האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
דוד מחליט לשתוק, ואחר כך מבקש לדעת את קצו א. המזמור נאמר על הגזרות והצרות שנגזרו על ישראל [רש"י, המאירי] ב. ידותון הוא אחד מן המשוררים [רש"י] ג. דוד חיבר את המזמור ונתנו לידותון, וענינו כקודמו: תפילת חולה המתוודה על חטאיו [רד"ק, המאירי] ד. המזמור דן בסוד הנפש ובמציאותה בגוף [מלבי"ם]
א. לַמְנַצֵּ֥חַ (לידיתון) [לִֽידוּת֗וּן] מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
ב. אָמַ֗רְתִּי אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃
ג. נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃
ד. חַם־לִבִּ֨י בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃
ה. הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃
ו. הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כׇּֽל־הֶ֥בֶל כׇּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
ז. אַךְ־בְּצֶ֤לֶם יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִֽי־אֹסְפָֽם׃
ח. וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃
ט. מִכׇּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃
י. נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃
יא. הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃
יב. בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃
יג. שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י יְהֹוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכׇל־אֲבוֹתָֽי׃
יד. הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֥חַ (לידיתון) [לִֽידוּת֗וּן] למשורר ידותון1 מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ בענין חולה כקודמו [ב. על סוד הנפש2]3
ב. אָמַ֗רְתִּי בלבי4 אֶ֥שְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֢וֹא5 בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בדיבור, אפילו מצעקה בכאב6 בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃ לא אדבר קשה על מידת הדין, גם כשמצירים לי [ב. כשהרשע בא לבקרני7]8
ג. נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב שותק גם מדברי טוב9 וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃ אף שהכאב מקלקל את בשרי10
ד. חַם־לִבִּ֨י בְּקִרְבִּ֗י מכובד החולי11 בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ והנשימה היוצאת מפי בוערת כאש12 דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃13
ה. הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה קִצִּ֗י מתי יסתיים חיי14 וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא וכמה ארוכים הימים15 אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃ כמה אשאר בעולם16
ו. הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י ימי כל אדם קצובים ומדודים17 וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ18 אַ֥ךְ כׇּֽל־הֶ֥בֶל כׇּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃ הוא הבל גמור, אף כשעומד בשלווה זמן רב19
ז. אַךְ־בְּצֶ֤לֶם יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ בחושך, כי לא ידע מתי ימות [ב. משתנה כצל20]21 אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן כל המהומה על ממון22 יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִֽי־אֹסְפָֽם׃ תבואה שצובר בשדה, ואינו יודע מי יכניסנה לבית23
ח. וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י אם קניני העולם הבל24 תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃ רק בך, בחיי העולם הבא25
ט. מִכׇּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי שהם סיבת חוליי26 חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃ שיבואו נגעים גם על הנבל, שלא יוכל לומר שאני לבדי לוקה27
י. נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י ואין מי שאתלונן עליו28 כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃ אתה הבאת עלי את הצרה [ב. יצרת את נפשי29]30
יא. הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ31 מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ מן הרעות הטבעיות שבעולם32 אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃ ואיני יכול עוד33
יב. בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ התוכחות שנכתבו בתורה על העוונות34 וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ רקבון בשרו כרקבון בגד אכול עש [ב. את ממונו הנחמד35]36 אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כׇּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃ ותשוקתו הבל37
יג. שִׁ֥מְעָֽה ־ תְפִלָּתִ֨י יְהֹוָ֡ה שבה אני שופך נפשי38 וְשַׁוְעָתִ֨י הַאֲזִינָה֮ בצעקתי לישועה39 אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ ושערי הדמעה פתוחים40 כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ כי נפשי כגר בארץ זרה41 תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכׇל־אֲבוֹתָֽי׃ וגופי תושב42
יד. הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה הרפה מייסורי, כדי שאתחזק43 בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃ פ אל הקבר, שבו לא אוכל לעשות רצונך44