוכות לה2 לֵאמֹֽר׃3
ב. כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה באזני העם, בנבואה גלויה4 וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו גם לו בעצמו, ולא לעם בלבד [ב. לו לבדו, בלי איש5]6 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ ונבואה זו נצטווה לחזור עליה פעם אחר פעם, ולא אמרה על דעת עצמו7
ג. וְאַתָּ֗ה לֹ֤א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ באחיזה בחזקה, בעל כורחך8 וּבְיָד֖וֹ תִּנָּתֵ֑ן חי, ולא ימיתוך התופשים, אלא יביאוך אליו9 וְֽ֠עֵינֶ֠יךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖ר הוא עצמו ידבר עמך פנים אל פנים10 וּבָבֶ֥ל תָּבֽוֹא׃ בגולה11
ד. אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה ובזה תתנחם, אף שתגלה מארצך12 כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ בזכות צדקתך, אף שהפורענות באה בעוון הדור ובעוונם תיתפש גם אתה13 לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃ ואף מלך בבל לא ימיתך, אף שהדין נותן שיהרגך על שעברת על השבועה14
ה. בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת תמות אחרי מות נבוכדנאצר, כשתצא מבית האסורים [ב. על מיטתך, ולא בחרב15]16 וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶ֠יךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ ישרפו עליך את מיטתך וכלי תשמישך, כמנהג המלכים ואף בגלותך יעשו לך כבוד מלכים17 וְה֥וֹי אָד֖וֹן יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ בצעקת יללה על מיתת האדון18 כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ ס גזירה היא ולא אשוב ממנה, ולכן ודאי תתקיים19
ו. וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה על גלותו ועל מיתתו בשלום20 בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ בעוד העיר במצור, כפי שנצטווה21
ז. וְחֵ֣יל מֶלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְעַ֛ל כׇּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנּוֹתָר֑וֹת אֶל־לָכִישׁ֙ וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה שעדיין לא נכבשו, ועל לכיש ועל עזקה צר22 כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה עָרֵ֥י מִבְצָֽר׃ פ ואת שאר הערים כבר כבש והחריב את מבצריהן, ולכן הדגיש הכתוב ששתי אלה נותרו23
ח. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה ועיקר הנבואה נאמר מפסוק יב והלאה24 אַחֲרֵ֡י כְּרֹת֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ בְּרִ֗ית אֶת־כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם כרת את הברית בשנה השביעית למלכותו ולכן נבואה זו קודמת בזמנה לזו שלפניה [ב. בעת המצור25]26 לִקְרֹ֥א לָהֶ֖ם דְּרֽוֹר׃ לעבדים ולשפחות שבידיהם [ב. לעצמם, שלא יימכרו עוד27]28
ט. לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֧ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ הָעִבְרִ֥י וְהָעִבְרִיָּ֖ה חׇפְשִׁ֑ים שעבדו בהם מעבר לשש שנים, בניגוד למצוות התורה [ב. אף לפני שש שנים29]30 לְבִלְתִּ֧י עֲבׇד־בָּ֛ם בִּיהוּדִ֥י אָחִ֖יהוּ אִֽישׁ׃ וזו תקנה גם לעתיד, ונוסף בה טעם הקרבה, שהם בני מלכות יהודה31
י. וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־הַשָּׂרִ֨ים וְכׇל־הָעָ֜ם אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ בַבְּרִ֗ית לְ֠שַׁלַּ֠ח אִ֣ישׁ אֶת־עַבְדּ֞וֹ וְאִ֤ישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙ חׇפְשִׁ֔ים לְבִלְתִּ֥י עֲבׇד־בָּ֖ם ע֑וֹד קיבלו עליהם את הברית, ואף השרים, שהמלך לא פנה אליהם וחשב שלא יתרצו32 וַֽיִּשְׁמְע֖וּ וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃ ולא קיבלו בפיהם בלבד, אלא שילחו את העבדים בפועל33
יא. וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן ונתחרטו אחרי שנסתלק המצור, שבגללו שחררום מחשש שימרדו34 וַיָּשִׁ֗בוּ אֶת־הָֽעֲבָדִים֙ וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר שִׁלְּח֖וּ חׇפְשִׁ֑ים לבתיהם, להשתעבד בהם35 (ויכבישום) [וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם] לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ פ ותפסום בחזקה, ובזה חטאו בשתיים, בהפרת השבועה ובגזל נפשות36
