ישעיהו פרק כ - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ישעיהו מצווה להסיר את השק וללכת ערום ויחף תוכן הפרק: בשנה שלכד תרתן את אשדוד, ה' מצווה את ישעיהו להסיר את השק מעל מתניו וללכת ערום ויחף (רד"ק, פסוקים א-ב). מעשה זה הוא אות שמלך אשור יוליך בשבי את מצרים ואת כוש. יושבי ארץ ישראל, שבטחו בהן, יבושו ויבינו שאין להישען עליהן (מלבי"ם, שד"ל, פסוקים ג-ו).

הפסוקים

א. בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣חַ אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃

ב. בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מׇתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ ס

אות ומופת על מצרים ועל כוש

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַֽׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃

ד. כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁ֠וּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃

ה. וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃

ו. וְ֠אָמַ֠ר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה שלוש שנים לפני מפלת סנחריב¹ בִּשְׁלֹ֣חַ אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר הוא סנחריב עצמו²³ וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ עיר פלשתים, שעמדה בדרך למצרים⁴

פסוק ב

ב. בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ נבואה לישראל על פורענות מצרים וכוש⁵ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מׇתְנֶ֔יךָ שחגרת באבלך על גלות עשרת השבטים [ב. חגור שק בדוחק⁶]⁷ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑ךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ ס בבגדים בלויים וקרועים, ולא בלי כל לבוש ועשה זאת בפועל [ב. במראה הנבואה בלבד⁸]⁹

פסוק ג

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַֽׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ שלסוף התקופה ינהג מלך אשור את מצרים בשבי [ב. כל שלוש השנים הלך כך¹⁰]¹¹ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת סימן לבאות, ומופת שמפליא את הרואים¹² עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃ שכמוהו ילכו לפני שוביהם, והגזרה אינה בטלה¹³

פסוק ד

ד. כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁ֠וּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים כוש כולה, ומצרים רק מקצתה¹⁴ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃ עונש מידה כנגד מידה על חם אביהם מגולי העגבות, חרפה יתרה למצרים השטופה בזימה¹⁵

פסוק ה

ה. וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם הם שהביטו וציפו לעזרת כוש¹⁶ וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃ שהתפארו בבריתם, והם שרידי יהודה, כשיראו את מפלתם¹⁷

פסוק ו

ו. וְ֠אָמַ֠ר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ יושבי ארץ ישראל, שנשענו על פרעה השוכנת על גבול הים¹⁸ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר כך עלתה לאומות שהבטנו אליהן¹⁹ וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ פ אם לא הצילו את עצמם, איך יצילונו²⁰

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש