האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
דוד צועק מתוך צרה כטובע במים עמוקים א. המזמור נדרש על בני הגליות, והוא כולל את ארבע הגליות [אלשיך] ב. נאמר ברוח הקודש על זמן הגלות [אבן עזרא] ג. נאמר על רדיפת אבשלום או על הגלות, והפירוש סובל את שניהם [מלבי"ם] ד. ה"שושנים" הם ישראל, שהחוחים מנקבים אותם [רש"י]
א. לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד׃
ב. הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם עַד־נָֽפֶשׁ׃
ג. טָבַ֤עְתִּי בִּיוֵ֣ן מְ֭צוּלָה וְאֵ֣ין מׇעֳמָ֑ד בָּ֥אתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃
ד. יָגַ֣עְתִּי בְקׇרְאִי֮ נִחַ֢ר גְּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃
ה. רַבּ֤וּ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃
ו. אֱֽלֹהִ֗ים אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לְאִוַּלְתִּ֑י וְ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִכְחָֽדוּ׃
ז. אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י קֹוֶיךָ֮ אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֗ה צְבָ֫א֥וֹת אַל־יִכָּ֣לְמֽוּ בִ֣י מְבַקְשֶׁ֑יךָ אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃
ח. כִּֽי־עָ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי חֶרְפָּ֑ה כִּסְּתָ֖ה כְלִמָּ֣ה פָנָֽי׃
ט. מ֭וּזָר הָיִ֣יתִי לְאֶחָ֑י וְ֝נׇכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃
י. כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תְנִי וְחֶרְפּ֥וֹת ח֝וֹרְפֶ֗יךָ נָפְל֥וּ עָלָֽי׃
יא. וָאֶבְכֶּ֣ה בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וַתְּהִ֖י לַחֲרָפ֣וֹת לִֽי׃
יב. וָאֶתְּנָ֣ה לְבוּשִׁ֣י שָׂ֑ק וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמָשָֽׁל׃
יג. יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃
יד. וַאֲנִ֤י תְפִלָּֽתִי־לְךָ֨ יְהֹוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרׇב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃
טו. הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּצְלָ֥ה מִ֝שֹּׂנְאַ֗י וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי־מָֽיִם׃
טז. אַל־תִּשְׁטְפֵ֤נִי שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם וְאַל־תִּבְלָעֵ֣נִי מְצוּלָ֑ה וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַ֖י בְּאֵ֣ר פִּֽיהָ׃
יז. עֲנֵ֣נִי יְ֭הֹוָה כִּי־ט֣וֹב חַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ פְּנֵ֣ה אֵלָֽי׃
יח. וְאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵעַבְדֶּ֑ךָ כִּי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃
יט. קׇרְבָ֣ה אֶל־נַפְשִׁ֣י גְאָלָ֑הּ לְמַ֖עַן אֹיְבַ֣י פְּדֵֽנִי׃
כ. אַתָּ֤ה יָדַ֗עְתָּ חֶרְפָּתִ֣י וּ֭בׇשְׁתִּי וּכְלִמָּתִ֑י נֶ֝גְדְּךָ֗ כׇּל־צוֹרְרָֽי׃
כא. חֶרְפָּ֤ה שָׁ֥בְרָ֥ה לִבִּ֗י וָאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃
כב. וַיִּתְּנ֣וּ בְּבָרוּתִ֣י רֹ֑אשׁ וְ֝לִצְמָאִ֗י יַשְׁק֥וּנִי חֹֽמֶץ׃
כג. יְהִי־שֻׁלְחָנָ֣ם לִפְנֵיהֶ֣ם לְפָ֑ח וְלִשְׁלוֹמִ֥ים לְמוֹקֵֽשׁ׃
כד. תֶּחְשַׁ֣כְנָה עֵ֭ינֵיהֶם מֵרְא֑וֹת וּ֝מׇתְנֵיהֶ֗ם תָּמִ֥יד הַמְעַֽד׃
כה. שְׁפׇךְ־עֲלֵיהֶ֥ם זַעְמֶ֑ךָ וַחֲר֥וֹן אַ֝פְּךָ֗ יַשִּׂיגֵֽם׃
כו. תְּהִי־טִירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה בְּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב׃
כז. כִּי־אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ וְאֶל־מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יְסַפֵּֽרוּ׃
כח. תְּֽנָה־עָ֭וֺן עַל־עֲוֺנָ֑ם וְאַל־יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃
כט. יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃
ל. וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃
לא. אֲהַלְלָ֣ה שֵׁם־אֱלֹהִ֣ים בְּשִׁ֑יר וַאֲגַדְּלֶ֥נּוּ בְתוֹדָֽה׃
לב. וְתִיטַ֣ב לַ֭יהֹוָה מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר מַקְרִ֥ן מַפְרִֽיס׃
