קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
חנה משבחת את ה' על השגחתו ומתפללת על בנה תוכן הפרק: חנה מסדרת שבחו של מקום על השגחתו בעולם, ומתפללת על בנה ועל המלכים שימשח (מלבי"ם, פסוקים א-י). שמואל משרת את ה' לפני עלי, ובני עלי בוזים את הקרבנות ואינם שומעים לתוכחת אביהם (מלבי"ם, פסוקים יא-כו). איש האלהים מנבא לעלי על ירידת ביתו ועל הקמת כהן נאמן, הוא צדוק (רש"י, פסוקים כז-לו).
א. וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
ב. אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃
ג. אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהֹוָ֔ה (ולא) [וְל֥וֹ] נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃
ד. קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃
ה. שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃
ו. יְהֹוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃
ז. יְהֹוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם׃
ח. מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃
ט. רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃
י. יְהֹוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מְרִיבָ֗ו עָלָו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם יְהֹוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ פ
יא. וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּית֑וֹ וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃
יב. וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃
יג. וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כׇּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃
יד. וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃
טו. גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃
טז. וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר [לֹא֙] (לו) כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחׇזְקָֽה׃
יז. וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהֹוָֽה׃
יח. וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃
יט. וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃
כ. וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהֹוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקוֹמֽוֹ׃
כא. כִּֽי־פָקַ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהֹוָֽה׃ ס
כב. וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
כג. וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כׇּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃
כד. אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה׃
כה. אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהֹוָה֙ יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃
כו. וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִם־יְהֹוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃ פ
כז. וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃
כח. וּבָחֹ֣ר אֹ֠ת֠וֹ מִכׇּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כׇּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כט. לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃
ל. לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהֹוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהֹוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃
לא. הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃
לב. וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
לג. וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ וְכׇל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃
לד. וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חׇפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃
לה. וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃
לו. וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃ פ
א. וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר תחילה סידרה שבחו של מקום, ועיקר תפילתה בסוף1 עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה אחרי שהיה עצב, כשהובטחתי מפי עלי רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה ועתה ארים ראש לפני צרתי2 רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י אויבי הם פנינה צרתי שעד עתה שתקתי לפניה3 כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ שהתשועה באה ממך בדרך נס4
ב. אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה ששמע את תפילתי בבית מקדשו5 כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ שהכול קיים רק מכוחו ובטל לפניו6 וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃ אין צייר כמותו, הצר צורה בתוך צורה [ב. אין חזק כמותו7]8
ג. אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה כנגד פנינה, וכל גסי הרוח שמצליחים והכפל מורה על גאוה גדולה ומתמדת9 יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם ו'אל' שבראש הפסוק משמשת גם כאן10 כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהֹוָ֔ה יודע את שבלבבכם11 (ולא) [וְל֥וֹ] נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃ כל מעשי האדם נמנים לפניו12
ד. קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים כך אומנותו של ה', מתיש את הגיבורים ואף שקשתם בידם13 וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃ החלשים, בעזרת ה', כבנפילת סנחריב14
ה. שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ ירדו מנכסיהם עד שהשכירו עצמם בעבור פת15 וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ מלהשכיר עצמם ומלטרוח, כי מצאו די מחסורם16 עַד־עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה שִׁבְעָ֔ה כמוני, ושבעה הוא לשון ריבוי17 וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃ כשילדתי אחד, קברה פנינה שנים18
ו. יְהֹוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה את בני רבת הבנים, ואת בני העקרה, ולא במקרה בא הדבר19 מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃ את המת להחיותו, בתחיית המתים [ב. משפל המצב20]21
