קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
שמשון רואה אשה בתמנתה ומבקש שיקחוה לו תוכן הפרק: שמשון יורד לתמנתה ורואה שם אשה מבנות פלשתים ומבקש מהוריו לקחתה לו, והם מוחים, אך הדבר מאת ה' כעילה להתגרות בפלשתים (פסוקים א-ד, אברבנאל, מלבי"ם ומצודת דוד). בדרך לכרמי תמנתה הוא קורע בכוח ה' כפיר אריות, ובשובו אחרי ימים מוצא בגופתו דבש ואוכל ממנו ומאכיל את הוריו (פסוקים ה-ט, תרגום יונתן, רלב"ג ומלבי"ם). במשתה החתונה הוא מציע לשלושים המרעים חידה על ערבון של שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והם אינם מצליחים לפתור אותה (פסוקים י-יד, רד"ק, אברבנאל ומלבי"ם). אשתו מבכה ומפצירה בו, והוא מגלה לה את הפתרון והיא מגלה לבני עמה, והם אומרים לו אותו לפני שקיעת היום (פסוקים טו-יח, רש"י, אברבנאל ומלבי"ם). שמשון יורד לאשקלון, מכה שלושים איש ונותן מבגדיהם את החליפות למגידי החידה, וחרה אפו ועולה לבית אביו, ואשתו ניתנה לאחד משושביניו (פסוקים יט-כ, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל ורש"י).
א. וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃
ב. וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אוֹתָ֥הּ לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
ג. וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכׇל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃
ד. וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵֽיְהֹוָה֙ הִ֔יא כִּֽי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
ה. וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ׃
ו. וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗ה וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
ז. וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֽׁוֹן׃
ח. וַיָּ֤שׇׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃
ט. וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃
י. וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃
יא. וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ׃
יב. וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּ֩ידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ וּמְצָאתֶ֔ם וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃
יג. וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃
יד. וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
טו. וַיְהִ֣י בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ הַלְיׇרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃
טז. וַתֵּ֩בְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי הַחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃
יז. וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה וַיְהִ֣י בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃
יח. וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃
יט. וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃
כ. וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ׃ פ
א. וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה ירידה גם במעלתו, כי הלך לשם בשל אשה נכריה1 וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ ורק ראתה עינו, בלי לדבר עמה, והדבר נסבב מאת ה'2