לג. רָא֣וּ עֲנָוִ֣ים יִשְׂמָ֑חוּ דֹּרְשֵׁ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים וִיחִ֥י לְבַבְכֶֽם׃
לד. כִּי־שֹׁמֵ֣עַ אֶל־אֶבְיוֹנִ֣ים יְהֹוָ֑ה וְאֶת־אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה׃
לה. יְֽ֭הַלְלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ יַ֝מִּ֗ים וְֽכׇל־רֹמֵ֥שׂ בָּֽם׃
לו. כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם וִירֵשֽׁוּהָ׃
לז. וְזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ וְאֹהֲבֵ֥י שְׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים ישראל, הנדקרים כשושנה בקוצים1 לְדָוִֽד׃ בעת צרה2
ב. הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים3 כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם המים הם האומות4 עַד־נָֽפֶשׁ׃ ונפשי קרובה לצאת5
ג. טָבַ֤עְתִּי בִּיוֵ֣ן מְ֭צוּלָה בטיט נדבק, רפש עמוק6 וְאֵ֣ין מׇעֳמָ֑ד ללא קרקע להעמיד עליה רגלי7 בָּ֥אתִי בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם8 וְשִׁבֹּ֥לֶת שְׁטָפָֽתְנִי׃ זרם חזק של נהר הרודף אחרי9
ד. יָגַ֣עְתִּי בְקׇרְאִי֮ אל בני אדם לעזרה10 נִחַ֢ר גְּר֫וֹנִ֥י התייבש מצעקה11 כָּל֥וּ עֵינַ֑י ציפייה ארוכה, שנקראת כליון עיניים12 מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃13
ה. רַבּ֤וּ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮14 שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם הטוענים שאני חוטא15 עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר כי לא הרעתי להם16 אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃ אני מפייס אותם בכסף, אף שלא נטלתי מהם דבר17
ו. אֱֽלֹהִ֗ים18 אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לְאִוַּלְתִּ֑י גם את ספקותי באמונה [ב. חטאי שגגה19]20 וְ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמְּךָ֥ לֹֽא־נִכְחָֽדוּ׃ הם החטאים שעשיתי בפועל21
ז. אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י קֹוֶיךָ֮ אל תפקירני בידי אויבי, פן יאמרו כך ארע למי שקיווה לך22 אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֗ה צְבָ֫א֥וֹת אדון צבאות השמים23 אַל־יִכָּ֣לְמֽוּ בִ֣י מְבַקְשֶׁ֑יךָ בפני אחרים, כשיראו שבקשו בחנם24 אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃ שהם צבאותיו בארץ25
ח. כִּֽי־עָ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי חֶרְפָּ֑ה בעבורך, כי לא יצאתי מכלל תורתך26 כִּסְּתָ֖ה כְלִמָּ֣ה פָנָֽי׃ אף בלא סיבה27
ט. מ֭וּזָר הָיִ֣יתִי לְאֶחָ֑י אחי הוא עשו [ב. בני ישמעאל28]29 וְ֝נׇכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃ זר לגמרי, כאיש מארץ רחוקה30
י. כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תְנִי ראו את קרבתך אלינו ונתקנאו בי [ב. אני קינאתי על בני ביתך31]32 וְחֶרְפּ֥וֹת ח֝וֹרְפֶ֗יךָ נָפְל֥וּ עָלָֽי׃ על אמונתי33
יא. וָאֶבְכֶּ֣ה בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י בכיתי בתעניתי [ב. בכיתי על נפשי34]35 וַתְּהִ֖י לַחֲרָפ֣וֹת לִֽי׃ על בכיי ותעניתי לפניך הם צוחקים לי36
יב. וָאֶתְּנָ֣ה לְבוּשִׁ֣י שָׂ֑ק בתשובה ובדאגה37 וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמָשָֽׁל׃ ללעג ולקלס38
יג. יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר מספרים עלי בלעג, אפילו השופטים39 וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃ ושיכורים מנגנים עלי שירי לעג40
יד. וַאֲנִ֤י תְפִלָּֽתִי־לְךָ֨ יְהֹוָ֡ה אבל איני פונה ללעגם41 עֵ֤ת רָצ֗וֹן יהי זמן תפלתי נאות42 אֱלֹהִ֥ים בְּרׇב־חַסְדֶּ֑ךָ בחסד שאינו מחויב43 עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃ כפי שהבטחת להושיע44
טו. הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה מצרה הדומה לטיט עמוק45 אִנָּצְלָ֥ה מִ֝שֹּׂנְאַ֗י מן האורבים לי על שפת המים46 וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי ־ מָֽיִם׃47
טז. אַל־תִּשְׁטְפֵ֤נִי שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם48 וְאַל־תִּבְלָעֵ֣נִי מְצוּלָ֑ה49 וְאַל־תֶּאְטַר־עָלַ֖י בְּאֵ֣ר פִּֽיהָ׃ הבאר היא צרה זרה50
