האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ישעיהו רואה את כבוד ה' והשרפים, ושפתיו מטוהרות בגחלת תוכן הפרק: בשנה שנצטרע עוזיהו רואה ישעיהו במראה הנבואה את כבוד ה' על כסאו, והשרפים מקדשים אותו. הנביא ירא למות, ושפתיו מטוהרות בגחלת שנלקחה מעל המזבח (רש"י, רד"ק, פסוקים א-ז). ה' שולח אותו להוכיח את העם ומודיעו שלא ישובו עד שתיחרב הארץ. רק שארית של זרע קודש תישאר בה (רש"י, מלבי"ם, פסוקים ח-יג).
א. בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃
ב. שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃
ג. וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃
ד. וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃
אוי לי כי נדמיתי — הנני שלחני
ה. וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃
ו. וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
ז. וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃
ח. וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃
השמן לב העם הזה
ט. וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃
י. הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃
יא. וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃
יב. וְרִחַ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
יג. וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ פ
א. בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ השנה שבה נצטרע שהמצורע חשוב כמת1 וָאֶרְאֶ֧ה אֶת־אֲדֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וה' נעלה מכל דמיון גשמי [ב. הכסא נעלה2]3 וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל׃ תחתית בגדו בבית המקדש, לדון את עוזיהו4
ב. שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים מִמַּ֙עַל֙ ל֔וֹ בשמים, ומוכנים לשמשו ונראו כאש שורפת5 שֵׁ֧שׁ כְּנָפַ֛יִם שֵׁ֥שׁ כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד בִּשְׁתַּ֣יִם יְכַסֶּ֣ה פָנָ֗יו כדי שלא יביט אל השכינה6 וּבִשְׁתַּ֛יִם יְכַסֶּ֥ה רַגְלָ֖יו לצניעות, שלא ייראה כל גופו לפני בוראו7 וּבִשְׁתַּ֥יִם יְעוֹפֵֽף׃ למהר בשליחות ה'8
ג. וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר נוטלים רשות זה מזה, ופותחים כולם כאחד9 קָד֧וֹשׁ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת בשמי מרום, בארץ ולעולמי עולמים, אדון צבאות מעלה ומטה10 מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃ והוא השגחתו, ואין דבר ריק ממנה11
ד. וַיָּנֻ֙עוּ֙ אַמּ֣וֹת הַסִּפִּ֔ים מִקּ֖וֹל הַקּוֹרֵ֑א מזוזות ההיכל זזו מקול המלאכים, ביום הרעש12 וְהַבַּ֖יִת יִמָּלֵ֥א עָשָֽׁן׃ משל לחרון אף ה' [ב. עשן קטורת השרפים13]14
ה. וָאֹמַ֞ר אֽוֹי־לִ֣י כִֽי־נִדְמֵ֗יתִי הריני מת, שאינני ראוי לראות שכינה15 כִּ֣י אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֔כִי ואין לי לשבחו כמלאכים [ב. שלא הוכחתי את העם16]17 וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב בני עמי מדברים נבלה, ומהם למדתי18 כִּ֗י אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת רָא֥וּ עֵינָֽי׃ את כבודו ראיתי, ולכן אמות19
ו. וַיָּ֣עׇף אֵלַ֗י אֶחָד֙ מִן־הַשְּׂרָפִ֔ים כשחשבתי שאמות20 וּבְיָד֖וֹ רִצְפָּ֑ה בְּמֶ֨לְקַחַ֔יִם לָקַ֖ח מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ גחלת, לרצוץ פה שדיבר רעה על ישראל ולא בידו, כדי שלא אכווה21
ז. וַיַּגַּ֣ע עַל־פִּ֔י את הגחלת22 וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה נָגַ֥ע זֶ֖ה עַל־שְׂפָתֶ֑יךָ כדי לייסרך על שחירפת את ישראל23 וְסָ֣ר עֲוֺנֶ֔ךָ וְחַטָּאתְךָ֖ תְּכֻפָּֽר׃ ומעתה תוכל לדבר בשליחות ה'24
ח. וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח להוכיח את ישראל, שהרי עמוס ששלחתי בוזה25 וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ בשליחותנו, כמלך הנמלך בשריו26 וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ מוכן אני, אף אם יבזוני27
ט. וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ אני אומר לכם לשמוע, ואינכם שמים לב להבין28 וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃ את נסיי, ואינכם מכירים אותי [ב. כך נגזר עליכם29]30
י. הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לבו הולך ומשמין31 וְאׇזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע טחות כבטיח שלא יראו32 פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאׇזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין כי חושש העם שמא ייטבו בעיניו דברי הנביאים33 וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃ היא הסליחה, רפואת הנפש34
יא. וָאֹמַ֕ר עַד־מָתַ֖י אֲדֹנָ֑י יהיה לבם אטום35 וַיֹּ֡אמֶר עַ֣ד אֲשֶׁר֩ אִם־שָׁא֨וּ עָרִ֜ים מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֗ב לא ישובו עד שתבוא עליהם הפורענות ויגלו36 וּבָתִּים֙ מֵאֵ֣ין אָדָ֔ם וְהָאֲדָמָ֖ה תִּשָּׁאֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃ מאין עובד אותה37
יב. וְרִחַ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־הָאָדָ֑ם את ישראל, ויגלם לקצות הארץ שלא ישובו מהרה38 וְרַבָּ֥ה הָעֲזוּבָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ ירבו המקומות העזובים לזמן רב39
יג. וְע֥וֹד בָּהּ֙ עֲשִׂ֣רִיָּ֔ה חלק אחד מעשרה, הוא שבט יהודה [ב. עשרה מלכים40]41 וְשָׁ֖בָה וְהָיְתָ֣ה לְבָעֵ֑ר גם השארית תצורף צירוף אחר צירוף42 כָּאֵלָ֣ה וְכָאַלּ֗וֹן אֲשֶׁ֤ר בְּשַׁלֶּ֙כֶת֙ מַצֶּ֣בֶת בָּ֔ם שבסתיו נושרים עליהם, ונשאר רק הגזע43 זֶ֥רַע קֹ֖דֶשׁ מַצַּבְתָּֽהּ׃ פ צדיקי דור חזקיהו, השבים בכל לבם44