ב. וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ־אוֹתָ֥הּ השתדלו שתתרצה3 לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃ וגיירו אותה לפני כן, שתהיה הקיחה קידושין4
ג. וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכׇל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה ולפחות בעמך5 כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים שהם צוררים לנו6 וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י ולא אחרת, ובדעתי שתתגייר7 כִּי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃ ואין בכך פגם בבנות ישראל, כי החן תלוי בעין הרואה8
ד. וְאָבִ֨יו וְאִמּ֜וֹ לֹ֣א יָדְע֗וּ כִּ֤י מֵֽיְהֹוָה֙ הִ֔יא ה' הוא שנתן זאת בלבו9 כִּֽי־תֹאֲנָ֥ה הֽוּא־מְבַקֵּ֖שׁ מִפְּלִשְׁתִּ֑ים מחפש עלילה להתגרות בפלשתים10 וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא פְּלִשְׁתִּ֖ים מֹשְׁלִ֥ים בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ואילו הכה ללא עילה, היו נוקמים בישראל, כי חשבו שהסיתוהו11
ה. וַיֵּ֧רֶד שִׁמְשׁ֛וֹן וְאָבִ֥יו וְאִמּ֖וֹ תִּמְנָ֑תָה ובהשגחת ה', כדי למלא את גזירתו12 וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־כַּרְמֵ֣י תִמְנָ֔תָה וכנראה בעונת בכורי הענבים סטה שמשון מן הדרך, כדי להתרחק מן הכרמים כנזיר13 וְהִנֵּה֙ כְּפִ֣יר אֲרָי֔וֹת שֹׁאֵ֖ג לִקְרָאתֽוֹ׃ בהיותו לבדו, כי האריה אינו נופל על שניים [ב. הלך לפני הוריו מרחוק14]15
ו. וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗ה שהיא רוח גבורה16 וַֽיְשַׁסְּעֵ֙הוּ֙ כְּשַׁסַּ֣ע הַגְּדִ֔י קרעו לשניים בקלות17 וּמְא֖וּמָה אֵ֣ין בְּיָד֑וֹ בלי כלי נשק להיעזר בהם18 וְלֹ֤א הִגִּיד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ כי לא ראה בכך גבורה שראוי להתהלל בה19
ז. וַיֵּ֖רֶד וַיְדַבֵּ֣ר לָֽאִשָּׁ֑ה עמה עצמה, כדי לבחון את שכלה ומידותיה [ב. עם קרוביה20]21 וַתִּישַׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י שִׁמְשֽׁוֹן׃ וגם בדבריה מצאה חן, כמו בתוארה22
ח. וַיָּ֤שׇׁב מִיָּמִים֙ לְקַחְתָּ֔הּ אחרי שעד אז רק התארס, וחזר לבית אביו23 וַיָּ֣סַר לִרְא֔וֹת אֵ֖ת מַפֶּ֣לֶת הָאַרְיֵ֑ה כדי להודות לה' על הנס שנעשה לו שם24 וְהִנֵּ֨ה עֲדַ֧ת דְּבוֹרִ֛ים בִּגְוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה וּדְבָֽשׁ׃25
ט. וַיִּרְדֵּ֣הוּ אֶל־כַּפָּ֗יו הפריד את חלות הדבש הדבוקות בדפנות26 וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְאָכֹ֔ל ונכשל באכילת דבש טמא, כי הלך לקחת אשה נכריה27 וַיֵּ֙לֶךְ֙ אֶל־אָבִ֣יו וְאֶל־אִמּ֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וְלֹא־הִגִּ֣יד לָהֶ֔ם כִּ֛י מִגְּוִיַּ֥ת הָאַרְיֵ֖ה רָדָ֥ה הַדְּבָֽשׁ׃
י. וַיֵּ֥רֶד אָבִ֖יהוּ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה להודיעה שתכין את עצמה לנישואין [ב. להכין צרכי המשתה28]29 וַיַּ֨עַשׂ שָׁ֤ם שִׁמְשׁוֹן֙ מִשְׁתֶּ֔ה על חשבונו30 כִּ֛י כֵּ֥ן יַעֲשׂ֖וּ הַבַּחוּרִֽים׃
יא. וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ הם האשה ואביה, שראו אותו בא אחר אביו [ב. החברים שנזכרו אחר כך31]32 וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ׃ חברים שישמשו לו שושבינים, לשמחו ולסייעו בענייני החופה33
יב. וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אָחֽוּדָה־נָּ֥א לָכֶ֖ם חִידָ֑ה אִם־הַגֵּ֣ד תַּגִּ֩ידוּ֩ אוֹתָ֨הּ לִ֜י אם תבארו את פתרונה34 שִׁבְעַ֨ת יְמֵ֤י הַמִּשְׁתֶּה֙ [ב. הימים האחרונים שאחרי הנישואין35] וּמְצָאתֶ֔ם חפשו בעיר ובסביבותיה36 וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִפֹ֥ת בְּגָדִֽים׃ הסדינים יריעות פשתן לשכיבה או להתעטף, והחליפות בגדים שמחליפים בכל פעם37
