⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

שופטים פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ישראל שואלים מי יעלה תחילה, ויהודה ושמעון עולים יחד אחרי מות יהושע שאלו ישראל באורים ותומים מי יעלה תחילה, ונבחר יהודה, ושמעון עלה עמו (רלב"ג, פסוקים א-ג). עד פסוק יח ספר הכתוב שיהודה, שעלה להילחם כדבר ה', הצליח ועשה חיל (מלבי"ם, פסוקים ד-יח). מפסוק יט עד סוף הפרק מספר הכתוב שלא הורישו אחר כך את יושבי הארץ, אף שראו שה' עמם, וזו הקדמה לתוכחת מלאך ה' בבוכים (מלבי"ם, פסוקים יט-לו).

הפסוקים

א. וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃

ב. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

ד. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃

ה. וַֽ֠יִּמְצְא֠וּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃

ו. וַיָּ֙נׇס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃

ז. וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרֽוּשָׁלַ֖͏ִם וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ פ

ח. וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃

ט. וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃

י. וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃

יא. וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃

יב. וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

יג. וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עׇתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

יד. וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃

טו. וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ פ

טז. וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃

יז. וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חׇרְמָֽה׃

יח. וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְר֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃

יט. וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃

כ. וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃

כא. וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

כב. וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַיהֹוָ֖ה עִמָּֽם׃

כג. וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃

כד. וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃

כה. וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃

כו. וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

כז. וְלֹֽא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶ֘יהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶ֒יהָ֒ וְאֶת־[יוֹשְׁבֵ֨י] (יושב) ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃

כח. וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃ ס

כט. וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃ ס

ל. זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ ס

לא. אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃

לב. וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הֽוֹרִישֽׁוֹ׃ ס

לג. נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃

לד. וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃

לה. וַיּ֤וֹאֶל הָאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃

לו. וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ שסידר הכול על פי דברי ה' [ב. גם בחייו נשאלו1]2 וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהֹוָ֖ה באורים ותומים3 לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃ במקומות שנחלקו בגורל וטרם נכבשו כי הצלחת הראשון מפילה מורך באויבים, והלוחם בחלקו נחשב כלוחם בעד כולם4

פסוק ב

ב. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הוא שבט יהודה, הפותח בכיבוש נחלתו כי לקח גורלו ראשון [ב. 'יהודה' הוא עתניאל5]6 הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃ את יושבי הארץ, והוא יפיל מורך בלב כולם78

פסוק ג

ג. וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו הוא שבט שמעון, שנחלתו מובלעת בנחלת יהודה9 עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגֹרָלִ֗י עזור לי לכבוש את חלקי10 וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י שבארץ שלא נכבשה עדיין11 וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ12 וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃ אך הכתוב ייחס ליהודה עליה ולשמעון הליכה, אף שיהודה בענוותנותו ייחס לעצמו את ההליכה13

פסוק ד

ד. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה14 וַיִּתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃ בעיר הנקראת בזק [ב. סביב לעיר, במערכות המחנות15]16

פסוק ה

ה. וַֽ֠יִּמְצְא֠וּ אֶת־אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק כשהתקרבו אל העיר עצמה, שבה נשאר המלך להגן עליה17 וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־הַפְּרִזִּֽי׃ שנית, בתוך העיר [ב. פירוט המכה הקודמת18]19

פסוק ו

ו. וַיָּ֙נׇס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק כשראה שהעיר נכבשת20 וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃ הקיצוץ בידיו על שלא נלחם, וברגליו על שנס, וה' נתן בלבם לעשות לו כן, והבהונות הן האגודלים [ב. קרסולים21]22

פסוק ז

ז. וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־בֶ֗זֶק כשהכיר שעונשו דין משמים23 שִׁבְעִ֣ים מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י הוכחה לגדולת מלכי כנען, שאפילו אדוני בזק אינו נמנה ביהושע בשם מלך24 כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־לִ֖י אֱלֹהִ֑ים25 וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרֽוּשָׁלַ֖͏ִם כי משם יצאו להילחם בה26 וַיָּ֥מׇת שָֽׁם׃ פ אחרי שהודה בפשעיו27

פסוק ח

ח. וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם שוב, אחרי מות יהושע [ב. כבר בימי יהושע28]29 וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ ולא את המצודה, שנלכדה רק בימי דוד30 וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃ הציתו אש בכל העיר, לענוש על מרדם31

פסוק ט

ט. וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מהר ירושלים הגבוה32 לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃ והשפלה היא העמק, והלחימה בהר באה תחילה, והצליחו בכול כפי הבטחת ה'33

פסוק י

י. וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן הם כלב ושבטו שהיה נשיאם, וכבר בימי יהושע [ב. אחרי מותו34]35 וְשֵׁם־חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע36 וַיַּכּ֛וּ אֶת־שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־אֲחִימַ֖ן וְאֶת־תַּלְמָֽי׃

פסוק יא

יא. וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וכבר בימי יהושע [ב. דביר אחרת37]38 וְשֵׁם־דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ ובפרסית קוראים 'דביר' לספר39

פסוק יב

יב. וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ40 וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

פסוק יג

יג. וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עׇתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ אחיו מאמו41 וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

