קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
כמיהת הנפש לאלהים בגלות א. המזמור הוסד על הגלות, ונחלק לשלושה חלקים: געגוע לנבואה ולשכינה, געגוע לנסים (מפסוק ז), וצער הגלות עצמה (במזמור מג) [מלבי"ם] ב. בני קרח נתנבאו בו על הגלויות ועל חורבן הבית, ו"מה תשתוחחי" חוזר שלוש פעמים כנגד שלוש מלכויות שיבטלו את עבודת המקדש [רש"י]
א. לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי־קֹֽרַח׃
ב. כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים׃
ג. צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃
ד. הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
ה. אֵ֤לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה וְאֶשְׁפְּכָ֬ה עָלַ֨י נַפְשִׁ֗י כִּ֤י אֶעֱבֹ֨ר בַּסָּךְ֮ אֶדַּדֵּ֗ם עַד־בֵּ֥ית־אֱלֹ֫הִ֥ים בְּקוֹל־רִנָּ֥ה וְתוֹדָ֗ה הָמ֥וֹן חוֹגֵֽג׃
ו. מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וַתֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣לִי לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו׃
ז. אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֢י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח עַל־כֵּ֗ן אֶ֭זְכׇּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר׃
ח. תְּהוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ כׇּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃
ט. יוֹמָ֤ם יְצַוֶּ֬ה יְהֹוָ֨ה חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי׃
י. אוֹמְרָ֤ה לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֢ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃
יא. בְּרֶ֤צַח בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאׇמְרָ֥ם אֵלַ֥י כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
יב. מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵאלֹהָֽי׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֗חַ1 מַשְׂכִּ֥יל לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ אסיר ואלקנה ואביאסף, שפרשו מעדת אביהם ללמד להתפלל על הגאולה2
ב. כְּאַיָּ֗ל תַּעֲרֹ֥ג עַל־אֲפִֽיקֵי־מָ֑יִם זו קריאת האיל, כנהימת הארי וצמאונה מטבעה ומאכלה הארסי345 כֵּ֤ן נַפְשִׁ֨י תַעֲרֹ֖ג אֵלֶ֣יךָ אֱלֹהִֽים׃ לגילוי שכינתך6
ג. צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י מטבעי, כי בו תלויה חיות נפשי7 מָתַ֥י אָב֑וֹא אל בית המקדש8 וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃ לעלות לרגל, והמזמור מנבא את חורבן הבית9
ד. הָֽיְתָה־לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה הצרה משבעת, ואין רצון לאכול10 בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שאינו מושיעך מן הגלות1112
ה. אֵ֤לֶּה אֶזְכְּרָ֨ה וְאֶשְׁפְּכָ֬ה עָלַ֨י נַפְשִׁ֗י זו עליית הרגלים כאילו נמסה נפשי למים ויוצאת בדמעה13 כִּ֤י אֶעֱבֹ֨ר בַּסָּךְ֮ בין גדודי העולים [ב. בעגלה מכוסה14]15 אֶדַּדֵּ֗ם עַד־בֵּ֥ית ־ אֱלֹ֫הִ֥ים אני מהלך עמהם [ב. אשתוק16]17 בְּקוֹל־רִנָּ֥ה וְתוֹדָ֗ה הָמ֥וֹן חוֹגֵֽג׃ של עולי הרגל השמחים ורוקדים18
ו. מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ בייאוש, על שהתרחק האור ממך19 וַתֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י כאילו אני אשם בכך20 הוֹחִ֣לִי לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֥וֹד אוֹדֶ֗נּוּ21 יְשׁוּע֥וֹת פָּנָֽיו׃ כששכינתו תשוב אליך22
ז. אֱֽלֹהַ֗י עָלַי֮ נַפְשִׁ֢י תִשְׁתּ֫וֹחָ֥ח23 עַל־כֵּ֗ן אֶ֭זְכׇּרְךָ מֵאֶ֣רֶץ יַרְדֵּ֑ן שייבשת לנו אחרי חטאנו בשטים [ב. מקום עלייתי לרגל24]25 וְ֝חֶרְמוֹנִ֗ים מֵהַ֥ר מִצְעָֽר׃ סיני, הקטן מן ההרים, ושם נסלח חטא העגל [ב. הר בחרמון26]27
ח. תְּהוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ צרה קוראה לבאה אחריה, פורענות כמים שוטפים [ב. התהומות מבשרים נס קרוב28]2930 כׇּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃ צרות מרובות31
ט. יוֹמָ֤ם יְצַוֶּ֬ה יְהֹוָ֨ה חַסְדּ֗וֹ כשיבוא אור הגאולה32 וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י גם בחושך הצרה אברכנו [ב. חניית ה' עמי33]34 תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי׃ שיחייני עד הישועה35
י. אוֹמְרָ֤ה לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ שהיה מבטחי מאז36 לָמָ֢ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי והרי אין נס נראה37 לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב׃ כאבל הלבוש שחורים, מלחץ גלוי38
יא. בְּרֶ֤צַח בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י נדמה לי כהרוג39 בְּאׇמְרָ֥ם אֵלַ֥י כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ מדוע אינו עושה לך נפלאות, ובכל זאת כאבי אינו נחלש4041
יב. מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ42 יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵאלֹהָֽי׃ פ הקדוש ברוך הוא אורי, ועוד תקוותי בו והוא אלהי מימי קדם43