זכריה פרק יד - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

זכריה פרק יד: הִנֵּ֥ה יֽוֹם בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃

הפסוקים

א. הִנֵּ֥ה יֽוֹם בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃

ב. וְאָסַפְתִּ֨י אֶת כׇּל הַגּוֹיִ֥ם אֶֽל יְרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים (תשגלנה) [תִּשָּׁכַ֑בְנָה] וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן הָעִֽיר׃

ג. וְיָצָ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב׃

ביקוע הר הזיתים והמנוסה בגיא כברעש ימי עוזיה, ובוא ה' עם קדושיו

ד. וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם הַ֠ה֠וּא עַל הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל פְּנֵ֥י יְרוּשָׁלִַם מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶֽגְבָּה׃

ה. וְנַסְתֶּ֣ם גֵּיא הָרַ֗י כִּי יַגִּ֣יעַ גֵּֽי הָרִים֮ אֶל אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כׇּל קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ׃

היום הפלאי שאורו לעת ערב, ומעיין מים חיים מירושלים אל שני הימים

ו. וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא יִֽהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת (יקפאון) [וְקִפָּאֽוֹן]׃

ז. וְהָיָ֣ה יוֹם אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיהֹוָ֖ה לֹא י֣וֹם וְלֹא לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה אֽוֹר׃

ח. וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם חַיִּים֙ מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָ֗ם אֶל הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃

מלכות ה' על כל הארץ, הארץ תיהפך לערבה וירושלים תישב לבטח בגבולותיה

ט. וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל כׇּל הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃

י. יִסּ֨וֹב כׇּל הָאָ֤רֶץ כָּֽעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרוּשָׁלִָם וְֽרָאֲמָה֩ וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

יא. וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַם לָבֶֽטַח׃

המגפה הממיקה את בשר הצרים על ירושלים, המהומה ביניהם, השלל ומגפת הבהמה

יב. וְזֹ֣את תִּהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת כׇּל הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵ֣ק בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃

יג. וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת יְהֹוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃

יד. וְגַ֨ם יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כׇּל הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃

טו. וְכֵ֨ן תִּהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכׇ֨ל הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃

עליית שארית הגויים לחג הסוכות בירושלים, ועצירת הגשם ומגפה למי שלא יעלה

טז. וְהָיָ֗ה כׇּל הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

יז. וְ֠הָיָ֠ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃

יח. וְאִם מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

יט. זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כׇּל הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

התפשטות הקדושה למצילות הסוס ולכל סיר בירושלים, ואין עוד כנעני בבית ה'

כ. בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃

כא. וְ֠הָיָ֠ה כׇּל סִ֨יר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כׇּל הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹֽא יִֽהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