⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

ירמיהו פרק לה - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ירמיהו מציע יין לבני הרכבים והם מסרבים מפני מצות אביהם תוכן הפרק: ירמיהו מביא את בני בית הרכבים ללשכה בבית ה' ומציע להם יין, והם מסרבים לשתות מפני ציווי אביהם יונדב בן רכב (פסוקים א-יא). ה' מוכיח את יהודה, שהרכבים קיימו את מצות אביהם והם לא שמעו לדבריו, ולכן יביא עליהם את הרעה (פסוקים יב-יז). לבית הרכבים הוא מבטיח שלא ייכרת מזרע יונדב עומד לפניו (פסוקים יח-יט). הנבואה נכתבה כאן כדי להוכיח על ביטול שחרור העבדים (אברבנאל).

הפסוקים

א. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃

ב. הָלוֹךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אוֹתָ֔ם וַהֲבִֽאוֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכ֑וֹת וְהִשְׁקִיתָ֥ אוֹתָ֖ם יָֽיִן׃

ג. וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֙הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כׇּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃

ד. וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֙צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃

ה. וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹס֑וֹת וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃

ו. וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יוֹנָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃

ז. וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֙עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בׇּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כׇּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃

ח. וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־יַ֙יִן֙ כׇּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃

ט. וּלְבִלְתִּ֛י בְּנ֥וֹת בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃

י. וַנֵּ֖שֶׁב בׇּאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יוֹנָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃

יא. וַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָ֒רֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָב֣וֹא יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ פ

יב. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

יג. כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הֲל֨וֹא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

יד. הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָ֠ב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֽוֹת־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃

טו. וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֣חַ לֵאמֹ֡ר שֻֽׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעׇבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אׇזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃

טז. כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃

יז. לָ֠כֵ֠ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כׇּל־יֽוֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָנֽוּ׃

יח. וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהוֹנָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃

יט. לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיוֹנָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה דבר נבואה, שנאמר זמן רב לפני הנבואות שבפרקים הקודמים1 בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה ונכתב אחרי נבואת שחרור העבדים, כדי להוכיח על ביטולו2 לֵאמֹֽר׃

פסוק ב

ב. הָלוֹךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ משפחת יונדב בן רכב, מצאצאי יתרו שנקראו על שם רכב, גדול המשפחה3 וְדִבַּרְתָּ֣ אוֹתָ֔ם ומתוך הדיבור תביאם, בלי שיבינו כוונתך4 וַהֲבִֽאוֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכ֑וֹת כדי לפרסם את הדבר בפני כל באי המקדש5 וְהִשְׁקִיתָ֥ אוֹתָ֖ם יָֽיִן׃ ותשים לפניהם כוסות, ותשתדל שישתו אם ירצו6

פסוק ג

ג. וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֙הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כׇּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃ ומשכתי אותם בדברים, כפי שציווני ה', ולא גיליתי להם את כוונתי7

פסוק ד

ד. וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים שהיה נביא ה'8 אֲשֶׁר־אֵ֙צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים ששם נאספים השרים, וראו את הדבר כל הנכנסים והיוצאים9 אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃ הממונה על כלי הבית וכלי היין [ב. שומר מזוזות השערים10]11

פסוק ה

ה. וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹס֑וֹת בגביעים הגדולים מביאים את היין, ומהם שופכים לכוסות לשתות12 וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃ והשתדלתי שישתו, כפי שנצטויתי13

פסוק ו

ו. וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יוֹנָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר ציווי שקיבלנו מאבי אבותינו, שחי בימי יהוא14 לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ עד סוף כל הדורות, כי היין מטרף את הדעת15

פסוק ז

ז. וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֙עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ כי נכסים קבועים מעכבים את האדם במקומו בשעת רעב וחרב16 וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם גם לא במקח ולא במתנה מאחרים17 כִּ֠י בׇּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כׇּל־יְמֵיכֶ֔ם בארצות המדבריות, ולא בתוך היישוב באוהלים שאפשר להעתיקם ממקום למקום18 לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃ בלי חלק בארץ, שבני גרים אתם וכך תוכלו לנדוד, כאבות שנסעו באהליהם מפני הרעב19

