⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

שמואל א פרק יג - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

שאול בוחר אנשי צבא, יונתן מכה את נציב פלשתים ופלשתים נאספים תוכן הפרק: יונתן מכה את נציב פלשתים כדי למרוד בהם, פלשתים נאספים במכמש, והעם מתחבא ובורח (רד"ק, פסוקים א-ז). שאול אינו ממתין לשמואל עד תום היום השביעי ומעלה את העולה, ושמואל מודיע לו שממלכתו לא תקום (רד"ק, פסוקים ח-יד). שש מאות איש נשארים עמו, ואין חרב וחנית אלא בידי שאול ויונתן, כי הפלשתים העבירו את חרשי הברזל מישראל (רש"י, פסוקים טו-כג).

הפסוקים

א. בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

ב. וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃

ג. וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃

ד. וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם־נִבְאַ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃

ה. וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ לְהִלָּחֵ֣ם עִם־יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃

ו. וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃

ז. וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכׇל־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃

ח. (וייחל) [וַיּ֣וֹחֶל] שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃

ט. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃

י. וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרְכֽוֹ׃

יא. וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִ֩יתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹֽא־בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃

יב. וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּ֠ה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃ ס

יג. וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהֹוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃

יד. וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהֹוָֽה׃ ס

טו. וַיָּ֣קׇם שְׁמוּאֵ֗ל וַיַּ֛עַל מִן־הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת־הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃

טז. וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ׃

יז. וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל־דֶּ֥רֶךְ עׇפְרָ֖ה אֶל־אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל׃

יח. וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃ ס

יט. וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־[אָמְר֣וּ] (אמר) פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃

כ. וַיֵּרְד֥וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃

כא. וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃

כב. וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַֽחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃

כג. וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל־מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ׃ ס

הפירוש המשולב

פסוק א

א. בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמׇלְכ֑וֹ נקי מחטא כתינוק בן שנה [ב. בשנה הראשונה למלכותו1]2 וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ולא משכה מלכותו, כי לא היה בו דופי [ב. עד שנמשח דוד3]4

פסוק ב

ב. וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ בעודו בגלגל בחידוש המלוכה, מן הגבורים שבהם5 וַיִּהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל נכונים לשמשו בעת הצורך, ונחלקו בין שני המקומות6 וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ ובשנה הראשונה לא רצה להילחם ולהכביד7

פסוק ג

ג. וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע הממונה מטעם הפלשתים, שישב בגבעת בנימן לגבות מס, שלא מדעת אביו, כדי למרוד [ב. מקום אחר מגבעת בנימן8]9 וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וביקשו לנקום10 וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ ציווה לתקוע, ולא יצא מן הגלגל11 לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃ שיידעו על המרד ויישמרו מן הפלשתים12

פסוק ד

ד. וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים ומעשה יונתן נתייחס לאביו, כי המלך העיקר13 וְגַם־נִבְאַ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים נעשו שנואים, כדבר שריחו רע כולו, כי המלך עשה זאת14 וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃ כמצוות שמואל לרדת לפניו לשם ונאספו אליו בקול קורא15

פסוק ה

ה. וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ לְהִלָּחֵ֣ם עִם־יִשְׂרָאֵ֗ל על הריגת נציבם16 שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב ואף שישראל נכנעים להם, נפלה עליהם חתת אלהים17 וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ ממזרח לה, והיא עיר מושב המלך18

פסוק ו

ו. וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ19 כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם נלחץ מן הפלשתים, כי בא עליו הדבר פתאום [ב. עם פלשתים נגש להשמידם20]21 וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃ במקומות של קוצים, במגדלים גבוהים ובגומות שבקרקע22

פסוק ז

ז. וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד ברחו מפני הפלשתים, שישבו ממערב לירדן והם מקצת ישראל, הקרובים לירדן23 וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל ולא יצא לקראת האויב, אף שהיה ראוי לכך24 וְכׇל־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃ אלה שלא ברחו, מיהרו בחרדה ללכת למלחמה25

פסוק ח

ח. (וייחל) [וַיּ֣וֹחֶל] שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים מעת בואו לגלגל26 לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל שקבע לו שמואל, באמרו שימתין עד בואו27 וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל עד בוקר היום השביעי28 וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃ מרוב פחד29

פסוק ט

ט. וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים לחלות את פני ה', ולא לפתוח במלחמה30 וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃ אף שאינו כהן, כי בבמה רשאי זר להקריב ולא בכך חטא, אלא בשלא המתין31

פסוק י

י. וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה ועדיין לא הקריב את השלמים32 וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א בו ביום33 וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרְכֽוֹ׃ לשאול בשלומו34

פסוק יא

יא. וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ הרי אמרתי שאני אעלה את העולה ולא אתה35 וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִ֩יתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י ופחדתי שאשאר לבדי36 וְאַתָּה֙ לֹֽא־בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים בראשית היום השביעי, כפי שקבעת לי37 וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃ קרובים אלי, ועלולים לבוא עדי38

פסוק יב

יב. וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּ֠ה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל מאחר שנאספו, ודאי ירדו, ואלחם בהם על כרחי39 וּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי שהרי רוב התפילה נעשית על ידי העולות40 וָֽאֶתְאַפַּ֔ק כפיתי את לבי, שרצה להמתין לך [ב. נמנעתי מלהילחם41]42 וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃ ס

פסוק יג

יג. וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ בחשבך להתחכם בדברי ה', במקום לקיימם בתמימות43 לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ על ידי, כי דבר ה' הוא, ולא האמנת שאבוא בזמני44 כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהֹוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃ קודם שעשית את המעשה הזה ואילו עמדת בניסיון, היתה נמשכת לך ולדורותיך45

פסוק יד

יד. וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא־תָק֑וּם כי מלך הסר אפילו ממצוות נביא, לא יאריך ימים46 בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ בעת שעשית זאת, איש שומר מצוותיו, והוא דוד47 וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ48 כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהֹוָֽה׃ ס

פסוק טו

טו. וַיָּ֣קׇם שְׁמוּאֵ֗ל ושאול נמשך אחריו49 וַיַּ֛עַל מִן־הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן אל מחנה יונתן50 וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת־הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ אלו שנשארו, כשנפוצו האחרים מעליו51 כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ מתוך שלשת האלפים, ובמיעוטם אין כוח להילחם52

פסוק טז

טז. וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן מתעכבים שם, ונתחברו למחנה אחד, כי היו מעטים53 וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ׃ קרוב אליהם, במקום שהיה שאול בתחילה54

פסוק יז

יז. וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים בני החיל, אוחזי חרבות מלומדי מלחמה55 שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים שלושה חלקים, כל אחד להשחית בצד אחר, ושאול לא יכול לעצור בהם56 הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל־דֶּ֥רֶךְ עׇפְרָ֖ה אֶל־אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל׃ היא ארץ הדרום57

פסוק יח

יח. וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן בצד אחר של הארץ58 וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים עמק שמצויים בו הצבועים, מין שרץ מזיק והוא האפעה, על שם צבעיו, והגבול נראה ממנו59 הַמִּדְבָּֽרָה׃ ס שאליו פונה הדרך60

פסוק יט

יט. וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל בראשית מלכות שאול, כי הפלשתים המושלים גירשו את אומני הברזל ואפילו לתקן כלי חרישה לא השאירו [ב. למיעוט הברזל בארץ61]62 כִּֽי־ [אָמְר֣וּ] (אמר) פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃ וימרדו בהם63

פסוק כ

כ. וַיֵּרְד֥וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לארץ פלשתים, אל החרשים שבה64 לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃ לחדד כלי חרישה, כלי חפירה, גרזן, וכלי אומנות65

פסוק כא

כא. וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃ כלי משחזה רב פיות וחידודים, למי שטרח לרדת אל הפלשתים66 והקלשון מזלג בעל שלש שיניים, והדרבן המחט שבראש המלמד67

פסוק כב

כב. וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת שפרצה להם פתאום [ב. בכל יום מלחמה68]69 וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַֽחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־יוֹנָתָ֑ן ולחמו בקשתות ובקלעים70 וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃ נמצאו להם בדרך נס, ולא בדרך הטבע [ב. מאלה שנעשו קודם לכן71]72

פסוק כג

כג. וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל־מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ׃ ס אל צד מכמש הפונה לגבע, אל הגיא שבין שני ההרים והם שרי החיל, שבאו להתקרב אל מחנה שאול [ב. שומרים מפני היוצאים להשחית73]74