יב. וַיְהִ֤י דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ על המעשה הזה, והוא הדבר שנזכר בפתיחת הענין37
יג. כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָנֹכִ֗י כָּרַ֤תִּֽי בְרִית֙ אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם על כל המצוות, ובכללן מצוות שילוח העבד38 בְּי֨וֹם הוֹצִאִ֤י אוֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בעת ההיא, במעמד הר סיני39 מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים לֵאמֹֽר׃ וכשם שהוצאתים לחירות, כך לא ישעבדו את אחיהם שיצאו לחירות כמוהם40
יד. מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֡ים בתחילת השנה השביעית לעבדותו, ולא בסופה41 תְּֽשַׁלְּח֡וּ אִישׁ֩ אֶת־אָחִ֨יו הָעִבְרִ֜י אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר לְךָ֗ וַעֲבָֽדְךָ֙ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֵלַ֔י ועברו על המצווה וחיללוה, בשבתם על אדמתם42 וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָֽם׃ אף לנביאים שהוכיחום על כך43
טו. וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיּ֗וֹם בתשובה שלמה, לתקן את חטא אבותיכם44 וַתַּעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְר֖וֹר אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ לעבדו העברי45 וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י שבכל מקום כבודי נמצא46 בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃ בית המקדש, וכאילו העדתם אותי על הברית47
טז. וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י בעוברכם על שבועת הברית, וזה החטא הראשון48 וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ לקחת אותם בחזרה49 אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם ללכת כרצונם, וכבר זכו בעצמם50 וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ ס בחזקה, וזה גזל נפשות גמור, החטא השני51
יז. לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַתֶּם֙ לֹא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ לקיים את קריאת הדרור שקראתם52 הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֶל־הַחֶ֙רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב אשחרר אתכם ממני, ואיני עוד אדונכם להציל ותהיו הפקר להם, מידה כנגד מידה על ששעבדתם את אחיכם53 וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ (לזועה) [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ שכולן יחרידו אתכם54
יח. וְנָתַתִּ֣י אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים הָעֹֽבְרִים֙ אֶת־בְּרִתִ֔י המבטלים את ברית התורה שכרתו מכבר55 אֲשֶׁ֤ר לֹא־הֵקִ֙ימוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁ֥ר כָּרְת֖וּ לְפָנָ֑י הָעֵ֙גֶל֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרְת֣וּ לִשְׁנַ֔יִם וַיַּעַבְר֖וּ בֵּ֥ין בְּתָרָֽיו׃ והיא הברית שכרתו עתה לשחרר את עבדיהם, כדרך כורתי ברית, כבברית בין הבתרים של אברהם [ב. ברית למרוד, כשחזרו וכבשום56]57
יט. שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה הם השרים שבערים שמחוץ לירושלים58 וְשָׂרֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם הַסָּֽרִסִים֙ שהם שרי בית המלך59 וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְכֹ֖ל עַ֣ם הָאָ֑רֶץ הָעֹ֣בְרִ֔ים בֵּ֖ין בִּתְרֵ֥י הָעֵֽגֶל׃ הם האנשים שהפרו את הברית, ועליהם נגזר העונש בפסוק הבא60
כ. וְנָתַתִּ֤י אוֹתָם֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם על שעברו על ברית התורה61 וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃ ולחיות הטורפות, בלי קבורה מרוב ההרוגים, מידה כנגד מידה על בתרי העגל62
כא. וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם ואף המלך נענש, אף שלא עבר בין הבתרים, כי היה בידו למחות ולא מיחה63 וּבְיַ֗ד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃ שהסתלקו מפני צבא פרעה שיצא ממצרים והם הם האויבים ומבקשי הנפש64
כב. הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהֹוָ֗ה ואעורר את לבם65 וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ חיל פרעה יחזור לארצו, והכשדים יחזרו עליכם ולכן אל ישמחו בהסתלקותם66 וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ פ