האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
מיכה, אמו והפסל שנעשה בביתו תוכן הפרק: מעשה מיכה איש הר אפרים בא בתחילת ימי השופטים, בימי עתניאל לפי רש"י ובימי כושן לפי רד"ק, ושמו מיכיהו בנערותו לפי אברבנאל ובצדקותו לפי מלבי"ם (פסוק א, רש"י, רד"ק, אברבנאל ומלבי"ם). הוא מודה לאמו שלקח את אלף ומאה הכסף שנגנבו ממנה, והיא מברכת אותו (פסוק ב, אברבנאל, מצודת דוד ומלבי"ם). הוא משיב לה את הכסף פעמיים, והיא מקדישה אותו לעשיית פסל ומסכה ונותנת מאתיים כסף לצורף, ובתשע המאות נעשה הפסל בבית מיכה לפי רד"ק ומצודת דוד, ואילו אברבנאל כותב שהשאר נשאר בידה (פסוקים ג-ד, רד"ק, אברבנאל, מצודת דוד ומלבי"ם). מיכה עושה בית אלהים, אפוד ותרפים וממלא יד אחד מבניו לכהן, ואין מלך בישראל שימחה בידו (פסוקים ה-ו, רש"י, רד"ק, מצודת דוד ומלבי"ם). נער לוי מבית לחם יהודה בא לבית מיכה בדרכו (פסוקים ז-ט, רד"ק, אברבנאל, מצודת דוד ומלבי"ם). מיכה מציע לו לשבת עמו ולהיות לו לאב ולכהן תמורת עשרה כסף לשנה, בגדים ומזונות (פסוק י, רש"י, רד"ק, אברבנאל ומלבי"ם). הלוי נתרצה, מיכה ממלא את ידו, ומיכה אומר שה' ייטיב לו כי נעשה לו הלוי לכהן (פסוקים יא-יג, מצודת דוד, אברבנאל ורד"ק).
א. וַֽיְהִי־אִ֥ישׁ מֵהַר־אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ׃
ב. וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶ֩לֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ (ואתי) [וְאַ֤תְּ] אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאׇזְנַ֔י הִנֵּה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהֹוָֽה׃
ג. וַיָּ֛שֶׁב אֶת־אֶלֶף־וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת־הַכֶּ֩סֶף֩ לַיהֹוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
ד. וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתִּקַּ֣ח אִמּוֹ֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצּוֹרֵ֗ף וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַֽיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ׃
ה. וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַֽיְהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃
ו. בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ פ
ז. וַֽיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם׃
ח. וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־אֶפְרַ֛יִם עַד־בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ׃
ט. וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא׃
י. וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה־לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי׃
יא. וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו׃
יב. וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַֽיְהִי־ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃
יג. וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהֹוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָֽיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃ פ
א. וַֽיְהִי־אִ֥ישׁ מֵהַר־אֶפְרָ֖יִם המעשה בתחילת ימי השופטים1 וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ׃ שם הקטנות מנערותו2 [ב. בצדקותו3]
ב. וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶ֩לֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ נגנב ממך4 (ואתי) [וְאַ֤תְּ] אָלִית֙ קללת כל מי שלקחו5 וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאׇזְנַ֔י הִנֵּה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו כי חשדת בי, ואני מודה בגניבה כדי לתקן את העוון6 וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהֹוָֽה׃ והקללות לא יחולו בך7
ג. וַיָּ֛שֶׁב אֶת־אֶלֶף־וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ מיד ובשלמות, והדבר מורה על יראת ה' שבו8 וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת־הַכֶּ֩סֶף֩ לַיהֹוָ֨ה בהיותו גנוב, אם אמצאנו9 מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י שיהיה גזבר עליו10 לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה לפי סברתה, לשם ה'11 וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ׃ כי נמצא הכסף12
ד. וַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ שנית, הואיל ויצאה הגנבה מידו, לא ישוב לקחתה ולא יהיה גזבר לפסל13 וַתִּקַּ֣ח אִמּוֹ֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצּוֹרֵ֗ף שכר פעולתו, ומתשע המאות נעשה הפסל14 [ב. ושאר הכסף נשאר בידה15] וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַֽיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ׃ אף שטרם עבדו אותו, כבר יש איסור בהשהייתו בבית16
ה. וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים בית מיוחד לעבודת הפסל, ומשם עבירה גוררת עבירה17 וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים משלו, נוסף על פסל אמו18 וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַֽיְהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃ מינהו כהן לפסל, מעמד של גדלה ולשאול עבור מיכה על העתיד19
ו. בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם בראשית ימי השופטים20 אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ולא היה מי שימחה בו21 [ב. שופט היה, אך לא בתוכם22] אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ פ וכך עשה מיכה את הפסל23
ז. וַֽיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה שהעיר בנחלת יהודה, להבדילה מבית לחם שבזבולון24 [ב. מצד אמו25]26 וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם׃ לצורך פרנסתו27
ח. וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה כי לא מצא שם מחיה, ויצא בלי יעד מסוים28 לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־אֶפְרַ֛יִם עַד־בֵּ֥ית מִיכָ֖ה מקום נאות להחיות נפשו, אחרי שנדד מעיר לעיר29 לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ׃ כאורח עובר, ולא כדי להישאר30
ט. וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא שאל כך כי חשב שיש לו מקום קבוע31 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה ונכון אני להורות32 וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא׃ במקום שאמצא בו פרנסה33
י. וַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י ולא תצטרך לנדוד34 וֶֽהְיֵה־לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ מורה ומלמד, כראוי ללוי כמותך35 וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים בסוף השנה וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים זוג לבושים כראוי לכבודך36 וּמִחְיָתֶ֑ךָ ומזונות וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי׃ בעקבות עצתו של מיכה37 [ב. תחילה הלך ממנו38]
יא. וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ נתרצה39 וַיְהִ֤י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו׃ אוכל על שולחנו, ואחר כך נגרר אחר מיכה40 [ב. כבנו הכהן41]
יב. וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י חנכו לכהונה42 וַֽיְהִי־ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן במקום בנו שכיהן עד עתה, שלא כדת43 וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃ ואז נעשה תושב קבע בביתו44
יג. וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהֹוָ֖ה לִ֑י אחרי ששימש בני ככהן שלא כדת45 כִּ֧י הָֽיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃ פ וזה סימן טוב, כי הלויים מוכנים לעבודה, והוא כהן ממש שנזדמן לי46