קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
אשרי המשכיל אל דל א. המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם, שאין דל אלא חולה [נדרים מ.] ב. דל הוא החולה, והמשכיל הוא המבקרו [רש"י] ג. המזמור נאמר על חליו של דוד [אבן עזרא] ד. נאמר על חליו, בשעה שאויביו ביקשו להמיתו בסם [מלבי"ם] ה. עד פסוק ד דברי המבקר המנחם את החולה, ומפסוק ה דברי החולה [רד"ק] ו. המזמור חותם את הספר הראשון [רד"ק, המאירי]
א. לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב. אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה׃
ג. יְהֹוָ֤ה יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִ֭יחַיֵּהוּ (יאשר) [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃
ד. יְֽהֹוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כׇּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחׇלְיֽוֹ׃
ה. אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃
ו. אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃
ז. וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃
ח. יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כׇּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃
ט. דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃
י. גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃
יא. וְאַתָּ֤ה יְהֹוָ֗ה חׇנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃
יב. בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
יג. וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃
יד. בָּ֘ר֤וּךְ יְהֹוָ֨ה אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן וְאָמֵֽן׃
א. לַמְנַצֵּ֗חַ1 מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ שחיבר דוד בעת חליו, כשאויביו רצו להמיתו בסם2
ב. אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל דל הוא חולה, והמשכיל בא לבקרו34 בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה הוא יום הדין של הגיהנם [ב. כשהחולי מחמיר5]6 יְֽמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה׃ לבדו, ולא על ידי אדם7
ג. יְהֹוָ֤ה יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִ֭יחַיֵּהוּ שכרו בעולם הזה, למי שמבקר ומטיב8 (יאשר) [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וישובח בארץ כולה9 וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃ לרצונם, שחפצים במותו10
ד. יְֽהֹוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י בשביעי לחוליו, כשהוא דווי מאוד ויחזקהו שלא ימוט11 כׇּל־מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחׇלְיֽוֹ׃ אתה ששינית מנוחתו לצער [ב. תהפוך את משכבו לבריאות12]13
ה. אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נִי ואני צועק מתוך חוליי, כי אין לי מבקרים לטובה14 רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י בכפרת עוני, שבה יירפא הגוף15 כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃ וצריך אני למחילה16
ו. אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י בניגוד למבקר17 מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת כי חליי מתארך בעיניהם18 וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ׃ כרשעים גמורים19
ז. וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת אחד מהם20 שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר מראה עצמו כמצטער ומנחם בשקר21 לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ אוסף בלבו מחשבות און, ובוחר מה רעה ידבר22 יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃23
ח. יַ֗חַד המבקר מצטרף אליהם24 עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כׇּל־שֹׂנְאָ֑י בחשאי, שלא אשמע25 עָלַ֓י יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי׃ ומתכננים להמיתני26
ט. דְּֽבַר־בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ כל רשעיותיו חדרו לגופו [ב. חולי קשה דבק בו27]28 וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא־יוֹסִ֥יף לָקֽוּם׃ והוא ימות מחוליו29
י. גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֭וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י משרת נאמן שטועם תחילה את מאכלי המלך [ב. אוהב שנהפך לאויב30]31 הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב׃ הכין מארב כנגדי [ב. התנשא עלי32]33
יא. וְאַתָּ֤ה יְהֹוָ֗ה שלא כדבריהם34 חׇנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי מחוליי35 וַאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם׃ טובות תחת רעותיהם [ב. כגמולם36]37
יב. בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י אם תרחם ותעמידני, אדע זאת38 כִּ֤י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃ בשמחת מנצחים39
יג. וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י מפני תמימותי40 וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם׃ חי ובריא לעבודתך41
יד. בָּ֘ר֤וּךְ יְהֹוָ֨ה אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל כשאקום מחליי, אברך אותו כך ובסיום הספר הראשון42 מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם בכל הימים, מראשון ועד אחרון43 אָ֘מֵ֥ן וְאָמֵֽן׃ יקויים הדבר, והכפל לחיזוק44