קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
בנין ושמירה אינם מועילים בלי ה' א. "כן יתן לידידו שנא" נאמר על נשותיהן של תלמידי חכמים, שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא [יומא עז., כתובות סב.] ב. מי שרוצה בנים זכרים יבקש רחמים ממי שהבנים שלו, שנאמר "הנה נחלת ה' בנים" [נדה ע:] ג. שיר זה אמר דוד על שלמה בנו, שצפה ברוח הקודש שיבנה את בית המקדש [רש"י] ד. דוד אמרו דרך עצה ומוסר, אחרי שנאמר לו על ידי נתן שלא הוא יבנה את הבית [המאירי] ה. המזמור מבאר שהשתדלות האדם אינה מועילה בלי עזר ה', והמזמור הבא אחריו מבאר מתי היא מועילה [מלבי"ם]
א. שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהֹוָ֤ה לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהֹוָ֥ה לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃
ב. שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם מַשְׁכִּ֪ימֵֽי ק֡וּם מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃
ג. הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃
ד. כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃
ה. אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃ פ
א. שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה בעבור שלמה, שעתיד לבנות את הבית1 אִם־יְהֹוָ֤ה לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ גם כשהשתדלות האדם רבה23 אִם־יְהֹוָ֥ה לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃ וכן בשמירת הבנוי, כשמירת העיר בעת מלחמה4
ב. שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם מַשְׁכִּ֪ימֵֽי ק֡וּם מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת בעלי המלאכה שבכם, בבוקר ובערב5 אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים המתפרנסים בטורח6 כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃ ה' מפרנס את מי שמנדד שינה לשם התורה [ב. מנוחה ושינה בלי עמל7]8
ג. הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים מתנה למי שחפץ בו [ב. תלמידיו9] שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ גמול על מעשיו, והם הילדים הקטנים10
ד. כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר הגבור נלחם באויביו בעזרת החצים11 כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ שהאב מחנך בצעירותו, ובהם יתפאר1213
ה. אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם שהרבה בנים, כחצים הנתונים בנרתק14 לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ האב והבנים15 כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃ פ תלמידי חכמים החולקים בהלכה, ונראים כאויבים זה לזה1617