⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

תהלים פרק קכו - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

שמחת השיבה כחלום, וההודאה בפי הגוים א. "היינו כחולמים" הטריד צדיק אחד, שתמה אם ישן אדם שבעים שנה בחלום [תענית כג.] ב. אסור לאדם למלא שחוק פיו בעולם הזה, עד שיאמרו בגוים "הגדיל ה' לעשות עם אלה" [ברכות לא.] ג. המזמור נאמר על השיבה מגלות בבל, שהיינו בה כחולמים [רש"י] ד. הוסד בגלות בבל על שיבת ציון העתידה, כחלום נבואי [מלבי"ם] ה. המזמור מדבר על בני הגלות בבנין בית שני, שהשמחה בו לא היתה שלמה [אלשיך] ו. בני הגולה אומרים אותו מתוך בטחון בגאולה, עודם בגלות [מצודת דוד]

הפסוקים

א. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃

ב. אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃

ג. הִגְדִּ֣יל יְ֭הֹוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃

ד. שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־[שְׁבִיתֵ֑נוּ] (שבותנו) כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃

ה. הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃

ו. הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֢א מֶשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת1 בְּשׁ֣וּב יְ֭הֹוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן שיבת ציון היא השיבה מגלות בבל2 הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים׃ בחלום נבואי, הרואה את העתיד כהווה [ב. מרוב פלא3]4

פסוק ב

ב. אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ השמחה שבלבנו תתמלא בפה5 וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה ושירת הלשון תהיה בפועל6 אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם7 הִגְדִּ֥יל יְ֝הֹוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃ מאת ה' הדבר, ולא במקרה8

פסוק ג

ג. הִגְדִּ֣יל יְ֭הֹוָה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ אכן נכון הדבר, כך ישראל משיבים9 הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃ כבר מאז היותנו בגולה, בבטחון בישועה10

פסוק ד

ד. שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־ [שְׁבִיתֵ֑נוּ] (שבותנו) בבת אחת11 כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃ כארץ יבשה שזרמי מים משקים אותה1213

פסוק ה

ה. הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה שומרי התורה בגלות, כזורעים במקום יבש14 בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃ כשיבואו המים והזרע יצמח15

פסוק ו

ו. הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ וּבָכֹה֮ מחשש שיאבד הזרע1617 נֹשֵׂ֢א מֶשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע1819 בֹּא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה פתאום, בשמחה20 נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃ פ כשהוא נושא אגודות תבואה21