קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
המדבר והערבה שמחים ופורחים בגאולת ירושלים תוכן הפרק: ירושלים וארץ ישראל השוממות ישמחו ויפרחו, ויראו את כבוד ה' (רש"י ורד"ק, פסוקים א-ב). הנביאים מצווים לחזק את המתייאשים מן הגאולה, כי ה' יבוא לנקום ולהושיע (רש"י, פסוקים ג-ד). ישראל ייפקחו וירננו, ובמדבר ייבקעו מים (רד"ק, פסוקים ה-ז). דרך קודש בטוחה תיסלל לגאולים, ופדויי ה' ישובו לציון בשמחת עולם (מלבי"ם, פסוקים ח-י).
א. יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃
ב. פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ
חזקו ידים רפות
ג. חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃
ד. אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָב֔וֹא גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָב֖וֹא וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃
ה. אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאׇזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃
ו. אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃
ז. וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃
דרך הקודש ושיבת פדויי ה'
ח. וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֙דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א וְהוּא־לָ֑מוֹ הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃
ט. לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיּוֹת֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃
י. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ ס
א. יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה ירושלים וציון ישמחו על מפלת שעיר [ב. ארצות העמים1]2 וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃ ואף אילני הסרק שבה יעשו פירות3
ב. פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן בגילה מתחדשת תמיד, בלי אנחה4 כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ רמז לבית המקדש, שייבנה בה [ב. ארזי הלבנון ממש5]6 הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה בני ישראל, בשובם לארצם ובשוב כבודו לירושלים7 הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ פ
ג. חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת הנביאים המבשרים את הישועה, עודדו את ישראל8 וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃ גם מי שנכשל מרוב הצרות9
ד. אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב הדוחקים את הקץ ומצטערים על איחור הגאולה [ב. הנבהלים מן הצרות10]11 חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָב֔וֹא לנקום באויבים, ולכן מתאחר12 גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָב֖וֹא לשלם לרשעים את הגמול הראוי13 וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃
ה. אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים ישראל, שעד הנה לא הכירו ביראת ה'14 וְאׇזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃ לשמוע לדברי הנביאים15
ו. אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ ישראל, שהם עכשיו חלשים כפסחים בשובם לירושלים16 וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם ששתקה מול חרפות שוביהם17 כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃ בדרכם לארצם, כבימי יציאת מצרים18
ז. וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם גם מקום שיבש מחום השמש19 וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם כך כל התאב לתשועה ייוושע בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ שהיה שמם, יהיה לח20 חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃ צמחים הגדלים רק ליד מים [ב. 'חציר' כמו חצר21]22
ח. וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ במדבר השומם, דרך כבושה23 וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֙דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א שום גוי, כי הדרך לא תהיה עוד לאומות24 וְהוּא־לָ֑מוֹ לעורים, לחרשים ולפסחים שנזכרו למעלה25 הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃ כי ה' יישר אותה לפניהם26
ט. לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיּוֹת֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה החזיר הבר, שאין פריץ כמוהו בחיות27 לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם שום חיה רעה28 וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃ השבים מן הגלות, בלי אימה ופחד29
י. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה ולא כעולי בבל, שעלו ברשות כורש וביגון30 וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם כשמחה שהיתה להם ביציאת מצרים31 שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ כאילו ירדפו אחריהם32 וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ ס מפניהם, ולא יהיו עוד עליהם33