ישעיהו פרק נה - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

קריאה ללמוד תורה בחינם, וברית עולם כחסדי דוד תוכן הפרק: הנביא קורא לצמאים לדבר ה' ללמוד תורה בחינם. הוא מבטיח ברית עולם כחסדי דוד, והעמים ירוצו אל ישראל (רד"ק ומלבי"ם, פסוקים א-ה). הוא קורא לתשובה, כי ה' מרבה לסלוח, ודברו לא ישוב ריקם, כגשם המרווה את הארץ (מלבי"ם, פסוקים ו-יא). היציאה מן הגלות תהיה בשמחה ובשלום (רד"ק, פסוקים יב-יג).

הפסוקים

א. ה֤וֹי כׇּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃

ב. לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשׇׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃

ג. הַטּ֤וּ אׇזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃

ד. הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃

ה. הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ ס

דרשו ה' בהמצאו

ו. דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃

ז. יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃

ח. כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃

ט. כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃

כגשם והשלג כן דברי

י. כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃

יא. כֵּ֣ן יִהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃

כי בשמחה תצאו

יב. כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃

יג. תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ (תחת) [וְתַ֥חַת] הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. ה֤וֹי כׇּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם אל התורה, שהמים משל לה¹ וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף גם הוא ימצא בחינם² לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶאֱכֹ֔לוּ אף לחם תמצאו, הוא לימוד התורה³ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃ הם עונג הנפש, בידיעת הדברים לאמיתם⁴

פסוק ב

ב. לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשׇׂבְעָ֑ה בחכמות נכריות, שאינן מזינות ואינן משביעות [ב. לנביאי השקר⁵]⁶ שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב חכמת התורה, הנקראת לקח טוב⁷ וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃ לעולם הבא, בעונג הנשמה⁸

פסוק ג

ג. הַטּ֤וּ אׇזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם ותזכו לקום בתחייה⁹ וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם ברית אהבה שתתקיים לעד¹⁰ חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃ כחסדים שהבטחתי לדוד, שמלכותו לא תופסק [ב. המשיח מזרעו¹¹]¹²

פסוק ד

ד. הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו מוכיח אותם ומעיד בפניהם על דרכיהם את המשיח מזרע דוד¹³ נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃ שר עליהם, כאדון המצווה עבדיו¹⁴

פסוק ה

ה. הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א לשרת אותך, ובלבד שתשמע בקולי גם עם רחוק מארצך¹⁵ וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לסור אל משמעתך¹⁶ לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ ס ולא בכוח זרועך, אלא בשכינה השורה בקרבך¹⁷

פסוק ו

ו. דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ לפני גזר הדין, כשהוא עוד קורא לכם [ב. כל עוד אתם חיים¹⁸]¹⁹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃ ואם חטאתם, שובו מיד²⁰

פסוק ז

ז. יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ את מעשיו ודיבוריו הרעים²¹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו הכופר, יעזוב גם את דעותיו הכוזבות²² וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהֹוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ השב מאהבה²³ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃ ואף השב מיראת העונש, אף שהרבה להרע²⁴

פסוק ח

ח. כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם אדם נוטר בלבו, ואני מוחל באמת²⁵ וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י אדם נוקם במורד בו, ואני מרבה לסלוח²⁶ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃²⁷

פסוק ט

ט. כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ שאין ביניהם ערך כלל²⁸ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם אתם מורדים בי, ואני משתדל להשיבכם אליי²⁹ וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ אתם חושבים שהתשובה אינה מועילה, ואני שמועילה מאוד³⁰

פסוק י

י. כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב בחום השמש [ב. אינו חוזר כלל³¹]³² כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ תחילה וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ הנבט יוצא מן הגרעין, ואחר כך עולה מעל האדמה³³ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ תבואה לזריעת השנה הבאה³⁴ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃ רק למי שזרע והכין עצמו³⁵

פסוק יא

יא. כֵּ֣ן יִהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י שאודיע לכם בפי הנביאים על הוצאתכם מן הגלות³⁶ לֹא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם בלי שעשה את שליחותו, כשליח אדם החוזר לפעמים³⁷ כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃ כי ודאי תתקיים הבטחתי, בלי פגע שיבטל מקצתה³⁸

פסוק יב

יב. כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ מן הגלות, ולא בבכי³⁹ וּבְשָׁל֖וֹם תּוּבָל֑וּן לארצכם, בלי שטנה ומכשול⁴⁰ הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה כאילו כל העולם שמח עמכם⁴¹ וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃ כנגנים מול המרננים⁴²

פסוק יג

יג. תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ תחת הרשעים, המשולים לקוצים, יעלו הצדיקים וימשלו [ב. עצים ממש בדרך⁴³]⁴⁴ (תחת) [וְתַ֥חַת] הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס ותחת הרעה תקבלו טובה⁴⁵ וְהָיָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ לְשֵׁ֔ם לתפארת, ושמו יתגלה בכם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ פ ולא לשעה, אלא פלא לדורות⁴⁶

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש