קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ירמיהו בחצר המטרה ונבואה על הגאולה העתידה תוכן הפרק: ירמיהו, עצור בחצר המטרה, שומע נבואה שנייה על הגאולה העתידה (מצודת דוד, פסוקים א-ג). בתי ירושלים נותצים, וה' מבטיח לה רפואה, טהרה וסליחה (פסוקים ד-ט). קול ששון ונווה רועים ישובו לערים השוממות (פסוקים י-יג). ה' יצמיח לדוד צמח צדקה, והמלוכה והכהונה לא ייכרתו (פסוקים יד-יח). בריתם קיימת כברית היום והלילה, נגד האומרים שמאס ה' במלכות ובכהונה (רש"י, פסוקים יט-כו).
א. וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃
ב. כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהֹוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃
ג. קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ פ
ד. כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃
ה. בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כׇּל־רָעָתָֽם׃
ו. הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃
ז. וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃
ח. וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י (לכול) [לְכׇל־]עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
ט. וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כׇּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֔ם וּפָחֲד֣וּ וְרָגְז֗וּ עַ֤ל כׇּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כׇּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס
י. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃
יא. ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּי־ט֤וֹב יְהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ ס
יב. כֹּה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִהְיֶ֣ה בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכׇל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃
יג. בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ ס
יד. הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃
טו. בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
טז. בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהֹוָ֥ה צִדְקֵֽנוּ׃ ס
יז. כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃
יח. וְלַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה זֶּ֖בַח כׇּל־הַיָּמִֽים׃ פ
יט. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃
כ. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃
כא. גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָֽׁרְתָֽי׃
כב. אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס
כג. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
כד. הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס
כה. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃
כו. גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כִּי־[אָשִׁ֥יב] (אשוב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ פ
א. וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית פעם שנייה בעניין הגאולה העתידה1 וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה ונבואה זו רמז שגם ישראל יהיו עצורים בגלותם, ושם תבוא גאולתם2 לֵאמֹֽר׃
ב. כֹּה־אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ יְהֹוָ֗ה הוא העושה את הדבר הזה שאצלו הדבר כבר נגמר [ב. המגדל את ירושלים3]4 יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ ומכין אותה בעולם בסיבות ובזמן5 יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ בעל הרחמים, שעשה זאת להיטיב ולא להשחית6
ג. קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ להודיעך את מה שעתיד לבוא ועכשיו תוכל להתנבא בכל עת שתרצה7 וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹת שמורות עמי בלבי עד שאעשה אותן נחמות שלמעלה מן הטבע [ב. חזקות ועומדות לעד8]9 לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ פ כי עד עתה הודעתי לכם רק פורענויות10
ד. כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ועדיין שמו נקרא על ישראל, כי ישובו לעבודתו11 עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בתי השרים ושאר העם12 וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶב׃ שנותצים אותם כדי לבנות מאבניהם תלים להילחם מעליהם ולחזק את החומה מפני ההורגים בחרב [ב. בסוללות האויב ובכשיליו13]14
ה. בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים יושבי הבתים, שלא רצו לקבל עול שעבוד15 וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י והבתים שנותצו נעשים קברים להרוגים שנענשו בידי בהשגחה16 וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את שסילקתי מהם את שכינתי, והרעה באה מאליה17 עַ֖ל כׇּל־רָעָתָֽם׃ ולא מפני שמאסתים, אלא כרופא המקיז דם כדי לרפא18
ו. הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א ארוכה לשבר שבחוץ, ומרפא לחולי שבפנים19 וּרְפָאתִ֑ים את אנשיה, שישובו אליה כשתיבנה20 וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃ שלום מרובה ומתקיים, וקץ הגאולה שהיה מכוסה ייגלה להם [ב. ברכת שלום21]22
ז. וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה גולי ממלכת יהודה אל ארצם23 וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל וגם גולי ממלכת ישראל24 וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ בבניין המלכות, העיר והמקדש25
ח. וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכׇּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י מטומאת העוון, שמטמא את הנפש26 וְסָלַחְתִּ֗י (לכול) [לְכׇל־] עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י והעוון לא יקטרג עליהם עוד לפני27 וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃ ואף על המרד28
