קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
יקום אלהים: נפוצו אויבים ושמחו צדיקים א. המזמור נדרש על מתן תורה, ואז עלה משה למרום ולקח מתנות [שבת פח: פט.] ב. שבח על יציאת מצרים ועל הגאולה העתידה [רש"י, מצודת דוד] ג. אין לשון המזמור מתיישב עם דרשה זו, שהרי הר סיני לא נחמד לשבת בו לנצח [רש"י] ד. נאמר על מלחמות דוד באויבי עבר הירדן, והולבש בניסי קדם, ונחלק לארבעה חלקים כמספר ה"סלה" [מלבי"ם]
א. לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃
ב. יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃
ג. כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
ד. וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃
ה. שִׁ֤ירוּ לֵאלֹהִים֮ זַמְּר֢וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃
ו. אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קׇדְשֽׁוֹ׃
ז. אֱלֹהִ֤ים מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרְרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃
ח. אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃
ט. אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֢י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
י. גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כוֹנַנְתָּֽהּ׃
יא. חַיָּתְךָ֥ יָשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִֽין־בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶֽעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃
יב. אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃
יג. מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת־בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
יד. אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֤ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃
טו. בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃
טז. הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־בָּשָֽׁן׃
יז. לָ֤מָּה תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֢ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃
יח. רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃
יט. עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃
כ. בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם י֥֫וֹם יַעֲמׇס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃
כא. הָ֤אֵ֣ל לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמ֫וֹשָׁע֥וֹת וְלֵיהֹוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תֹּצָאֽוֹת׃
כב. אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו קׇדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃
כג. אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃
כד. לְמַ֤עַן תִּ֥מְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃
כה. רָא֣וּ הֲלִיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃
כו. קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃
כז. בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים אֲ֝דֹנָ֗י מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃
כח. שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃
כט. צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃
ל. מֵ֭הֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃
לא. גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃
לב. יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃
לג. מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ שִׁ֣ירוּ לֵאלֹהִ֑ים זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃
לד. לָ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־קֶ֑דֶם הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ ק֣וֹל עֹֽז׃
לה. תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵאלֹ֫הִ֥ים עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃
לו. נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד לשבח את ה'1 מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃ על ששם אלהים פועל שני הפכים, ועל השגחתו גם בגלות2
ב. יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים להושיע את עמו3 יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו כגון עמלק, המתקבצים למלחמה4 וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃ כשיראו זאת מרחוק5
ג. כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף אותם בקלות, עד שלא ישאר שורש6 כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים הנלחמים בישראל7 מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ כבימי משה, מפני הארון8
ד. וְֽצַדִּיקִ֗ים ישראל9 יִשְׂמְח֣וּ יַ֭עַלְצוּ בלבם10 לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים בהארת השכינה, שלרשעים היא עשן ולהבה11 וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃ וגם בסימנים גלויים12
ה. שִׁ֤ירוּ לֵאלֹהִים֮ זַמְּר֢וּ שְׁ֫מ֥וֹ בבטחון שתבוא התשועה13 סֹ֡לּוּ רוממו14 לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת הנקראות שמים15 בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ בשם 'יה', שפירושו יראה16 וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃ בגילה וברעדה17
ו. אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים נעשה אב לישראל, שנותרו בלי אב18 וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת ועשה משפט לירושלים, האלמנה19 אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קׇדְשֽׁוֹ׃ המשגיח בתחתונים אף שהוא בגבהי מרום20
ז. אֱלֹהִ֤ים מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים בַּ֗יְתָה המפוזרים בגלות נאספו יחד לבית שלם21 מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת בעת שהדרך נוחה, לא חמה ולא צנה22 אַ֥ךְ ס֝וֹרְרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃ המצרים, שארצם נותרה יבשה [ב. עושי חמס ליתומים]23
ח. אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בעמוד הענן24 בְּצַעְדְּךָ֖ בִישִׁימ֣וֹן במדבר שמם25 סֶֽלָה׃ כך דרכך תמיד, גאולה אחרי כל צרה26
ט. אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ויושביה חרדו27 אַף־שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ והמלאכים הזיעו28 מִפְּנֵ֢י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י גם הר סיני נזדעזע29 מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ שנגלה לעמו30
י. גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת מטר של חסד וברכה, שנתת לנו בכל עת31 תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ היא ארץ ישראל32 וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כוֹנַנְתָּֽהּ׃ כשהייתה צמאה למטר33
יא. חַיָּתְךָ֥ יָשְׁבוּ־בָ֑הּ עדתך, כנסת ישראל הקרויה חיתו של הקב"ה34 תָּ֤כִֽין ־ בְּטוֹבָתְךָ֖ ארבעים שנה במדבר, ובינתיים הכנענים הכינו את הארץ35 לֶֽעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃36
