קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
יונתן ונושא כליו עולים לבדם אל מצב פלשתים תוכן הפרק: יונתן ונושא כליו עולים לבדם אל מצב פלשתים, ונופלת חרדת אלהים על המחנה. כל זה מלמד שלא בחרב ובחנית יושיע ה' (רלב"ג, פסוקים א-טו). שאול וישראל מצטרפים ורודפים אחרי פלשתים (פסוקים טז-כג). שאול משביע את העם שלא יאכלו. יונתן טועם דבש, נלכד בגורל, והעם פודים אותו (פסוקים כד-מו). מלחמות שאול ובני ביתו (פסוקים מז-נב).
א. וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃
ב. וְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃
ג. וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד בֶּן־פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן יְהֹוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃
ד. וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַעֲבֹר֙ עַל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁן־הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן־הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה׃
ה. הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃ ס
ו. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־הַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל־מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהֹוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהֹוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט׃
ז. וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃ ס
ח. וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם׃
ט. אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃
י. וְאִם־כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה־לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃
יא. וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל־מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן־הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ־שָֽׁם׃
יב. וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יוֹנָתָ֣ן וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר פ וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃
יג. וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃
יד. וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה׃
טו. וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃
טז. וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃ פ
יז. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ פִּקְדוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יוֹנָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו׃
יח. וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
יט. וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב פ וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃
כ. וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃
כא. וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽן׃
כב. וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃
כג. וַיּ֧וֹשַׁע יְהֹוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָֽוֶן׃
כד. וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֩אֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹא־טָעַ֥ם כׇּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃ ס
כה. וְכׇל־הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃
כו. וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין־מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו כִּֽי־יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־הַשְּׁבֻעָֽה׃
כז. וְיוֹנָתָ֣ן לֹא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו (ותראנה) [וַתָּאֹ֖רְנָה] עֵינָֽיו׃
כח. וַיַּ֩עַן֩ אִ֨ישׁ מֵהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּ֩עַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃
כט. וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃
ל. אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃
לא. וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃
לב. (ויעש) [וַיַּ֤עַט] הָעָם֙ אֶל־[הַשָּׁלָ֔ל] (שלל) וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃
לג. וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃
לד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹא־תֶחֶטְא֥וּ לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כׇל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָד֛וֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃
לה. וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ פ
לו. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא־נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כׇּל־הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה ס וַיֹּ֙אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃
לז. וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
לח. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָ֥יְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃
לט. כִּ֣י חַי־יְהֹוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם־יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכׇּל־הָעָֽם׃
מ. וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ס
מא. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃
מב. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃
מג. וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּ֩אמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃ ס
מד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּה־יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּי־מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן׃
מה. וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂ֠ה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהֹוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃ ס
מו. וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקוֹמָֽם׃
מז. וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב בְּֽכׇל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃
מח. וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ פ
מט. וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃
נ. וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃
נא. וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃ ס
נב. וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כׇּל־אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכׇל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃ פ
א. וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם ביום שיצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש1 וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כלי מלחמתו2 לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז אל הגיא שבין שני ההרים, והראהו באצבע להתקרב ולעמוד מולם, ועדיין לא כדי להילחם בהם3 וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃ כי לא חנו יחד, אלא כל אחד בקצה אחר של הגבעה4
ב. וְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה בקצה הדרומי ולא בצד מכמש, כי פחד להיראות לפני מחנה פלשתים במיעוט אנשיו5 תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן שם מקום בקצה הגבעה, הרחק ממקום יונתן6 וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ לא נוספו עליהם, ובכל זאת הושיעם ה' מול מחנה כבד7
ג. וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד בֶּן־פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן יְהֹוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד ובו האורים והתומים ואחיטוב אביו הוא אחי איכבוד. יונתן לא שאל בהם, כי עוד לא חשב להילחם89 וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃ העם שעמו, שאילו ידעו היו הולכים אחריו10
ד. וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַעֲבֹר֙ עַל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים הגיא שבין שני העברים, שבו ביקש לעבור בין צד פלשתים שבמכמש לצד ישראל שבגבע11 שֵׁן־הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן־הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה סלע גבוה בולט כשן, אחד מכל צד של הגיא12 וְשֵׁ֤ם הָאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ מקום חלקלק שקשה לעלות עליו13 וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה׃ מקום דרוך ומישור14
ה. הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן משופע ועולה ועומד בצד צפון של הגיא15 מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ מקום חניית הפלשתים16 וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃ ס שממנה יצא יונתן ויונתן עבר בין שני הסלעים17
ו. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־הַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו פעם שנייה, כי בראשונה לא השיבו הנער [ב. היא האמירה הראשונה18]19 לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל־מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הפעם להילחם בהם ממש. כינה אותם ערלים, כי נבדלים הם מה' ואינם בני בריתו20 אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהֹוָ֖ה לָ֑נוּ נס, והוא התשועה2122 כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהֹוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט׃ כי אין כוח טבעי שעוצר בעדו, ולכן הכול שווה לפניו23
ז. וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו אחרי ששמע את דברי בטחונו24 עֲשֵׂ֖ה כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ כי לבך רואה ברוח ה' המעוררת אותך25 נְטֵ֣ה לָ֔ךְ לרדת מן הסלע אל הגיא שבין המעברות26 הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃ ס ומוכן ללכת אחריך, אף שלבי אינו רואה דבר27
ח. וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים לנסות אם ההשגחה האלהית דבקה בנו28 וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם׃ נגלה את עצמנו, ומדבריהם נדע29
ט. אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם סימן שהשעה מצליחה להם ולבם גבוה ושהם יתחילו לרדוף אחרינו30 וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ במקומנו, ולא נברח מפניהם31 וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ להילחם בהם32
י. וְאִם־כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ שפחד ה' בלבם, והם יראים לזוז ממקומם33 וְעָלִ֔ינוּ ונלחם בהם34 כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ שהרי אם יראים הם לרדת, ננצחם35 וְזֶה־לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃ אות בלבד, ולא ניחוש36
יא. וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל־מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים לאנשי המצב, הגבורים שעמדו בפני המחנה מול ישראל37 וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן־הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ־שָֽׁם׃ מן המערות שהתחבאו בהן. חשבום ליהודים רכי לבב, ובכל זאת לא ערב לבם לרדת אליהם38
יב. וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יוֹנָתָ֣ן וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו הרימו קולם הם השומרים הנצבים סביב המחנה39 וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר בלעג והלצה, כדרך הבריות, ובלי דעתם אמרו את האות40 וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃ פ ולא אמר 'בידנו', כי הם רק יתחילו וישראל יגמרו41
יג. וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו על הסלע החלקלק, ונאחז בידיו שלא ימעדו רגליו [ב. בכל כוחו ובמרוצה42]43 וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן חללים פצועים, כי עלה בין המצב ובין המחנה ושם הכה44 וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃ ומשלים את מיתתם45
יד. וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ שאחריה הוסיפו ישראל להכות בהם ברדיפה46 כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה׃ בתוך שטח של חצי תלם שחורש צמד בקר ואף שעמדו קרובים, לא עזרו זה לזה4748
