⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

שופטים פרק ב - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

מלאך ה' מוכיח את ישראל בבוכים תוכן הפרק: מלאך ה' הוא נביא לפי תרגום יונתן ורלב"ג ופנחס לפי חז"ל (רד"ק), והוא מוכיח את ישראל בבוכים על ברית שלא נשמרה, והעם בוכה ומקריב קרבנות (פסוקים א-ה). העם עובד את ה' כל ימי יהושע והזקנים, ואחריהם קם דור שלא ידע את ה' (פסוקים ו-י). לפי מלבי"ם, פסוקים יא-כ הם הקדמה לכל הספר: חטא העם, עונשו והשופטים המושיעים בחייהם בלבד (פסוקים יא-יט). ה' מחליט שלא להוריש את הגוים הנותרים כדי לנסות את ישראל (פסוקים כ-כג).

הפסוקים

א. וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהֹוָ֛ה מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים פ וַיֹּ֩אמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃

ב. וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקוֹלִ֖י מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

ג. וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹא־אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃

ד. וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃

ה. וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַיהֹוָֽה׃ פ

ו. וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃

ז. וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

ח. וַיָּ֛מׇת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

ט. וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃

י. וְגַם֙ כׇּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו וַיָּ֩קׇם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ פ

יא. וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃

יב. וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃

יג. וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃

יד. וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃

טו. בְּכֹ֣ל אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהֹוָה֙ הָֽיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃

טז. וַיָּ֥קֶם יְהֹוָ֖ה שֹׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃

יז. וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־יְהֹוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

יח. וְכִי־הֵקִ֨ים יְהֹוָ֥ה לָהֶם֮ שֹׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃

יט. וְהָיָ֣ה בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃

כ. וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃

כא. גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

כב. לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־דֶּ֨רֶךְ יְהֹוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־לֹֽא׃

כג. וַיַּנַּ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־יְהֹוָ֛ה הוא פנחס הנביא12 מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים בגלגל קיבל את הנבואה, והמקום נקרא על שם הבכי שאירע בו3 וַיֹּ֩אמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם כך חשבתי מראש, כדי שתורישו את אויבי4 וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם והשבועה הייתה להעלותכם ולהביאכם בלבד, והישיבה בארץ תלויה בכם5 וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃ פ והברית קיימת רק בתנאי6

פסוק ב

ב. וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את זה התנאי, כי ברית עם אויבי ה' סותרת את ברית ה'7 מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן להרוס אותם8 וְלֹא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקוֹלִ֖י ולא קיימתם את התנאי9 מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃ זו סכלות גדולה, ורעה מצד עצמה [ב. ששמתם אותם למס10]11

פסוק ג

ג. וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹא־אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם עתה, בכעסי ושוב לא תוכלו לגרשם גם אם תרצו12 וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים שיתקפו אתכם בגדודים לשלול ולבוז [ב. צנינים13]14 וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃ ועבודתם הזרה תכשיל אתכם באמונה15

פסוק ד

ד. וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל16 וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃ על שהכירו שהסכילו בברית עם יושבי הארץ1718

פסוק ה

ה. וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַיהֹוָֽה׃ פ זבחי קודשים, כי התחרטו על מעשיהם19

פסוק ו

ו. וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם המעשה מוקדם, ונכתב כאן כהקדמה לחטא20 וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וכל שבט נשא באחריות להוריש את שכניו21

פסוק ז

ז. וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה מתוך הכרת הטובה22 כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ לא האריכו שנים, כי התרשלו בהספד יהושע23 אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ בנסי מצרים, הים, המדבר וימי יהושע, ולכן הדריכו את העם24

פסוק ח

ח. וַיָּ֛מׇת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

פסוק ט

ט. וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם על שם תמונת חרס שהוצבה על קברו, לאות שעצר את החמה2526 מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃

פסוק י

י. וְגַם֙ כׇּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו מתו הזקנים שהנהיגו את העם27 וַיָּ֩קׇם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה בידיעה מושכלת28 וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ פ ואף לא ראו בעיניהם, ונשכח מהם הנס29

פסוק יא

יא. וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה ראשית, עברו על מצוות התורה30 וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ ואחר כך הגיעו לקצה המרי, בפסילים שהם כאדון לעובדיהם [ב. מאמר כולל, ופרטו בפסוק הבא31]32

פסוק יב

יב. וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם בכך ששיתפו עמו אלהים אחרים33 הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ ובכך כפו טובה גדולה34 וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם שלא הוציאו אותם ממצרים, אלא היו קרובים אליהם35 וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ כי עברו על האזהרה שלא להשתחוות לאחרים36

פסוק יג

יג. וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה עזיבה מוחלטת, בלי שותפות37 וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃ והעשתרות הן צלמים בדמות נקבות הצאן38

פסוק יד

יד. וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל ועונשם בא בשלוש מדרגות, כנגד חטאם3940 וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם בידי בוזזים ששדדו את ממונם ורכושם41 וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב שהפקיר אותם לטבע ולידי שכניהם הלוחצים יותר42 וְלֹא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃ כי בתחילה עוד עמדו, ולבסוף נחלשו לגמרי43

פסוק טו

טו. בְּכֹ֣ל אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהֹוָה֙ הָֽיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה בכל מקום שיצאו למלחמה נכשלו, כי עתה הענישם ה' בפועל ולא בהסתר פנים בלבד4445 כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶ֑ם כפי שהתרה בהם מראש46 וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃ עד שהכירו את חטאם והתחילו לשוב47

פסוק טז

טז. וַיָּ֥קֶם יְהֹוָ֖ה שֹׁפְטִ֑ים בכל דור ודור, אחד אחר השני בעת צרה48 וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃ כשהם שומעים לתוכחת השופט49

פסוק יז

יז. וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ ולפעמים סירבו אף בחיי השופט50 כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם בגדו בה' כאשה העוזבת את בעלה, ועבדו אלילים51 סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם בבת אחת, מדרך הקשבתם לנביאים ולשופטים52 לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־יְהֹוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

פסוק יח

יח. וְכִי־הֵקִ֨ים יְהֹוָ֥ה לָהֶם֮ שֹׁפְטִים֒ בכל פעם שהיה מקים להם שופט [ב. ולפעמים בלבד53]54 וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט לעזור לו5556 וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט וה' הוא המושיע ולא השופט57 כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃ מצטער על הרעה כשצועקים מנגישת מס ועבדות ומצר מקום, לא מאהבתם את ה' [ב. כפל לחיזוק58]59

פסוק יט

יט. וְהָיָ֣ה בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם והחמירו יותר מאבותיהם [ב. כדרכי האבות שלפני השופט60]61 כי תשובתם הייתה רק מתוך תוכחתו62 לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃ לא גרעו דבר מרשעותם63

פסוק כ

כ. וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל חרון זה הוא החרון שנזכר למעלה64 וַיֹּ֗אמֶר יַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־אֲבוֹתָ֔ם היא ברית הר סיני, האוסרת עבודה זרה65 וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃ ולא הקשיבו לטענות ולראיות השכל66

פסוק כא

כא. גַּם־אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם כמידה כנגד מידה, ומעתה ישארו הגוים בארץ להיות לצנינים67 מִן־הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃ שהניח יהושע בזקנתו ולא הספיק לכבשם [ב. במכוון, כדי לגרש בהדרגה68]69

פסוק כב

כב. לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל זו הסיבה שבחר בעונש זה ולא באחר70 הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־דֶּ֨רֶךְ יְהֹוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם האות הראשונה נקודה כך כי זו שאלה של נסיון71 בהוריש הגוים ובלי לכרות עמהם ברית72 כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־לֹֽא׃ ולגלות את חולשת אמונתם, שבגללה לא הושמדו הגוים בימי יהושע73

פסוק כג

כג. וַיַּנַּ֤ח יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הניחם אחרי חטאם כעונש74 לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר והכיבוש נמשך גם אחרי מות יהושע [ב. בחכמתו, מעט מעט75]76 וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ פ בגלל זקנתו וחולשתו77