פסוק יד

יד. וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ לבית בעלה42 וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה ייעצה לו והשיאה את לבו לדבר אחר, לבקש את השדה43 וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר בכוח, כדי להשתטח לרגלי אביה44 וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ מה נחסר לך, שאת באה לבקש45

פסוק טו

טו. וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה שפירושה מתנה4647 כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי שדה יבש [ב. בעלי ריק מכל טוב48]49 וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם שדה ובו מעיין50 וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ פ שני חלקי השדה, העליון והתחתון, ובהם המעיינות51

פסוק טז

טז. וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה הם צאצאי יתרו, יושבי אהלים בשלום עם ישראל52 עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד עיר התמרים היא יריחו, וניתן להם ליהנות מפירותיה עד בניין המקדש ללמוד תורה אצל עתניאל [ב. מפני המלחמה, בשלום53]545556 וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃ ראשם ובני משפחתו עמו57

פסוק יז

יז. וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו כפי התנאי שביניהם58 וַיַּכּ֕וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת מיד אחרי עליית בני קיני59 וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ כליל60 וַיִּקְרָ֥א אֶת־שֵׁם־הָעִ֖יר חׇרְמָֽה׃

פסוק יח

יח. וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־עַזָּ֣ה וְאֶת־גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־עֶקְר֖וֹן וְאֶת־גְּבוּלָֽהּ׃

פסוק יט

יט. וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר בכוח ה' ולא בכוח הטבע61 כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃ לא רצה, כי פחד מרכב הברזל ולא בטח בה' [ב. רכב הברזל חזק ממנו62]63

פסוק כ

כ. וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־חֶבְר֔וֹן כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה ולכן הוצרכו לעזור לו64 וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃ גבוהי הקומה, ורק אותם הורישו ולא את הארץ סביב65

פסוק כא

כא. וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן מחלקם בעיר, כי רק רצועה בה הייתה ליהודה66 וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מבני אבימלך, ולא גורשו מפני שבועת אברהם עד ימי דוד [ב. בנימין התעצל במצווה67]68 עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ שבו כתב שמואל את הספר69

פסוק כב

כב. וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל שהייתה בגורלם, אף שנמצא בקרבם מיכה בעל הפסל כדי להילחם בחלקם כבני יהודה70 וַיהֹוָ֖ה עִמָּֽם׃ והיה בכך מופת שה' עמם, ולכן גדלה אשמתם בהתעצלותם71

פסוק כג

כג. וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל בשליחים שנשלחו לבחור בסביבותיה מקום טוב לחניית המחנה72 וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃ והיא בית אל לוזה, ולא בית אל שליד העי, שהייתה לבנימין73

פסוק כד

כד. וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר מבני יוסף שהוצבו מול השער, ואף שהמחנה התרחק והשומרים מעטים, התעוררו לגבורה74 וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר בעיר היו נכנסים דרך מערה, ובפתחה ניצב עץ לוז75 וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃ כשנכבוש את העיר76

פסוק כה

כה. וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר באצבעו, כדי שלא ירגיש בו אדם77 וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב השומרים לבדם, וראו בכך שה' עמם78 וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃ לחופשי, כי קיימו את הבטחתם79

פסוק כו

כו. וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים שאינה מארצות שבע האומות80 וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז על שם אגוזים דקים הצומחים בה81 ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ ונשארה שלמה בימי סנחריב ונבוכדנצר82

פסוק כז

כז. וְלֹֽא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶ֘יהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶ֒יהָ֒ וְאֶת־ [יוֹשְׁבֵ֨י] (יושב) ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ כאן גנותם, שהתחילו למעול בציווי ה' להוריש ועתה יכלו ולא רצו, אף שראו שה' עמם83 וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃84

פסוק כח

כח. וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל והיה בכוחו להוריש85 וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס והסתפקו בכך86 וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃ ס

פסוק כט

כט. וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר ולא הטילו עליו מס87 וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃ ס בברית אחים, בניגוד למצוות ה'88

פסוק ל

ל. זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל ומכאן מונה הכתוב את השבטים כסדר גורלם, אחרי בית יוסף89 וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ ס הכנעניים, שלא כמו בגזר90

פסוק לא

לא. אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃

פסוק לב

לב. וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ ולא להפך, כי הכנעני היה הרוב ואדוני הארץ91 כִּ֖י לֹ֥א הֽוֹרִישֽׁוֹ׃ ס על שלא עשו זאת בתחילה, כשהיה בידם, ולכן קמו עליהם ומשלו בארץ92

פסוק לג

לג. נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת אנשי ערים אלה אינם מן הכנעני שיוזכר93 וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כי הכנעני היה רב ממנו94 וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃ אך אלה בלבד ולא הכנעני שבתוכם [ב. נתנו המס לכנעני]95

פסוק לד

לד. וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה ושם נשארו96 כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃ כשלון ההורשה ניכר בדן יותר משאר השבטים97

פסוק לה

לה. וַיּ֤וֹאֶל הָאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַׁעַלְבִ֑ים כשעלה מן העמק אל ההר שבו דן98 וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף גברה ידם עליו, כשעזרו לשכניהם בני דן99 וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃ והסתפקו בכך ולא הורישוהו, ולכן היה להם לצנינים100

פסוק לו

לו. וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃ פ גם גבולו לא הורישו בני יוסף והיה למס, וקבעו גבולות ביניהם כשני עמים בעלי ברית, והדבר רע בעיני ה' מאד101