טו. וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם כי חשבו שכבר נפל המצב, שהרי יונתן הכה בין המצב ובין המחנה49 הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה אף שהם אוחזי החרב ואמיצי לב50 וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ כל מחנה פלשתים רעד [ב. רעדה ממש51]52 וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃ שבאה מאת ה', כי לא ראו מי נלחם בהם53
טז. וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן העומדים במקום גבוה לראות מה נעשה54 וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג זז ממקומו ונתפרק מסדרי המלחמה55 וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃ פ וקרב לצד ישראל [ב. הולך ונשבר56]57
יז. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ כשביקש לדעת מי גרם את הרעש58 פִּקְדוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ ובדקו בכל העם59 וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יוֹנָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו׃ ורחוק ששניים לבדם יולידו מהומה כזאת, ולכן ביקש לשאול בה'60
יח. וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים האורים והתומים שהיו עם הארון, לשאול אם יעלו לעזרת יונתן61 כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ הארון היה שם עם בני ישראל, שהביאוהו לגלגל והוליכוהו עמם לגבעה6263
יט. וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן לשאול באורים ותומים64 וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב קול הרעש במחנה הלך וגבר, עד ששמעו את קול מפלתם65 וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃ פ משוך את ידך מפתיחת האורים והתומים, כי אין עוד זמן לשאול6667
כ. וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ ונאספו על ידי זעקה68 וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה למקום המהומה שבמחנה פלשתים69 וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ הפלשתים הכו זה את זה, וחשבו שמכים בישראל70 מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃ מהומת ה'71
כא. וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם עזרו להם מפחד הם אנשי ישראל שגרו בארץ פלשתים ונשתעבדו להם72 אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב בעל כורחם, וחנו מחוץ למחנה כדי להישמט מן המלחמה73 וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽן׃ ונהפכו לעזרת אחיהם, כשראו שיד ה' בפלשתים [ב. הפלשתים עזרו לישראל74]75
כב. וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים ויצאו ממחבואותיהם76 וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃ ורדפו עד שהשיגום והכו בהם77
כג. וַיּ֧וֹשַׁע יְהֹוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל כי עיקר התשועה הייתה בהשגחה ולא בכוח78 וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ ומשם והלאה רדפו אחריהם [ב. שם פסקה המלחמה79]80
כד. וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אצו ונחפזו להילחם אף שבתחילה התחבאו [ב. נדחקו ברעב81]82 וַיֹּ֩אֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר השביעם באלה83 אָר֣וּר הָ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וכל מאכל בכלל לחם כדי שלא יתעסקו באכילה ויפסיקו מן הרדיפה84 וְלֹא־טָעַ֥ם כׇּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃ ס אפילו טעימה בעלמא85
כה. וְכׇל־הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר כל אנשי המלחמה, בדרך רדיפתם86 וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃ דבש קנים שגדל בארץ ישראל [ב. נוטף מכוורות בעצי היער87]88
כו. וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ נוטף מן הקנים וזב לפניהם בלי מניעה89 וְאֵין־מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו עם הדבש90 כִּֽי־יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־הַשְּׁבֻעָֽה׃ והחמירו על ספק השבועה, אף שדבש אינו לחם91
כז. וְיוֹנָתָ֣ן לֹא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ כי לא היה שם, ולכן היה שוגג92 וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ ולא אכל, רק טעם מעט93 וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ בתוך קנה הדבש [ב. בחלת הדבש94]95 וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו (ותראנה) [וַתָּאֹ֖רְנָה] עֵינָֽיו׃ שחשכו מן הרעב ומן העייפות, ושב אליהן אורן96
כח. וַיַּ֩עַן֩ אִ֨ישׁ מֵהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר שנזדמן אצלו וראהו טועם97 הַשְׁבֵּ֩עַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃ ונעשה העם עייף ויגע בגלל שבועתו [ב. עייפו ולא עברו98]99
כט. וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ בלבל את דעתם וקלקל את ישועתם ולא הטיב בגזרתו100 רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃ וממני תלמדו מה היה אילו אכלו101
ל. אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א מן השלל המוכן לפניהם, בלי שיתבטלו מן הרדיפה102 כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃ הדברים נאמרו בתמיהה ודאי הייתה המכה רבה, כי כוחם היה מתחזק103
לא. וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה עד אילון שבחלק דן, בגבול ארץ פלשתים104 וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ מחוסר מזון, כדברי יונתן105
לב. (ויעש) [וַיַּ֤עַט] הָעָם֙ אֶל־ [הַשָּׁלָ֔ל] (שלל) פנה במהירות אל השלל, כעיט106 וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה על הקרקע, בלי מזבח בנוי107 וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃ שהקדישום שלמים, ואכלו את הבשר לפני זריקת הדם [ב. והדם נבלע בבשר108]109
לג. וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם שתי רעות, בשחיטה ובאכילה110 וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם בקדשים [ב. אתם המגידים שאיחרתם111]112 גֹּלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃ גלגלו מבעוד יום, לעשותה במה לזריקת הדם113
