⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

ישעיהו פרק ז - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

רצין ופקח עולים על ירושלים, וישעיהו מבשר שעצתם לא תקום תוכן הפרק: רצין ופקח עולים על ירושלים. ישעיהו יוצא לקראת אחז ומבשר שעצתם לא תקום, כי ארם ואפרים קרובים לחורבן (רש"י, פסוקים א-ט). אחז מסרב לבקש אות, וה' נותן אות מעצמו, לידת עמנואל. בטרם יגדל הנער תיעזב ארץ שני המלכים (רש"י, פסוקים י-טז). ה' יביא את מלך אשור על יהודה, מחנהו ייכרת, והנותרים יזכו לברכה (רש"י ורד"ק, פסוקים יז-כה).

הפסוקים

א. וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָ֠ז בֶּן־יוֹתָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃

ב. וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃ ס

השמר והשקט אל תירא

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֒הוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃

ד. וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָ֠יו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בׇּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃

ה. יַ֗עַן כִּֽי־יָעַ֥ץ עָלֶ֛יךָ אֲרָ֖ם רָעָ֑ה אֶפְרַ֥יִם וּבֶן־רְמַלְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

ו. נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ וּנְקִיצֶ֔נָּה וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֙לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ פ

ז. כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃

ח. כִּ֣י רֹ֤אשׁ אֲרָם֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וְרֹ֥אשׁ דַּמֶּ֖שֶׂק רְצִ֑ין וּבְע֗וֹד שִׁשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה יֵחַ֥ת אֶפְרַ֖יִם מֵעָֽם׃

ט. וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ שֹׁמְר֔וֹן וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְר֖וֹן בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃ פ

שאל לך אות: הנה העלמה הרה

י. וַיּ֣וֹסֶף יְהֹוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל־אָחָ֖ז לֵאמֹֽר׃

יא. שְׁאַל־לְךָ֣ א֔וֹת מֵעִ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה א֖וֹ הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה׃

יב. וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהֹוָֽה׃

יג. וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃

יד. לָ֠כֵ֠ן יִתֵּ֨ן אֲדֹנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם א֑וֹת הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃

טו. חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃

טז. כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ׃

יז. יָבִ֨יא יְהֹוָ֜ה עָלֶ֗יךָ וְעַֽל־עַמְּךָ֮ וְעַל־בֵּ֣ית אָבִ֒יךָ֒ יָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֔אוּ לְמִיּ֥וֹם סוּר־אֶפְרַ֖יִם מֵעַ֣ל יְהוּדָ֑ה אֵ֖ת מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ

ישרוק ה' לזבוב ולדבורה

יח. וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִשְׁרֹ֤ק יְהֹוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְלַ֨דְּבוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר׃

יט. וּבָ֨אוּ וְנָח֤וּ כֻלָּם֙ בְּנַחֲלֵ֣י הַבַּתּ֔וֹת וּבִנְקִיקֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים וּבְכֹל֙ הַנַּ֣עֲצוּצִ֔ים וּבְכֹ֖ל הַנַּהֲלֹלִֽים׃

כ. בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יְגַלַּ֣ח אֲדֹנָי֩ בְּתַ֨עַר הַשְּׂכִירָ֜ה בְּעֶבְרֵ֤י נָהָר֙ בְּמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְשַׂ֣עַר הָרַגְלָ֑יִם וְגַ֥ם אֶת־הַזָּקָ֖ן תִּסְפֶּֽה׃ פ

שמיר ושית תהיה כל הארץ

כא. וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן׃

כב. וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשׂ֥וֹת חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כׇּל־הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ס

כג. וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִהְיֶ֣ה כׇל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֧ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֛ם אֶ֥לֶף גֶּ֖פֶן בְּאֶ֣לֶף כָּ֑סֶף לַשָּׁמִ֥יר וְלַשַּׁ֖יִת יִהְיֶֽה׃

כד. בַּחִצִּ֥ים וּבַקֶּ֖שֶׁת יָ֣בוֹא שָׁ֑מָּה כִּֽי־שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תִּֽהְיֶ֥ה כׇל־הָאָֽרֶץ׃

כה. וְכֹ֣ל הֶהָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּמַּעְדֵּר֙ יֵעָ֣דֵר֔וּן לֹא־תָב֣וֹא שָׁ֔מָּה יִרְאַ֖ת שָׁמִ֣יר וָשָׁ֑יִת וְהָיָה֙ לְמִשְׁלַ֣ח שׁ֔וֹר וּלְמִרְמַ֖ס שֶֽׂה׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיְהִ֡י בִּימֵ֣י אָ֠חָ֠ז בֶּן־יוֹתָ֨ם בֶּן־עֻזִּיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הכתוב ייחסו לאבותיו, ללמד שזכותם עמדה לו1 עָלָ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָ֠ם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לַמִּלְחָמָ֖ה עָלֶ֑יהָ שניהם יחד, אחרי שכל אחד לבדו הכה ביהודה2 וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לְהִלָּחֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃ לכבוש את העיר, כי ה' הצילה בזכות שעמדה להם [ב. מחמת חוזק העיר3]4