יג. וְאִם־לֹ֣א תוּכְלוּ֮ לְהַגִּ֣יד לִי֒ וּנְתַתֶּ֨ם אַתֶּ֥ם לִי֙ שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת בְּגָדִ֑ים וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ ח֥וּדָה חִידָתְךָ֖ וְנִשְׁמָעֶֽנָּה׃38
יד. וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם מֵהָֽאֹכֵל֙ יָצָ֣א מַאֲכָ֔ל וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק3940 וְלֹ֥א יָכְל֛וּ לְהַגִּ֥יד הַחִידָ֖ה שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ עיינו בה והסכימו שהיא נעלמת, ולכן התייאשו, ועדיין לא פנו לאשת שמשון41
טו. וַיְהִ֣י בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בשבת, שהיה רביעי לימי המשתה [ב. שביעי למשתה42]43 וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־לָ֙נוּ֙ אֶת־הַ֣חִידָ֔ה הוא עצמו, ולא את, כדי לבטל את הערבון44 פֶּן־נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ בָּאֵ֑שׁ ואיום זה התממש אחר כך45 הַלְיׇרְשֵׁ֕נוּ קְרָאתֶ֥ם לָ֖נוּ הֲלֹֽא׃ בתמיהה: האם כדי לקחת את ממוננו הזמנתם אותנו, ולא לשמחה?46
טז. וַתֵּ֩בְךְּ֩ אֵ֨שֶׁת שִׁמְשׁ֜וֹן עָלָ֗יו כדי שיגלה לה את הפתרון47 וַתֹּ֙אמֶר֙ רַק־שְׂנֵאתַ֙נִי֙ וְלֹ֣א אֲהַבְתָּ֔נִי לא שהאהבה פגה, אלא שמעולם לא אהבת48 הַחִידָ֥ה חַ֙דְתָּ֙ לִבְנֵ֣י עַמִּ֔י וְלִ֖י לֹ֣א הִגַּ֑דְתָּה שאלת אותם שאלה, ולא ביארת לי את פתרונה49 וַיֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הִנֵּ֨ה לְאָבִ֧י וּלְאִמִּ֛י לֹ֥א הִגַּ֖דְתִּי ואין זה משנאה50 וְלָ֥ךְ אַגִּֽיד׃51
יז. וַתֵּ֤בְךְּ עָלָיו֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הָיָ֥ה לָהֶ֖ם הַמִּשְׁתֶּ֑ה הימים שנותרו מן הרביעי ואילך [ב. שבעה ימים שניים52]53 וַיְהִ֣י בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י והיה זה היום האחרון, ושמשון קיווה שהסוד יישאר רק אצלה54 וַיַּגֶּד־לָהּ֙ כִּ֣י הֱצִיקַ֔תְהוּ הלאתה אותו בהשתדלותה, עד שלא עמד בכך [ב. במניעת עצמה55]56 וַתַּגֵּ֥ד הַחִידָ֖ה לִבְנֵ֥י עַמָּֽהּ׃ כי היתה קרובה אליהם יותר מאל בעלה57
יח. וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה קודם שקעה החמה, ועוד נותרה שהות עד הערב58 מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וזהו פתרון החלק הראשון, הדבורה המוציאה מזון מגופה59 וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י משל לאשתי, שחקרתם אותה60 לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ אף שהגדתם אותה, לא מצאתם את הארי בעצמכם61
יט. וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗ה וַיֵּ֨רֶד אַשְׁקְל֜וֹן וַיַּ֥ךְ מֵהֶ֣ם שְׁלֹשִׁ֣ים אִ֗ישׁ ומותר היה לו להיטמא למתים, כי נלחם מלחמת מצווה62 וַיִּקַּח֙ אֶת־חֲלִ֣יצוֹתָ֔ם הבגדים שהפשיט מעל ההרוגים63 וַיִּתֵּן֙ הַחֲלִיפ֔וֹת לְמַגִּידֵ֖י הַחִידָ֑ה בלי הסדינים, בפשרה על הערבון [ב. גם את הסדינים64]65 וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ על אשתו שגילתה את סודו, וחשדה בבגידה66 וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית אָבִֽיהוּ׃67
כ. וַתְּהִ֖י אֵ֣שֶׁת שִׁמְשׁ֑וֹן לְמֵ֣רֵעֵ֔הוּ ניתנה לשושבין, אחד מחבריו68 אֲשֶׁ֥ר רֵעָ֖ה לֽוֹ׃ פ ששמשון בחר בו, והיא אהבה אותו מקדם69