קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ה' מרחם על יעקב ומשיבו לארצו במפלת בבל תוכן הפרק: ה' ירחם על ישראל בחורבן בבל וישיבם לארצם (רש"י, רד"ק, פסוקים א-ג). ישראל נושאים משל על מלך בבל, שירד מגאוותו אל השאול, הושלך מקברו וזרעו נכרת (רש"י, רד"ק, פסוקים ד-כג). ה' נשבע לשבור את אשור בארצו (רד"ק, פסוקים כד-כז). משא פלשתים בשנת מות אחז: מבית דוד יצא חזקיהו ויכה בהם (רש"י, פסוקים כח-לב).
א. כִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהֹוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃
ב. וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ ס
המשל על מלך בבל: איך שבת נוגש
ג. וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהֹוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעׇצְבְּךָ֖ וּמִֽרׇגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃
ד. וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃
ה. שָׁבַ֥ר יְהֹוָ֖ה מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃
ו. מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃
ז. נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ פָּצְח֖וּ רִנָּֽה׃
ח. גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃
ט. שְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כׇּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃
י. כֻּלָּ֣ם יַעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃
יא. הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְּאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֙יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽה׃
איך נפלת משמים הילל בן שחר
יב. אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃
יג. וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן׃
יד. אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן׃
טו. אַ֧ךְ אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרָ֖ד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹר׃
טז. רֹאֶ֙יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת׃
יז. שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה׃
יח. כׇּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹ׃
יט. וְאַתָּ֞ה הׇשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְבֻ֥שׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃
כ. לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃
כא. הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑ם בַּל־יָקֻ֙מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים׃
כב. וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
כג. וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
נשבע ה' צבאות לשבור אשור בארצי
כד. נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֙יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם׃
כה. לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃
כו. זֹ֛את הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃
כז. כִּֽי־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ פ
משא פלשת: אל תשמחי פלשת כולך
כח. בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃
כט. אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֙שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף׃
ל. וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃
לא. הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֙עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיו׃
לב. וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי כִּ֤י יְהֹוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ יֶחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃ פ
א. כִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהֹוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב לקיים להם את הבטחת גאולתם מבבל1 וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל ולעתיד יגאלם גאולה שלמה [ב. בבית שני2]3 וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וישרם במנוחה4 וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃ בראותם את הצלחתם5
ב. וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ את ישראל6 וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת יהיו העמים ננחלים בידי ישראל ויורישום לבניהם [ב. הבבלים עצמם7]8 וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹׁבֵיהֶ֔ם מידה כנגד מידה9 וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ ס ימשלו בהם ברדוי ונגישה10
ג. וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהֹוָה֙ לְךָ֔ ישראל, כשתראה את מפלתו ותצא חופשי11 מֵֽעׇצְבְּךָ֖ וּמִֽרׇגְזֶ֑ךָ מצער הגלות ומן הרעה שבאה עליך12 וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃ שהעבידך מלך בבל13
ד. וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל תרים קולך במשל1415 וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ הוא הנוגש בעבודה הקשה16 שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃ בטלה הגאוה ומשא המס הכבד [ב. מלכות הזהב17]18
ה. שָׁבַ֥ר יְהֹוָ֖ה ולא בשר ודם19 מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שהיה מכה את העמים בזעם20 שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃ נבוכדנצר וזרעו21
ו. מַכֶּ֤ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה בחרון אף22 מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה מכה תמידית [ב. בלא חטא23]24 רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מושל בהם בחימה שפוכה25 מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ׃ כל גוי נרדף בידו, ואינו נמנע מלדלוק אחריו26
ז. נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ במפלתו, ושכחה כל מה שעבר עליה27 פָּצְח֖וּ רִנָּֽה׃ זו הרנה שפתחו בה בשמחה גדולה28
ח. גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אף השלטונים שמחו על מפלתך29 אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן והשרים, ויאמרו30 מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ׃ לכרות עצים לסוללה ולמצור כבימיך31
ט. שְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ בני השאול חרדו מפניך32 עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ רְפָאִים֙ כׇּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ להעיר לקראתך את הענקים השוכבים שם והמלכים המנהיגים33 הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃ כאילו ישבו בכסאותיהם34
י. כֻּלָּ֣ם יַעֲנ֔וּ וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ ירימו קולם35 גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ בתמיהה: איך באה עליך רעה אתה שמשלת בנו36 אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ׃ ונעשית בשר ודם37