פסוק ב

ב. וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ אחז, שלא נזכר בשמו כי רשע היה5 לֵאמֹ֔ר נָ֥חָה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם שני המלכים התחברו לבוא עליו6 וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ מן הפחד, כי כבר הוכו מכל אחד לבדו7 כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃ ס שהאחד מניע את חברו8

פסוק ג

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֒הוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז ואל תמתין שיבוא אליך9 אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ לסימן ששארית יהודה ישובו מן הגלות [ב. תלמידיך ששבו מחטא10]11 אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה שם תמצאנו באמת המים, ושתי ברכות היו שם12 אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ ששם שוטחים את הבגדים המכובסים13

פסוק ד

ד. וְאָמַרְתָּ֣ אֵ֠לָ֠יו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט שב בשלווה, כיין השוקט על שמריו [ב. הישמר מלצאת למלחמה14]15 אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מן האויב, ואף מחמת הצרות שסבלת16 מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָאוּדִ֛ים הָעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה שכבתה שלהבתם שאין בהם כוח לשרוף, רק לעשן17 בׇּחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ שכעסם כעשן שכלה במהרה18

פסוק ה

ה. יַ֗עַן כִּֽי־יָעַ֥ץ עָלֶ֛יךָ אֲרָ֖ם רָעָ֑ה כאילו ניצחון המלחמה תלוי בחכמת עצתם19 אֶפְרַ֥יִם וּבֶן־רְמַלְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ ושניהם יחד יעצו20

פסוק ו

ו. נַעֲלֶ֤ה בִֽיהוּדָה֙ בירושלים, שהיא ראש יהודה21 וּנְקִיצֶ֔נָּה נעורר עליה מלחמה22 וְנַבְקִעֶ֖נָּה אֵלֵ֑ינוּ נשווה אותה אלינו, שתהיה עם עשרת השבטים תחת מלך אחד23 וְנַמְלִ֥יךְ מֶ֙לֶךְ֙ בְּתוֹכָ֔הּ אֵ֖ת בֶּן־טָֽבְאַֽל׃ פ איש מבני אפרים, שחשבו להמליכו24

פסוק ז

ז. כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם עצתם לכבוש את יהודה תחתיהם25 וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃ אף לא תתחיל, כי לא יילחמו בה כלל26

פסוק ח

ח. כִּ֣י רֹ֤אשׁ אֲרָם֙ דַּמֶּ֔שֶׂק ואין לירושלים חלק עמהם27 וְרֹ֥אשׁ דַּמֶּ֖שֶׂק רְצִ֑ין ראש בדמשק בלבד, לא בירושלים [ב. כך התפארו האויבים28]29 וּבְע֗וֹד שִׁשִּׁ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה מנבואת עמוס על גלות ישראל30 יֵחַ֥ת אֶפְרַ֖יִם מֵעָֽם׃ יישבר מהיות עם, כשיגלה אותם סנחריב עם מלכם הושע31

פסוק ט

ט. וְרֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ שֹׁמְר֔וֹן וְרֹ֥אשׁ שֹׁמְר֖וֹן בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ ואין להם חלק בירושלים32 אִ֚ם לֹ֣א תַאֲמִ֔ינוּ לנבואתי, אתה ועמך33 כִּ֖י לֹ֥א תֵאָמֵֽנוּ׃ פ זה מפני שאינכם קיימים באמונת ה' [ב. לא תתקיימו34]35

פסוק י

י. וַיּ֣וֹסֶף יְהֹוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֶל־אָחָ֖ז על ידי ישעיהו36 לֵאמֹֽר׃

פסוק יא

יא. שְׁאַל־לְךָ֣ א֔וֹת מֵעִ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כי ידעתי שאינך מאמין לדברי ה'37 הַעְמֵ֣ק שְׁאָ֔לָה בעמקי תהום, להחיות לך מת38 א֖וֹ הַגְבֵּ֥הַּ לְמָֽעְלָה׃ אות בשמים, שיתפרסם לרבים3940

פסוק יב

יב. וַיֹּ֖אמֶר אָחָ֑ז בפיו, כמי שנזהר מלנסות את קונו41 לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת־יְהֹוָֽה׃ אבל אין רצונו שיתקדש שם שמים על ידו42

פסוק יג

יג. וַיֹּ֕אמֶר ישעיהו43 שִׁמְעוּ־נָ֖א בֵּ֣ית דָּוִ֑ד לגנותו לא קראו בשמו, אלא בשם דוד [ב. דרך כבוד למלך44]45 הַמְעַ֤ט מִכֶּם֙ הַלְא֣וֹת אֲנָשִׁ֔ים הם נביאי ה'46 כִּ֥י תַלְא֖וּ גַּ֥ם אֶת־אֱלֹהָֽי׃ שאינכם מאמינים בו, וחושבים שהוא חלש מלקיים את דבריו47