לד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם הכריזו בכמה מקומות והתפזרו במחנה114 וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ אל מקום האבן, לזרוק את הדם מיד115 וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם כאן, במקום השחיטה [ב. בסכין שבדק להם116]117 וְלֹא־תֶחֶטְא֥וּ לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כׇל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָד֛וֹ הַלַּ֖יְלָה בהמות חולין שנשחטו בלילה118 וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃ על האבן119
לה. וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָ֑ה מן האבן הגדולה120 אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ פ ראשון למזבחות שבנה שאול כי בגלגל מצא מזבח בנוי [ב. באבן ההיא החל הבניין121]122
לו. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא־נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ ולא שאל בה', כי חשב שכבר נוצחו לגמרי123 וַיֹּ֣אמְר֔וּ כׇּל־הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה והסכימו לרדוף124 וַיֹּ֙אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃ ס ונשאל בה' באורים ותומים, שמא חזרו ונאספו בעריהם125
לז. וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל באורים ותומים, על פי דברי הכהן126 וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ולא השיבו כלל, והבין שאול שנעשה חטא אחרי התשועה127
לח. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם שרי העם, כי אבן הפינה היא החשובה [ב. מכל פינות המחנה128]129 וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָ֥יְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃ שנעשתה היום אחרי הנס, כי ביום הצליחו במלחמה130
לט. כִּ֣י חַי־יְהֹוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל הריני נשבע131 כִּ֧י אִם־יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת אף שעל ידו באה התשועה, כי החטא גדל לפי מעלת החוטא132133 וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכׇּל־הָעָֽם׃
מ. וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד חלק אחד134 וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד ונפיל גורל בין כולכם ובינינו שלא כמנהג הגורל, כי הוגד לו בסתר שבנו טעם [ב. ראה כהות אבן בנימין135]136 וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ ס בלי להפיל גורל על כל השבטים137
מא. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים תן גורל אמת שייפול בהשגחה ולא במקרה138139 וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל יונתן קודם, כי שאול נלכד רק מפני שהיה עמו140 וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃ נקיים מן הגורל141
מב. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י את הגורל142 וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃ כדי שיראו העם שהוא האוכל ושוגג היה, ולא יאמרו שנשא פנים לבן המלך [ב. בחטא שאול בגלגל143]144
מג. וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה מה העוון שעשית145 וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּ֩אמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ ולא טען שלא שמע את השבועה146 הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃ ס מוכן אני למות, ולא אתרעם147
מד. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּה־יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף לי, אם לא תמות148 כִּי־מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן׃ כי נתחייבת על שעברת על השבועה149
מה. וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂ֠ה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ בתמיהה, והעם ימסרו נפשם עליו כמו שמסר נפשו עליהם150 חָלִ֗ילָה חַי־יְהֹוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה לא ייעשה לו כל רע151 כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה טובה עשה עם ה' ועם עמו, שמסר נפשו לישועתם. ואיך יעבור על שבועה במזיד, ודאי שוגג היה152 וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן התירו לשאול את שבועתו [ב. בטענותיהם הצילוהו153]154 וְלֹא־מֵֽת׃ ס אף לא בידי שמים155
מו. וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים ושב למקומו ולא רדף עוד, כי לא ענהו ה'156 וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקוֹמָֽם׃ כי בינתיים עבר הלילה בעסק הגורל157
מז. וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל התחזק במלוכה, וקיבלוה כולם בלי פקפוק, כי ראו שהוא מצליח158 וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב בְּֽכׇל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃ היה מחריד ומבלבל את אויביו159
מח. וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל אסף חיל צבא רב מישראל160 וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק כפי שציוהו ה', כמסופר בפרק הבא161 וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ פ הרומס אותם, אך לא החרימו כמצוות ה'162
מט. וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ וישוי הוא אבינדב, ואיש בשת לא נמנה, כי מלך אחר כך [ב. ישוי הוא איש בשת163]164 וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃ וכל זה נאמר לכבוד שאול ולצורך הסיפורים הבאים165
נ. וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃ ונר אחי קיש, ושניהם בני אביאל166
נא. וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל נזכר אחרי אבנר, כי היה פחות במעלה ממנו167 וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃ ס שניהם, אחים מן האב168
נב. וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל ולכן הוצרך לגבורים רבים169 וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כׇּל־אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכׇל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃ פ בכל עת שהיה רואה גבור חזק ובקי במלחמה ויודע תחבולות, היה מכניסו לצבאו170