ז. יְהֹוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר את השבעים לעוני ואת הרעבים לעושר22 מַשְׁפִּ֖יל את הגבורים המושלים בכוחם23 אַף־מְרוֹמֵֽם׃ את העניים, והעלייה גדולה מן הירידה, ולכן 'אף'24
ח. מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מי ששח עד לעפר25 מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן ואף את הגרוע ממנו, משפל המקומות26 לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים שרים וחשובים, להיות דומה להם וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כס מלוכה, להם ולבאים אחריהם27 כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ יסודות הארץ הם בידו [ב. הצדיקים, שבזכותם עומד העולם28]29 וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃ המקום המיושב, ולכן בידו לעשות בו כרצונו30
ט. רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר הכתיב ביחיד והקרי ברבים, ושניהם במשמע שלא ייכשלו, כי הם מושגחים מאתו31 וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ ייכרתו בבוא חושך הפורענות, כהולך בחושך שנופל [ב. ישתקו מרשעתם32]33 כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ׃ אלא ביד ה' ועל פי כשרון מעשיו34
י. יְהֹוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מְרִיבָ֗ו הם הפלשתים הנלחמים בבני, וכאן עיקר תפילתי35 עָלָו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם בעבור בני על פלשתים, כמו שהיה במלחמתו בהם [ב. אפילו עלו לשמים36]37 יְהֹוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ שבני ישפוט את כל ישראל ויסבב בעריהם38 וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ למלך שימליך בני, הוא שאול וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃ פ הוא דוד, שימשח בני ולא ימלוך בחייו39
יא. וַיֵּ֧לֶךְ אֶלְקָנָ֛ה הָרָמָ֖תָה עַל־בֵּית֑וֹ וחנה עמו, ועזבו את בנם לה'40 וְהַנַּ֗עַר הָיָ֤ה מְשָׁרֵת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י עֵלִ֥י הַכֹּהֵֽן׃ המשמש חכמים כמשמש פני השכינה ועלי מלמדו לעבוד את ה' תחת אביו41
יב. וּבְנֵ֥י עֵלִ֖י בְּנֵ֣י בְלִיָּ֑עַל אף שהיו בני כהן ושופט, היו במידותיהם כבני איש רשע42 לֹ֥א יָדְע֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ ולא יראו מפניו, ולכן הרשיעו בכהונתם43
יג. וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם חוק שקבעו לעצמם, ולהם רק חזה ושוק44 כׇּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח שלמים45 וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר ולקח גם מחלק הבעלים46 וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃ כדי לקחת בו הרבה47
יד. וְהִכָּ֨ה בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר הדוד הוא סיר, הקלחת יורה והפרור מחבת ובכוח, בלי הבדל בין זבח גדול לקטן48 כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג בבת אחת49 יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן בּ֑וֹ עם המזלג, ולא הסתפק בחלק שבתורה50 כָּ֚כָה יַעֲשׂ֣וּ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֥ים שָׁ֖ם בְּשִׁלֹֽה׃ לזבוח, בלי הבדל בין עני לעשיר51
טו. גַּם֮ בְּטֶ֘רֶם֮ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵ֒לֶב֒ שהוא חלק גבוה, ועוד לפני שבישלו את הבשר52 וּבָ֣א נַ֣עַר הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַר֙ לָאִ֣ישׁ הַזֹּבֵ֔חַ תְּנָ֣ה בָשָׂ֔ר לִצְל֖וֹת לַכֹּהֵ֑ן אתה בעצמך, כי לבשר חי לא היה להם חוק53 וְלֹא־יִקַּ֧ח מִמְּךָ֛ בָּשָׂ֥ר מְבֻשָּׁ֖ל כִּ֥י אִם־חָֽי׃ ובזה תרוויח, שתיתן פחות ולא תטרח בבישולו54
טז. וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ שאין ראוי להקדים חלק אדם לחלק גבוה55 קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב היום עצמו, ולא ילינוהו למחר56 וְקַ֨ח־לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ חי או מבושל וְאָמַ֥ר [לֹא֙] (לו) כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן מיד, אף שעדיין לא הוקטר57 וְאִם־לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי בְחׇזְקָֽה׃ בעל כרחך, בלי חוק ומשפט58
יז. וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים משרתי הכהנים59 גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים לשון בזיון, שבזו את הקרבנות הם בני עלי, ומהם למדו הנערים לחטוא [ב. העם הזובחים, שבזו לקדשים60]61 אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהֹוָֽה׃ כל הקרבנות, שהם דורון לה'62
יח. וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה ולא למד ממעשיהם, ובלי שיצטרך עוד לעלי להורותו63 נַ֕עַר אף שהיה רך בשנים64 חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ מעיל פשתן, כתרגומו כרדוט דבוץ כדרך עובדי ה', אף שהיה לוי65
יט. וּמְעִ֤יל קָטֹן֙ תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ מעיל חדש היתה עושה לו משנה לשנה כמידת גופו שגדל66 וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים יָמִ֑ימָה ללבשו במועד, ומחזירה אותו עמה67 בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־אִישָׁ֔הּ לִזְבֹּ֖חַ אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃ שהיה רגיל לזבוח בכל שנה68
כ. וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ בכל שנה היה מברכם בראותו את שמואל הולך וגדל בעבודת ה'69 וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהֹוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִן־הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את בנים כשרים כשמואל70 תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהֹוָ֑ה היא שמואל, שהשאילוהו לה'71 וְהָלְכ֖וּ לִמְקוֹמֽוֹ׃ מיד, בטוחים בברכת עלי, למקום אלקנה72
כא. כִּֽי־פָקַ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־חַנָּ֔ה וכאשר ברכם עלי כן היה73 וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת והם גדלו עם אביהם74 וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל עִם־יְהֹוָֽה׃ ס בבית ה', כמי שאינו בן אלקנה75
