⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

שמואל א פרק ה - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

דגון נופל לפני ארון ה' בביתו שבאשדוד תוכן הפרק: הפלשתים מביאים את הארון לבית דגון באשדוד. דגון נופל לפניו פעמיים, ובפעם השנייה נכרתים ראשו וכפות ידיו (רלב"ג, פסוקים א-ה). ה' מכה את אנשי אשדוד בטחורים, והם מבקשים להרחיק מעליהם את הארון (רלב"ג, פסוקים ו-ז). הארון מוסב לגת ואחר כך לעקרון, ובכל מקום המכה קשה מקודמתה, עד מהומת מות (מלבי"ם, פסוקים ח-יב).

הפסוקים

א. וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃

ב. וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥אוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃

ג. וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃

ד. וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃

ה. עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכׇֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

ו. וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהֹוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃

ז. וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃

ח. וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

ט. וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־יְהֹוָ֤ה בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם (עפלים) [טְחֹרִֽים]׃

י. וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃

יא. וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקוֹמ֔וֹ וְלֹא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֙וֶת֙ בְּכׇל־הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃

יב. וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֑ים] וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃ ס

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים בשבי, מתוך המלחמה עצמה1 וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃ עירם, ושם הניחוהו תחילה, עד שהעבירוהו לבית אלוהיהם2

פסוק ב

ב. וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים משם, לקיחה שנייה3 וַיָּבִ֥אוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן מקדש עבודה זרה שלהם4 וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃ אלוהיהם, צלם שצורתו כצורת דג העמידוהו לצדו כדי לכבדו, ואמרו: אלוה ישרה אצל אלוה [ב. נצוח ישתעבד לנוצח5]6

פסוק ג

ג. וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת7 וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה על פניו ולצד הארון ולא לצד הפתח, ומכאן שנפל בנס8 וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃ כי חשבו שבמקרה נפל, ולא הסירו משם את הארון9

פסוק ד

ד. וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה כביום הראשון, ועוד נס נוסף עמו10 וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן על האסקופה ולא לצד הארון, שלא יאמרו שהארון נלחם בו11 רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ גופו התחתון, שהיה בצורת דג, ואילו ראשו וידיו היו בצורת אדם12

פסוק ה

ה. עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכׇֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד כי חשבו את המפתן מקום קדוש, שעליו כרע דגון לפני האלוה שניצחו13 עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ ואף שראו את קלונו כיבדוהו, וישראל לא חשו לכבוד ארון ה'14

פסוק ו

ו. וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהֹוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים אחרי שלא שמו לב למכת אלוהיהם, הוכו בגופם15 וַיְשִׁמֵּ֑ם והיו משתוממים ותמהים על המכות16 וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃ מכה בנקב, שעכברים חודרים בו ושומטים את המעיים והדם יוצא בשפע17

פסוק ז

ז. וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּי־כֵ֑ן שהארון הביא עליהם את המכה18 וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ במכת גופנו19 וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃ שנפל לפניו ונכרתו ראשו וידיו20

פסוק ח

ח. וַיִּשְׁלְח֡וּ וַיַּאַסְפוּ֩ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם שרי פלשתים, להתייעץ מה לעשות21 וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לעיר רחוקה, כי תלו את המכה בחולי מידבק שבא במקרה [ב. לעיר שאין בה דגון22]23 וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס לגת24

פסוק ט

ט. וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ ומפני שהסבוהו בערה בהם אש ה' יותר25 וַתְּהִ֨י יַד־יְהֹוָ֤ה בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד בגת, פחד ואימה שנפלו עליהם26 וַיַּךְ֙ אֶת־אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל שלא נשאר בה איש שלא הוכה, מה שלא היה באשדוד27 וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם (עפלים) [טְחֹרִֽים] ׃ מכה נסתרת בבית הסתרים, בתוך הגוף ולכן קשה יותר וקשה לרפואה28

פסוק י

י. וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן מעצמם, בלי לאסוף את הסרנים, כי כבר יעצו להוציאו ממקום המכה29 וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָעֶקְרֹנִ֜ים שרי העיר, בזעקה גדולה30 לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙ אֶת־אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־עַמִּֽי׃ כי עד עתה הביא מכה וחולי, ועתה מוות31

פסוק יא

יא. וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ אֶת־כׇּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים שוב, כאנשי אשדוד32 וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקוֹמ֔וֹ לארצו, ולא מעיר לעיר כעד עתה33 וְלֹא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֙וֶת֙ בְּכׇל־הָעִ֔יר מהומה שבאה על ידי רעם, כשאר המהומות ומלבד מכת הטחורים34 כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃ ורבים מן החולים מתו מיד35

פסוק יב

יב. וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֑ים] כמו בגת, וכך כל העיר היתה מוכה, במות או בטחורים36 וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃ ס שצעקו לישועה, וגדלה צעקתם מאוד37