יז. עֲנֵ֣נִי יְ֭הֹוָה כִּי־ט֣וֹב חַסְדֶּ֑ךָ מצד החסד51 כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ ובמידת הרחמים52 פְּנֵ֣ה אֵלָֽי׃ כשתראה את עניי53
יח. וְאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵעַבְדֶּ֑ךָ אלא הראה לי שאתה עומד להושיעני54 כִּי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃ הצרה כבר הוגשה55
יט. קׇרְבָ֣ה אֶל־נַפְשִׁ֣י56 גְאָלָ֑הּ כקרוב הגואל את קרובו57 לְמַ֖עַן אֹיְבַ֣י פְּדֵֽנִי׃ וגופי, שאינו קרוב אליך, תפדה מצד עצמו58
כ. אַתָּ֤ה יָדַ֗עְתָּ חֶרְפָּתִ֣י וּ֭בׇשְׁתִּי וּכְלִמָּתִ֑י שהם בעבורך, כפי שאמרתי59 נֶ֝גְדְּךָ֗ כׇּל־צוֹרְרָֽי׃ ואינם נעלמים ממך60
כא. חֶרְפָּ֤ה שָׁ֥בְרָ֥ה לִבִּ֗י שהוא מקור חיי61 וָאָ֫נ֥וּשָׁה ונחליתי62 וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן קרובים שיבואו לנוד לי63 וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי׃ ואפילו זרים שינחמו אותי64
כב. וַיִּתְּנ֣וּ בְּבָרוּתִ֣י רֹ֑אשׁ בסעודת ההבראה, עשב מר65 וְ֝לִצְמָאִ֗י יַשְׁק֥וּנִי חֹֽמֶץ׃ במקום יין66
כג. יְהִי־שֻׁלְחָנָ֣ם לִפְנֵיהֶ֣ם לְפָ֑ח כרשת הלוכדת אותם בשעה שהם אוכלים67 וְלִשְׁלוֹמִ֥ים לְמוֹקֵֽשׁ׃ כשיקוו לשלום, ימצאו בשלומם מלכודת68
כד. תֶּחְשַׁ֣כְנָה עֵ֭ינֵיהֶם מֵרְא֑וֹת שלא יראו את המוקש69 וּ֝מׇתְנֵיהֶ֗ם תָּמִ֥יד הַמְעַֽד׃ והחלק אותם תמיד, כדי שיפלו במלכודת70
כה. שְׁפׇךְ־עֲלֵיהֶ֥ם זַעְמֶ֑ךָ שהם היסורים והקללה71 וַחֲר֥וֹן אַ֝פְּךָ֗ יַשִּׂיגֵֽם׃ הוא השליח שמריק עליהם את הזעם72
כו. תְּהִי־טִירָתָ֥ם נְשַׁמָּ֑ה73 בְּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יְהִ֥י יֹשֵֽׁב׃ ואפילו אוהל עראי לא יהיה להם74
כז. כִּי־אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ את עמך75 וְאֶל־מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יְסַפֵּֽרוּ׃ כעסת מעט, והם הוסיפו להרע מתיעצים לכלותם בהיותם כואבים76
כח. תְּֽנָה־עָ֭וֺן זה, שיחסו את מעשיהם אליך77 עַל־עֲוֺנָ֑ם78 וְאַל־יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃ ויתברר בעונשם שלא היו צדיקים79
כט. יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים אם כבר נכתבו שם בזכות כלשהי80 וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים בספר הבינוניים81 אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃ אם עדיין לא נכתבו82
ל. וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב ולא כדבריהם שאתה הכית אותי83 יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃ תרים אותי למקום גבוה84
לא. אֲהַלְלָ֣ה שֵׁם־אֱלֹהִ֣ים בְּשִׁ֑יר לספר את תהלותיו הכלליות85 וַאֲגַדְּלֶ֥נּוּ בְתוֹדָֽה׃ ביתר שאת, על הטובות המיוחדות לי86
לב. וְתִיטַ֣ב לַ֭יהֹוָה מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר הילולי טוב לו מקרבן אדם הראשון, שנברא בקומתו87 מַקְרִ֥ן מַפְרִֽיס׃ שקרניו נבראו לפני פרסותיו [ב. בעל קרנים גדולים88]89
לג. רָא֣וּ עֲנָוִ֣ים יִשְׂמָ֑חוּ שיראו את ישועתי90 דֹּרְשֵׁ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אתם החוקרים באלהות91 וִיחִ֥י לְבַבְכֶֽם׃ אחרי שלבכם היה עצב על שלוות הרשעים92
לד. כִּי־שֹׁמֵ֣עַ אֶל־אֶבְיוֹנִ֣ים יְהֹוָ֑ה יסורי הצדיקים אינם מחוסר ידיעה והשגחה93 וְאֶת־אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה׃ אף שנאסרו בעוונם94
לה. יְֽ֭הַלְלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ המלאכים ובני האדם [ב. השמים והארץ עצמם בדרך משל95]96 יַ֝מִּ֗ים ושוכני הימים97 וְֽכׇל־רֹמֵ֥שׂ בָּֽם׃ וכל בעלי החיים הרוחשים בהם98
לו. כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וזה טעם ההלל99 וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה ושאר ערי ארץ ישראל [ב. כל ארצות הגלות100]101 וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם אנשי יהודה102 וִירֵשֽׁוּהָ׃ לתמיד103
לז. וְזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ בזכות האבות, ועד בניהם אחריהם104 וְאֹהֲבֵ֥י שְׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃ פ בשלווה ובשקט105