כב. וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד ותש כוחו, ולא שימש בכהונה, ולכן לא ייסרם76 וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֔ל שלקחו בשר בחזקה77 וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙ אֶת־הַנָּשִׁ֔ים הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ השהו את קיניהן, ומעלה עליהם כאילו שכבום היולדות והזבות שבאו בהמון להביא קרבן [ב. כמשמעו78]79
כג. וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה ואף אם לא עשיתם הכול, עשיתם דברים הדומים להם80 אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מה שמדברים עליכם81 מֵאֵ֖ת כׇּל־הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃ הבאים לזבוח ובני שילה, ואי אפשר שיסכימו כולם על שקר82
כד. אַ֖ל בָּנָ֑י תעשו מעתה כדברים האלה83 כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ ואף אם היא שקר, יש בה חילול השם84 אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה׃ שעם ה' מוציאים עליכם קול שמועה רעה [ב. שאתם מרחיקים את העם85]86
כה. אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים ישפטנו הדיין, לשון משפט ויתקן את מה שעיוות [ב. ויתפלל עליו87]88 וְאִ֤ם לַֽיהֹוָה֙ יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ מי ייכנס למשפט בעבורו, והלא ה' הוא הבעל דין והדיין89 וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם׃ שכבר נחתם גזר דינם ומאז נמנעו מהם דרכי התשובה90
כו. וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל בחכמה וביראת ה'91 וָט֑וֹב ככל שגדל כן היטיב דרכיו92 גַּ֚ם עִם־יְהֹוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־אֲנָשִֽׁים׃ פ ואהוב לכולם, גם לבני עלי, שלא חשדוהו שמביא דבתם אל אביהם93
כז. וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י זה אלקנה, אבי שמואל [ב. פנחס94]95 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ הלא ידוע לכל, הוא אהרן96 בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃ ואהרן נתנבא שם להסיר את גלולי מצרים כשהיו עבדים לו97
כח. וּבָחֹ֣ר אֹ֠ת֠וֹ מִכׇּל־שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן ולא הסתפקתי בנבואה, אלא בחרתיו גם לעבודה98 לַעֲל֣וֹת עַֽל־מִזְבְּחִ֗י עולות99 לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת במזבח הפנימי לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י בבגדי כהונה גדולה, ולשאול באורים ותומים100 וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית אָבִ֔יךָ אֶת־כׇּל־אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ הם מתנות הכהונה, שהן מותר אש המזבח, ולא מחלק הבעלים101
כט. לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י וכך גמלתם על הטובות, כבהמה הבועטת102 אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן שציויתי להקריב במעוני הוא המשכן103 וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי שלא גערת בהם לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃ לעיני עמי כיבדת אותם, שקדמה סעודתם לסעודתי שלקחו בשר לפני הקטרת החלב [ב. להשמינכם104]105
ל. לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהֹוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם אף שהיתה הכהונה הגדולה תחילה לבני אלעזר, ונטלתיה מהם בימי פלגש בגבעה106 וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהֹוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י חולין וגנאי הוא לי לקיים זאת107 כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד את בני פנחס, שכיבדני בשטים108 וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃ מאליהם, משאסתלק מהם הם בני עלי109
לא. הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים כשייעשה צדוק כהן גדול110 וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ החוזק שלכם בביתי, שאמרתם 'לקחתי בחזקה'111 מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃ שופט ומושל בישראל [ב. שימותו בחורים112]113
לב. וְהִבַּטְתָּ֙ צַ֣ר מָע֔וֹן תראה צרתך לצדך במעוני, כאשה הרואה צרתה הוא כהן גדול אחר, שלא מזרעך114 בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כשייבנה המקדש בימי שלמה, וזרעך יהיה נקלה שם115 וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ מידה כנגד מידה, שאכלו קדשים לפני זמנם116
לג. וְאִ֗ישׁ לֹֽא־אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י אלא ישמשו במזבח תחת כהן המושל עליהם117 לְכַלּ֥וֹת אֶת־עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ ולאדיב כמו ולדאיב, לשון דאבה עיני בני בניך ונפשם, וזה עונש גדול ממוות118 וְכׇל־מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃ בחורים, ואין אבל בחור כאבל תינוק119
לד. וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֗וֹת שתדע שיתקיימו כל הפורענויות שנאמרו לך120 אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־חׇפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃ ומאז תחול הקללה שלא יזקינו בביתך121
לה. וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן הכהן הנאמן הוא צדוק שיכהן תחת אביתר מזרעך122 כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה כתורה וכמצוה, ובכוונה האלהית ולא במעשה לבדו123 וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן קבוע לו ולזרעו, שהיו כהנים גדולים עד עזרא124 וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃ שיבוא לפני המלך להורותו, ועצת שלום ביניהם125
לו. וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔ יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ להשפיל עצמו לפני הכהן הגדול מזרע צדוק126 לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־לָ֑חֶם בשביל להשתכר מעה כסף ובעבור ככר לחם שיקבל במתנה127 וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת חברני אל אחת ממשמרות הכהנים128 לֶאֱכֹ֥ל פַּת־לָֽחֶם׃ פ כי יחסר לו לחם, תחת שלקחו מה שלא להם129