פסוק ח

ח. וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ וקיבלנו עלינו את מאמריו20 לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־יַ֙יִן֙ כׇּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃ אף הקטנים והקטנות שבנו, ולא רק הגדולים21

פסוק ט

ט. וּלְבִלְתִּ֛י בְּנ֥וֹת בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃ שום מין זרע, אף לא גן זרוע, ואף לא בקנייה מאחרים22

פסוק י

י. וַנֵּ֖שֶׁב בׇּאֳהָלִ֑ים עד שבאנו לירושלים23 וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יוֹנָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃ ואף כניסתנו לעיר כעת מקיימת את ציוויו, שנועד להצלת חיינו24

פסוק יא

יא. וַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָ֒רֶץ֒ נכנסנו לעיר שלא ברצוננו, ומכאן ישיבתנו כעת בבתים בימי יהויקים25 וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָב֣וֹא יְרוּשָׁלַ֔͏ִם אמרנו זה לזה בזירוז26 מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם שעלו עם הכשדים, שלא ישללו אותנו בשדה27 וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ פ מפני הסכנה בלבד, ולא מבחירתנו28

פסוק יב

יב. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ נבואה חדשה, הנלמדת ממעשה הרכבים שסירבו לשתות29

פסוק יג

יג. כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לכל אנשי יהודה30 הֲל֨וֹא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ הרי ממעשה הרכבים יש לכם ללמוד לציית לי31

פסוק יד

יד. הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָ֠ב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֽוֹת־יַ֗יִן אף שהם דברי בשר ודם32 וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה ולא עברו אף פעם אחת, והדבר גלוי לעין33 כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם ולא מרצון נפשם, ואף שלא ידעו כל תועלת במצוה34 וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר על ידי הנביאים, בזריזות ובתמידות35 וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ אף שאני אלהים ולא בשר ודם36

פסוק טו

טו. וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֣חַ לֵאמֹ֡ר אחרי שעברתם על דבריי37 שֻֽׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה עתה, וסורו מן העבירות38 וְהֵיטִ֣יבוּ מַעַלְלֵיכֶ֗ם בקיום המצוות39 וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעׇבְדָ֔ם וייחדתי זאת, כי עבודה זרה שקולה כנגד כל העבירות40 וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם ואז תשבו עליה, וזו מצוה שתועלתה לכם עצמכם41 וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אׇזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ אף אוזן לא נתתם לנביאים, וגם לדברי התורה לא צייתם42

פסוק טז

טז. כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם אף שאביהם בשר ודם, ואף שלא ידעו לה טעם43 וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃ ולא למדו מהם מוסר, ולכן יקבל כל אחד את הראוי לו44

פסוק יז

יז. לָ֠כֵ֠ן הואיל ולא למדו מן הרכבים45 כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל המשגיח לתת לכל אחד את שכרו ואת עונשו46 הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כׇּל־יֽוֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם הפורענויות שייעדתי בקללות התורה ועל ידי הנביאים47 יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וזה עונשם על שלא שמעו בקולי48 וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם לשוב אליי49 וְלֹ֥א עָנֽוּ׃

פסוק יח

יח. וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ מיד, ובישר להם את שכרם50 כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהוֹנָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וקיבלתם את מאמריו51 וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו בלבכם, ולא שכחתם את האיסורים: יין, בית וכרם52 וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃ וקיימתם את הישיבה באהלים, ואת כל השאר אף שרבים הם53

פסוק יט

יט. לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בשכר ששמעו בני יונדב לקול אביהם54 לֹא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיוֹנָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃ פ לא ייפסק מזרעו לעולם מי שישב בסנהדרין ויורה תורה [ב. יראי ה' וחושבי שמו55]56