פסוק יד

יד. לָ֠כֵ֠ן יִתֵּ֨ן אֲדֹנָ֥י ה֛וּא לָכֶ֖ם א֑וֹת מאליו, גם בעל כורחכם48 הִנֵּ֣ה הָעַלְמָ֗ה הָרָה֙ וְיֹלֶ֣דֶת בֵּ֔ן אשתי תהר בשנה הזאת, שנת ארבע לאחז [ב. אשת אחז49]50 וְקָרָ֥את שְׁמ֖וֹ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃ רוח הקודש תשרה עליה, ובזה האות לסימן שה' עמנו ויצילנו51

פסוק טו

טו. חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל הילד, כי ארצנו תהיה מלאה כל טוב52 לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃ כשיגיע לגיל שיידע להבחין בין רע לטוב53

פסוק טז

טז. כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב וזה זמן קרוב, כשנתיים מלידתו54 תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ׃ תתרוקן ארץ רצין ופקח שבאותה שנה ייהרגו שניהם55

פסוק יז

יז. יָבִ֨יא יְהֹוָ֜ה עָלֶ֗יךָ וְעַֽל־עַמְּךָ֮ וְעַל־בֵּ֣ית אָבִ֒יךָ֒ יָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֔אוּ לְמִיּ֥וֹם סוּר־אֶפְרַ֖יִם מֵעַ֣ל יְהוּדָ֑ה ימי רעה, כי משנחלקה המלכות החלו הרעות56 אֵ֖ת מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ פ בית אביך הוא חזקיהו, שלא נקרא בנך כי צדיק ועל אחז עלה תגלת פלאסר57

פסוק יח

יח. וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בבוא סנחריב58 יִשְׁרֹ֤ק יְהֹוָה֙ לַזְּב֔וּב אֲשֶׁ֥ר בִּקְצֵ֖ה יְאֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם חיילות רבים כזבובים יבואו ממצרים עם סנחריב שה' יעורר את רוחם להתקבץ59 וְלַ֨דְּבוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ אַשּֽׁוּר׃ גיבורים העוקצים כדבורים60

פסוק יט

יט. וּבָ֨אוּ וְנָח֤וּ כֻלָּם֙ בְּנַחֲלֵ֣י הַבַּתּ֔וֹת בעמקים ובשדות בורים61 וּבִנְקִיקֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים לארוב בנקרות הצור62 וּבְכֹל֙ הַנַּ֣עֲצוּצִ֔ים וּבְכֹ֖ל הַנַּהֲלֹלִֽים׃ בין הקוצים והעצים הפחותים, ואיש לא יעמוד בפניהם63

פסוק כ

כ. בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא במגפה שבמחנה אשור ליד ירושלים [ב. בהשחתת יהודה בידי אשור64]65 יְגַלַּ֣ח אֲדֹנָי֩ בְּתַ֨עַר הַשְּׂכִירָ֜ה בְּעֶבְרֵ֤י נָהָר֙ בְּמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר אֶת־הָרֹ֖אשׁ וְשַׂ֣עַר הָרַגְלָ֑יִם התער היא החרב, והגילוח הוא ההריגה בראשי צבאו ובהמון העם66 וְגַ֥ם אֶת־הַזָּקָ֖ן תִּסְפֶּֽה׃ פ ואף המלך ייהרג אחר כך בידי בניו67

פסוק כא

כא. וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא בימי חזקיהו68 יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן׃ כי החיילות יבוזו את הבהמות, ובמעט הנותר תשרה ברכה ודי לו69

פסוק כב

כב. וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשׂ֥וֹת חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה החלב יהיה בזוי בעיניהם, ויאכלו את שומנו70 כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כׇּל־הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ס הצדיקים שנמלטו מחרב סנחריב ולהם תזדמן פרנסה אחרי השממון71

פסוק כג

כג. וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כשתהיה הארץ שממה מפני החיילות72 יִהְיֶ֣ה כׇל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֧ר יִֽהְיֶה־שָּׁ֛ם אֶ֥לֶף גֶּ֖פֶן בְּאֶ֣לֶף כָּ֑סֶף לַשָּׁמִ֥יר וְלַשַּׁ֖יִת יִהְיֶֽה׃ כי בעליהם יניחום ויברחו, ויעלו בהם קמשונים ועקרבים [ב. מקום הקוצים ייעשה כרם73]74

פסוק כד

כד. בַּחִצִּ֥ים וּבַקֶּ֖שֶׁת יָ֣בוֹא שָׁ֑מָּה מי שירצה להיכנס, כדי להינצל מחיות רעות ונחשים75 כִּֽי־שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תִּֽהְיֶ֥ה כׇל־הָאָֽרֶץ׃ וכל שכן שדות התבואה76

פסוק כה

כה. וְכֹ֣ל הֶהָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּמַּעְדֵּר֙ יֵעָ֣דֵר֔וּן לֹא־תָב֣וֹא שָׁ֔מָּה יִרְאַ֖ת שָׁמִ֣יר וָשָׁ֑יִת שדות התבואה, שאי אפשר בלעדיה והגפנים ייעזבו, כי דור חזקיהו עסק בתורה77 וְהָיָה֙ לְמִשְׁלַ֣ח שׁ֔וֹר וּלְמִרְמַ֖ס שֶֽׂה׃ פ שם ירעו הבהמות מרעה שמן ולא יחושו, כי התבואה רבה [ב. ההרים לבדם יהיו מרעה78]79