יב. אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־אֹ֑מֶר מאמר37 הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃ הנשים המשוררות לצבא ישראל הגדול38
יג. מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן הגויים ויגורשו מארץ ישראל39 וּנְוַת־בַּ֝֗יִת כנסת ישראל, בעלת הבית40 תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ את שללם, אף מי שלא יצאה למלחמה41
יד. אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֤ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם אף אם הצרות השחירו אתכם [ב. בין גבולותיכם]42 כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף אתם, כנסת ישראל, תהיו כיונה לבנה43 וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃ זהב טוב, שאינו ירוק ואינו אדום44
טו. בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י כשהקב"ה מבאר לפניהם את תורתו45 מְלָ֘כִ֤ים תלמידי חכמים [ב. מלכי הארץ]46 בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃ מתלבנים בה אף מי שישבו בחושך47
טז. הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הוא הר סיני, הסמוך לבשן48 הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים מיוחד שבהרים [ב. הר הבית הקטן]49 הַר־בָּשָֽׁן׃ הדשן והמעולה50
יז. לָ֤מָּה תְּֽרַצְּדוּן֮ תארבו להשחית [ב. תרקדו]51 הָרִ֢ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הגבוהים52 הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ הוא הר הבית53 אַף־יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃ קדושתו נצחית, ואחרי הבחירה אין שכינה במקום אחר54
יח. רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים מרכבת המלאכים55 רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן רבבות ואלפים של מלאכים חדים [ב. הצדיקים שהם מרכבה]56 אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ שוכן ביניהם, כמו בסיני הקדוש57
יט. עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם אתה משה, נגיד עמו58 שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי את התורה59 לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם מן המלאכים, לתתה לבני אדם60 וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃ ששכינתו שרתה במשכן בעם סורר [ב. גרים שהתגיירו]61
כ. בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ראוי לברכו62 י֤וֹם י֥֫וֹם63 יַעֲמׇס־לָ֗נוּ ישועה רבה, כפי כוחנו לשאת בה64 הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃ המושיע לעולם65
כא. הָ֤אֵ֣ל לָנוּ֮ הוא החזק, ורק עבורנו66 אֵ֤ל לְֽמ֫וֹשָׁע֥וֹת המציל ולא מביא רעה67 וְלֵיהֹוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תֹּצָאֽוֹת׃ הרבה מיני מות, ולא עלינו יביאם68
כב. אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ בעצמו69 רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו ולא את ראשינו70 קׇדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר ראשו של עשו, הוא איש שעיר71 מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃ שאינו שב מחטאיו72
כג. אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי כך הבטיח73 מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב להחזיר אותנו מידי אבירי בשן74 מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃ ומאיי הים [ב. את האויב אל ארצו]75
כד. לְמַ֤עַן תִּ֥מְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם בהריגת אויביך, עד שתבקע בדמם76 לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ שילקקו77 מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃ מדם האויבים, שהוא מזונם78
כה. רָא֣וּ הֲלִיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים ישראל, בים79 הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃ נאה לך להושיע דווקא אותם80
כו. קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים המשוררים בפה הקדימו81 אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃ אחריהם באו המלאכים הנוגנים, ובתוכם מרים ונערותיה שלקחו תף [ב. הנגנים בכלי]82
כז. בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים אֲ֝דֹנָ֗י בקהל רב83 מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃ אף העוברים שבמעי אמם [ב. הבאים מזרע ישראל]84
כח. שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן צָעִ֡יר הצעיר שבשבטים, בנימין85 רֹדֵ֗ם שולט עליהם, כי ירד ראשון אל הים86 שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם משליכים עליהם אבנים מקנאה87 שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃88
כט. צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ שיבוא לך עוז89 עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים התגבר, ובכך שב המשורר אל תפילת הפתיחה90 ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃ על כל מה שעשית עבורנו91
ל. מֵ֭הֵיכָלֶךָ עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כשיראו המלכים את כבודך92 לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ ממקומות רחוקים93 מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃ בדורון94
לא. גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה בעמלק [ב. בישמעאל]95 עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים העם ששמנו ועשוהו כפרים, והאומות לעומתו כעגלים96 מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף שאינו מתרצה אלא תמורת מעות97 בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃ ביזרו את השבטים, ורוצים תמיד לערוך מלחמה בנו98
לב. יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים שרים גדולים99 מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם לאחר שיחרב עמלק ויבוא המשיח, יביאו מנחות100 כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃ בהזדרזות, בהודאה לה'101
לג. מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ המשלמות מס102 שִׁ֣ירוּ לֵאלֹהִ֑ים על שהראה להם את גדלו והושיע את עמו103 זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃ כשיישבר שבט המכה104
לד. לָ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־קֶ֑דֶם שהם מעל השמים, ונבראו בימי קדם105 הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ ק֣וֹל עֹֽז׃ להפחיד את כל באי העולם106
לה. תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵאלֹ֫הִ֥ים בהודאה, כי החוזק כולו שלו לבדו107 עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ שהם סגולתו108 וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃ ממרומים בא העוז לישראל109
לו. נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ כשהחרבת את המקדש, הראית שלא תשא פנים לרשעים [ב. מכבוד המקדש]110 אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל המשגיח עליהם111 ה֤וּא נֹתֵ֨ן עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃ פ למשול על הטבע112