יא. הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְּאוֹנֶ֖ךָ שהתגאית כאל, והנך מת כאחד העם38 הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ קול הנבלים והכינורות שזמרו לפניך פסק [ב. המון עושי הנבלה39]40 תַּחְתֶּ֙יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽה׃ במקום המצעים היקרים שהיו לך41
יב. אֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָׁ֑חַר קינה על שר בבל, המאיר ככוכב הבוקר [ב. נבוכדנצר, הדומה לכוכב42]43 נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם׃ אתה נבוכדנצר, שהטלת גורל על המלכים מי ישרתך44
יג. וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ בחייך45 הַשָּׁמַ֣יִם אֶעֱלֶ֔ה למעלה מכל בני אדם46 מִמַּ֥עַל לְכוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י הם ישראל, ואמשול עליהם47 וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן׃ בהר ציון שהכל נועדים בו, בעזרה [ב. בבבל48]49
יד. אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב איני כדאי לדור עם בני אדם50 אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן׃ להיות כמוהו, נבדל מבני אדם51
טו. אַ֧ךְ אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרָ֖ד במקום עלייתך לשמים52 אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹר׃ הוא הקבר, ושם ייגבל מקומך53
טז. רֹאֶ֙יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ יביטו בך כמבעד לחורים ולחרכים54 אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ כי יסתפקו אם אתה הוא, ויאמרו55 הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת׃ בחייו, שהפך ממלכות ברעש56
יז. שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר את מקום הישוב שממה57 וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אף ערי ארצו, בעברתו [ב. ערי התבל58]59 אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה׃ לא שחררם מבית הכלא לשוב לבתיהם60
יח. כׇּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם במיתתם61 שָׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד כחוק המלכים62 אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹ׃ כל אחד בקברו, בית עולמו63
יט. וְאַתָּ֞ה הׇשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙ כי בנך הוציאך ממנו [ב. גורשת מהיכלך לחיות64]65 כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב כיונק אילן שבעליו עוקרו ומשליכו66 לְבֻ֥שׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶב בבגד מלוכלך כמדוקרי רמחים67 יוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס׃ אל עמקי הבור, נדרס68
כ. לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה קבורתך לא תהיה כשאר המלכים הנחים בכבוד69 כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ ברוב עבודה, ולכן שנאוך70 לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃ גם בניך ייענשו בעוונותיך ויישמדו ולא יתקיימו זמן רב7172
כא. הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ יאמרו האומות זה לזה73 בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑ם נבוכדנצר ואויל מרודך74 בַּל־יָקֻ֙מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ בטענת ירושה מאבותיהם75 וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים׃ ותתמלא תבל צרים ומציקים כמותם [ב. ערים מיושבות76]77
כב. וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם אני בעצמי, להיפרע מהם78 נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד בלשצר הוא הנין, וושתי היא הנכדה ולא יישאר לו זכר ולא קרוב79 נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
כג. וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם ותהיה שממה, ושם ידור הקיפוד [ב. עוף מדברי80]81 וְטֵאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד ככיבוד הבית במכבדות, כך תתרוקן מכל טוב82 נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ ס
כד. נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר ושבועתו היא גזרתו83 אִם־לֹ֞א כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֙יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה ראית אתה נבוכדנצר שנתקיימו דברי בסנחריב [ב. נבואה חדשה על אשור84]85 וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם׃ בבבל, כן תתקיים86
כה. לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י בזאת תדע שגם עצתי עליך תקום87 וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ סביב ירושלים88 וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ מעל ישראל, כובד המס שהטיל עליהם89 וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃ המשא שהעמיס עליהם90
כו. זֹ֛את הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ ה' מכריז עליה בגלוי91 וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃ תחילה על אשור, ובבוא עתה על בבל92
כז. כִּֽי־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וגזר93 וּמִ֣י יָפֵ֑ר את עצתו, ולכן דברו קיים94 וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃ פ להכות, ואין מי שיעמוד בפניו95
כח. בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז כשעלה חזקיהו בנו למלוך תחתיו96 הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה׃ על פלשתים, שלכדו מערי יהודה בימי אחז97
כט. אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י פְלֶ֙שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְ שהרמת ראש בימי אחז98 כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ נחלשה מלכות בית דוד, שהיו רגילים להכותך כעזיהו99 כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע משורש עזיהו יצא חזקיהו, הקשה ממנו100 וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף׃ ומעשיו יזיקו לך כנחש מעופף101
ל. וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים בימי חזקיהו ירעו שרי ישראל, הדלים עתה מפניכם102 וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ ויצאו בלי פחד וישבעו103 וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ הגדולים והגבורים שבך104 וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃ חזקיהו, שבעזרת ה' עשה זאת105
לא. הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֙עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר על חורבן שעריך ועריך106 נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ נמס ונשבר107 כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א פורענות קשה כעשן מארץ ישראל108 וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיו׃ אין מאחר פעמיו בגדודים לבוא לבדו כי כולם יבואו יחד109
לב. וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי שלוחי ישראל המבשרים בימי חזקיהו [ב. שלוחי העמים110]111 כִּ֤י יְהֹוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן בהקימו בה מלך הגון וחזק ולא גבר עליה סנחריב112 וּבָ֥הּ יֶחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃ פ גם מעשרת השבטים, כשנתפסו כל ערי יהודה113