האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
קריאה לשמור משפט וצדקה, כי קרובה הישועה תוכן הפרק: ה' קורא לבני הגלות לשמור משפט ולעשות צדקה, כי בכך תקרב הישועה (רד"ק). הוא מבטיח לגרים ולסריסים השומרים שבת שלא ייבדלו מעמו, ושיקבץ גרים עם נדחי ישראל (רש"י, פסוקים א-ט). הנביא מוכיח את פרנסי הדור, שאינם מזהירים את העם ורודפים אחר בצעם ותאוותם (רש"י ורד"ק, פסוקים י-יב). מלבי"ם: התוכחה פותחת כבר בפסוק ט.
א. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה כִּֽי־קְרוֹבָ֤ה יְשׁוּעָתִי֙ לָב֔וֹא וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֽוֹת׃
ב. אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַֽעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשׂ֥וֹת כׇּל־רָֽע׃ ס
בן הנכר והסריס
ג. וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהֹוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ פ
ד. כִּי־כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֔י וּבָחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃
ה. וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס
ו. וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהֹוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים כׇּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃
ז. וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃
ח. נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מְקַבֵּ֖ץ נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֛וֹד אֲקַבֵּ֥ץ עָלָ֖יו לְנִקְבָּצָֽיו׃
צופים עורים ורועים לא ידעו הבין
ט. כֹּ֖ל חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כׇּל־חַיְת֖וֹ בַּיָּֽעַר׃ פ
י. צֹ פָ֞ו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃
יא. וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃
יב. אֵתָ֥יוּ אֶקְחָה־יַ֖יִן וְנִסְבְּאָ֣ה שֵׁכָ֑ר וְהָיָ֤ה כָזֶה֙ י֣וֹם מָחָ֔ר גָּד֖וֹל יֶ֥תֶר מְאֹֽד׃
א. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט שבין אדם לחברו1 וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה שבין אדם למקום [ב. איש עם רעהו2] כִּֽי־קְרוֹבָ֤ה יְשׁוּעָתִי֙ לָב֔וֹא כי העוונות מעכבים את ביאת המשיח3 וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֽוֹת׃ זכותי, הנסתרת עתה מעיניכם4
ב. אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַֽעֲשֶׂה־זֹּ֔את הוא שומר השבת האמור בסוף הפסוק5 וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ ואף שאינו עושה בשלמות, נזהר בה כל ימיו6 שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ ונזכרה השבת, כי בעוון חילולה גלו7 וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשׂ֥וֹת כׇּל־רָֽע׃ ס הן המצוות שבין אדם לחברו8
ג. וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהֹוָה֙ הגר שכבר התגייר9 לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהֹוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ ולמה אתגייר, אם ה' יבדילני כשישלם לעמו את שכרם10 וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃ פ ולמה איטיב את דרכי, כשלא יישאר לי זכרון11
ד. כִּי־כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַסָּֽרִיסִים֙ ונענו תחילה, כי בהם סיים12 אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְרוּ֙ אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֔י שבשמירתן מעידים על חידוש העולם13 וּבָחֲר֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר חָפָ֑צְתִּי הן המצוות והעבודה וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃ בלימוד התורה14
ה. וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם בבית מקדשי ובחומות העזרה, מקום וזכרון [ב. בעולם הנשמות ובארץ ישראל15]16 ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת כי זכר הבנים נפסק אחרי דורם17 שֵׁ֤ם עוֹלָם֙ אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ ס שאתן בלב בני אדם להזכירו לטובה, מלבד שכר נשמתו18
ו. וּבְנֵ֣י הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוִ֤ים עַל־יְהֹוָה֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ שלא לשם כבוד, ותחילה ישרתוהו שירות קל19 וּֽלְאַהֲבָה֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים העובדים תמיד, ולא לפי הצורך בלבד20 כׇּל־שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ כי השומר שבת מודה שהעולם מחודש21 וּמַחֲזִיקִ֖ים בִּבְרִיתִֽי׃
ז. וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֗י כאזרחי ישראל, ויקבלום בשמחה22 וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י בעזרה, שבה יתפללו עם ישראל23 עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י שיביאום נדבה ולא על חטא24 כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים׃ יתפללו בו גם הגרים, לא ישראל בלבד25
ח. נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מְקַבֵּ֖ץ נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גם מעילם ומאשור, לא מבבל בלבד26 ע֛וֹד אֲקַבֵּ֥ץ עָלָ֖יו לְנִקְבָּצָֽיו׃ גרים מן האומות, נוספים על קיבוץ ישראל [ב. גוג ומגוג27]28
ט. כֹּ֖ל חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י גרי האומות, החלשים כחיית השדה29 אֵתָ֕יוּ לֶאֱכֹ֥ל כׇּל־חַיְת֖וֹ בַּיָּֽעַר׃ פ הם גבורי האומות, שהתחזקו ולא התגיירו [ב. לטרוף את הצאן30]31
י. צֹ פָ֞ו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ פרנסי העם אינם רואים את הנולדות [ב. נביאי השקר32]33 כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ להבריח את החיה, ואינם מזהירים את העם לשוב34 הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃ נרדמים בשינה עמוקה35
יא. וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ רוצים רק למלא את כריסם לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה כך הצופים רודפים אחר התאווה36 וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין אינם מבינים מה יהיה באחרית הימים ורועים את עצמם37 כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃ לגזול את העם, ומראשונם ועד אחרונם כולם כך38
יב. אֵתָ֥יוּ אֶקְחָה־יַ֖יִן וְנִסְבְּאָ֣ה שֵׁכָ֑ר כך אומרים זה לזה, בממון שחמסו39 וְהָיָ֤ה כָזֶה֙ י֣וֹם מָחָ֔ר גם מחר נרבה במאכל ובמשתה40 גָּד֖וֹל יֶ֥תֶר מְאֹֽד׃ כי בכל יום מוסיפים בתענוגיהם41