קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
שירת ישראל ביום הישועה על ירושלים הנושעת תוכן הפרק: שירת ישראל ביום הישועה על ירושלים הנושעת ועל השפלת הקריה הנשגבה (רד"ק, פסוקים א-ו). הנביא מתפלל על שלוות הרשעים ומבקש שיתגלה משפט ה' בעולם (מלבי"ם, פסוקים ז-יא). ישראל מזכירים את נאמנותם בגלות ומתפללים לתחיית המתים (רד"ק ורש"י, פסוקים יב-יט). ה' משיב לעמו להסתתר עד שיעבור הזעם, והוא יפקוד את עוון יושב הארץ (מלבי"ם, פסוקים כ-כא).
א. בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עׇז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃
ב. פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃
ג. יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃
ד. בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
ה. כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃
ו. תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃
אורח הצדיק וציפייה למשפטי ה'
ז. אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃
ח. אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃
ט. נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙ךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
י. יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהֹוָֽה׃ פ
כליון האדונים הזרים
יא. יְהֹוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ ס
יב. יְהֹוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כׇּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ ס
יג. יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃
יד. מֵתִים֙ בַּל־יִ֣חְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כׇּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃
טו. יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהֹוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כׇּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃ פ
חבלי הצרה ותחיית המתים
טז. יְהֹוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃
יז. כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
יח. הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
יט. יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ פ
הסתר עד יעבור זעם
כ. לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְגֹ֥ר (דלתיך) [דְּלָֽתְךָ֖] בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־ (יעבור) ־ [יַעֲבׇר־] זָֽעַם׃
כא. כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃ פ
א. בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא ביום מפלת גוג1 יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עׇז־לָ֔נוּ ירושלים, מבצרנו מאז ומעולם2 יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃ ה' ישים לה חומות של ישועה, ולא בניין אדם34
ב. פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים של ירושלים, בלי פחד מאויב5 וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃ שחיכה בגלותו שיקיים ה' את הבטחת הגאולה [ב. ששמר אמונת ה'6]7
ג. יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ הנשען עליך, ולא זז מאמונתו מפחד יסורין8 תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם שָׁל֑וֹם תשמור אותו לבל יחרד9 כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃ ולכן ראוי לך לשמרו10
ד. בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כך יזרזו זה את זה11 כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה בו יש לסמוך, כי הוא ה' הנורא12 צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃ חוזק כל הזמנים13
ה. כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם הם צור ושאר ארצות הגויים [ב. הכשדים14]15 קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ העיר עצמה, ולא רק יושביה16 יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃ עד שלא יוכר בה רושם17
ו. תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל כל רגל, אחרי נפילתה18 רַגְלֵ֥י עָנִ֖י המשיח, המתואר כעני הרוכב על חמור19 פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃ ישראל, הדלים עד הגאולה20
ז. אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵישָׁרִ֑ים לכן הגדולה תהיה לצדיקים21 יָשָׁ֕ר אתה, האל הישר22 מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃ ושוקל אתה איזו דרך תכשר, להוליכו לשכרו23
ח. אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ גם כשייסרת אותנו בגלות לא התייאשנו [ב. לראות נקמתך ברשעים24]25 לְשִׁמְךָ֥ וּלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃ לנביא שיאמר לנו דבר מאתך2627
ט. נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙ךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה בגלותי, שהיא חשוכה כלילה28 אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַׁחֲרֶ֑ךָּ כל ימי חיי אתפלל לך29 כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ באים על הרשעים30 צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ ומצדיקים את דיניך31
י. יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק כגון עשו, שגדל בין שני צדיקים32 בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל אף שסביבו חזרו ליושר33 וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהֹוָֽה׃ פ וחושב שאין ה' גומל34
יא. יְהֹוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן נסתלקה יד גבורתך מעל צריך [ב. ותולים מכותיך במקרה35]36 יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם בעת שתושיע את עמך37 אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃ ס האש שהבעירו הם38
יב. יְהֹוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ תכין, כקדרה הנתונה על מכונתה39 כִּ֛י גַּ֥ם כׇּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ ס על מעשינו הרעים כבר נענשנו מידך ונתמלאה הסאה40
יג. יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ שלטו בנו כאדונים ודחקו בנו לעבור על תורתך41 לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃ ולא המרנו אותך, אף שהיינו ניצולים בכך4243
יד. מֵתִים֙ בַּל־יִ֣חְי֔וּ האדונים שבעלונו [ב. אלהי העמים44]45 רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ השוכבים בקבר46 לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם כבר גזרת עליהם47 וַתְּאַבֵּ֥ד כׇּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃
טו. יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהֹוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי לישראל נתת תורה, שררה וכבוד [ב. ייסרת פעם אחר פעם48]49 נִכְבָּ֑דְתָּ שהם מודים לך50 רִחַ֖קְתָּ כׇּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃ פ והגלית אותם, ולא זזו ממך51
טז. יְהֹוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ ולא הרהרו אחר מידות הדין שלך52 צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃ שפכו לפניך תפילה כשבאו עליהם יסוריך53
יז. כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת ועדיין לא ילדה54 תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ מכאבי הלידה55 כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃ בראותנו צרות חדשות, חשבנו שהן סימני גאולה56
יח. הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ חשבנו שקרבה הגאולה, ואין ישועה57 יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ לא היה בכוחנו להושיע [ב. אין ישועה בעולם החומרי58]59 וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ העמים שכבשו את הארץ60
יט. יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ בבקשה ממך, הנהרגים על שמך61 נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן גופות עמי שנתבזו עלי62 הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ כטל המחיה ירקות, כן יחיו המתים63 וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃ פ והארץ תשליך את הקבורים בה [ב. ואת הרשעים תפיל64]65
כ. לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ היכנס אל בתי התפילה ואל בתי התורה66 וּֽסְגֹ֥ר (דלתיך) [דְּלָֽתְךָ֖] בַּעֲדֶ֑ךָ בתשובה ובמעשים טובים שיגנו עליך67 חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־ (יעבור) ־ [יַעֲבׇר־] זָֽעַם׃ כי הצרות שלפני הגאולה קצרות68
כא. כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ עובר ממידת הרחמים למידת הדין69 לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו הוא הר שעיר70 וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ הדם שלא נוקם יתגלה [ב. המתים יקומו71]72 וְלֹא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃ פ אלה שהרגו בישראל ומעתה תתקומם לכל הורג73