ט. וְהָ֣יְתָה לִּ֗י לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת הטובה הזאת תהיה פרסום של שמחה ושבח לפני29 לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ אֶת־כׇּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֔ם כי ישמחו בתשועת ישראל, ויכירו שאני האלהים30 וּפָחֲד֣וּ וְרָגְז֗וּ עַ֤ל כׇּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כׇּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס הגוים יפחדו להילחם בהם, וירעדו מקנאה בטובתם [ב. ישראל יפחדו לחטוא31]32
י. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה בשורה על יישוב הערים החרבות33 עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בירושלים, שלדבריכם תישאר חרבה לעולם34 בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַֽנְשַׁמּ֗וֹת מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃ בכך פירש מהו המקום, ואף אחורי הבתים, ששממונם חמור מחורבן35
יא. ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה כנגד מה שאמרתם 'מאין אדם'36 ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ על הזיווגים שייעשו37 ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת כִּי־ט֤וֹב יְהֹוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ על הניסים שייעשו להם38 מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה קרבן תודה על הנס, ולא חטאת ואשם, כי לא יהיו אז חוטאים39 כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה את הגולים לארצם, להיות בטובה40 אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ ס
יב. כֹּה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ובשורה על הבהמה, כנגד 'מאין בהמה'41 ע֞וֹד יִהְיֶ֣ה בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב מֵאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכׇל־עָרָ֑יו נְוֵ֣ה רֹעִ֔ים מַרְבִּצִ֖ים צֹֽאן׃ שם יהיה מדור לרועים ולצאנם בכל ערי ישראל, וירביצו שם צאן רב בלי פחד42
יג. בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב בהר, בעמק ובדרום43 וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖ה ישראל יצאו ויבואו כשמנהיג נוסע לפניהם [ב. צאן רב, שימנו אותו בשליח44]45 אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ ס
יד. הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה בזמן הגאולה העתידה46 וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ היא ההבטחה על צמח צדיק לבית דוד, שנאמרה כבר למעלה47
טו. בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא כשיקוים הדבר הטוב48 אַצְמִ֥יחַ לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה מזרעו, הוא מלך המשיח, שהצדקה והיושר בלבו49 וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ ולכן ראוי שייקרא 'צמח צדקה'50
טז. בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה בימי מלך המשיח51 וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח ולכן הזכיר בפרט את יהודה וירושלים, שהמלך מביתם52 וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ יְהֹוָ֥ה צִדְקֵֽנוּ׃ ס כך יאמרו יושביה, כי ה' יצדיק אותם [ב. שמה 'צדקה', מאת ה'53]54
יז. כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה שלא יחשבו שהמשיח ימלוך על יהודה בלבד55 לֹא־יִכָּרֵ֣ת לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ לא ייכרת כליל, ואם יפסוק לזמן, סופו לחזור איש מזרעו, שימלוך על כל השבטים יחד56
יח. וְלַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם ולא לכהנים מקצות העם, כמעשה ירבעם57 לֹא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה זֶּ֖בַח כׇּל־הַיָּמִֽים׃ פ לעולם יהיה להם זרע הראוי להקריב ועבודת המקדש תהיה בהם עד עולם58
יט. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃ נבואה נוספת, על נצחיות ברית המלוכה והכהונה59
כ. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שברית המלוכה והכהונה מוכרחת לעולם, כחוקי הטבע60 אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה הברית שכרתי לנח ובניו, 'ויום ולילה לא ישבתו' לבטלם לגמרי61 וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ ושיבואו שלא בזמנם, וכנגדו תבוא הגאולה בזמנה62
כא. גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ ברית המלוכה שכרתי עמו63 וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָֽׁרְתָֽי׃ וברית הכהונה עם אהרן ובניו. וכשם שאי אפשר להפר את הראשונה, כך אלה64
כב. אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם מרוב כמותו65 וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם66 כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס וירבו משרתי בארץ כמשרתי בשמים, ויתקיימו כצבא השמים67
כג. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ כשאמרו ישראל שגם בריתם עם ה' בטלה, כברית דוד והכהונה68
כד. הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר בני הדור, כשראו שרוב ישראל גלו69 שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם הן שתי משפחות המלכות והכהונה שבישראל ועכשיו אין מהם לא מלך ולא כהן70 וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס באומרם שמאסתי בהם, ולא יהיו עוד עם לפני שתי המשפחות [ב. גורמים לעמי לנאץ71]72
כה. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שאין הדבר כפי שחשבו73 אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה הברית שכרתי עם היום והלילה עומדת לעד [ב. ברית התורה74]75 חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃ ויתבטלו חוקי הטבע כאילו לא נקבעו76
כו. גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב כך לא אמאס בהם: זרע יעקב יהיה עם, ומזרע דוד ימשלו עליו [ב. 'יעקב' במקום אהרן77]78 כִּי־ [אָשִׁ֥יב] (אשוב) אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ פ וזה יקוים בזמן הגאולה, ואז תשוב המלוכה לבית דוד79