⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

מלכים ב פרק יב - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

יהואש מולך ועושה הישר כל ימי יהוידע הכהן תוכן הפרק: יהואש מולך בן שבע ועושה הישר כל ימי יהוידע, ואחרי מותו חוטא (רד"ק, פסוקים א-ד). הכהנים מקבלים כסף לבדק הבית ואינם מחזקים. יהוידע מעמיד ארון לכסף, והכסף נמסר לאומנים (מצודת דוד, פסוקים ה-יז). חזאל לוכד את גת, יהואש מפייסו באוצרות ההקדש, ועבדיו קושרים עליו והורגים אותו (רד"ק, פסוקים יח-כב).

הפסוקים

א. בֶּן־שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים יְהוֹאָ֥שׁ בְּמׇלְכֽוֹ׃ פ

ב. בִּשְׁנַת־שֶׁ֤בַע לְיֵהוּא֙ מָלַ֣ךְ יְהוֹאָ֔שׁ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

ג. וַיַּ֨עַשׂ יְהוֹאָ֧שׁ הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כׇּל־יָמָ֑יו אֲשֶׁ֣ר הוֹרָ֔הוּ יְהוֹיָדָ֖ע הַכֹּהֵֽן׃

ד. רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃

ה. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹאָ֜שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ֗ים כֹּל֩ כֶּ֨סֶף הַקֳּדָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־יוּבָ֤א בֵית־יְהֹוָה֙ כֶּ֣סֶף עוֹבֵ֔ר אִ֕ישׁ כֶּ֥סֶף נַפְשׁ֖וֹת עֶרְכּ֑וֹ כׇּל־כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲלֶה֙ עַ֣ל לֶב־אִ֔ישׁ לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

ו. יִקְח֤וּ לָהֶם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ מֵאֵ֣ת מַכָּר֑וֹ וְהֵ֗ם יְחַזְּקוּ֙ אֶת־בֶּ֣דֶק הַבַּ֔יִת לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֥א שָׁ֖ם בָּֽדֶק׃ פ

ז. וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ לֹא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃

ח. וַיִּקְרָא֩ הַמֶּ֨לֶךְ יְהוֹאָ֜שׁ לִיהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם מַדּ֛וּעַ אֵינְכֶ֥ם מְחַזְּקִ֖ים אֶת־בֶּ֣דֶק הַבָּ֑יִת וְעַתָּ֗ה אַל־תִּקְחֽוּ־כֶ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת מַכָּרֵיכֶ֔ם כִּֽי־לְבֶ֥דֶק הַבַּ֖יִת תִּתְּנֻֽהוּ׃

ט. וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם וּלְבִלְתִּ֥י חַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃

י. וַיִּקַּ֞ח יְהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ אֲר֣וֹן אֶחָ֔ד וַיִּקֹּ֥ב חֹ֖ר בְּדַלְתּ֑וֹ וַיִּתֵּ֣ן אֹתוֹ֩ אֵ֨צֶל הַמִּזְבֵּ֜חַ (בימין) [מִיָּמִ֗ין] בְּבוֹא־אִישׁ֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְנָֽתְנוּ־שָׁ֤מָּה הַכֹּֽהֲנִים֙ שֹׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף אֶת־כׇּל־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃

יא. וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּאָר֑וֹן וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וַיָּצֻ֙רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃

יב. וְנָֽתְנוּ֙ אֶת־הַכֶּ֣סֶף הַֽמְתֻכָּ֔ן עַל־[יְדֵי֙] (יד) עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה (הפקדים) [הַמֻּפְקָדִ֖ים] בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיּוֹצִיאֻ֜הוּ לְחָרָשֵׁ֤י הָעֵץ֙ וְלַבֹּנִ֔ים הָעֹשִׂ֖ים בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

יג. וְלַגֹּֽדְרִים֙ וּלְחֹצְבֵ֣י הָאֶ֔בֶן וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֣דֶק בֵּית־יְהֹוָ֑ה וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֥א עַל־הַבַּ֖יִת לְחׇזְקָֽה׃

יד. אַךְ֩ לֹ֨א יֵעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה סִפּ֥וֹת כֶּ֙סֶף֙ מְזַמְּר֤וֹת מִזְרָקוֹת֙ חֲצֹ֣צְר֔וֹת כׇּל־כְּלִ֥י זָהָ֖ב וּכְלִי־כָ֑סֶף מִן־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃

טו. כִּֽי־לְעֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָ֖ה יִתְּנֻ֑הוּ וְחִזְּקוּ־ב֖וֹ אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

טז. וְלֹ֧א יְחַשְּׁב֣וּ אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יִתְּנ֤וּ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ עַל־יָדָ֔ם לָתֵ֖ת לְעֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֑ה כִּ֥י בֶאֱמֻנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃

יז. כֶּ֤סֶף אָשָׁם֙ וְכֶ֣סֶף חַטָּא֔וֹת לֹ֥א יוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֽוּ׃ פ

יח. אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

יט. וַיִּקַּ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֵ֣ת כׇּל־הַקֳּדָשִׁ֡ים אֲשֶׁר־הִקְדִּ֣ישׁוּ יְהוֹשָׁפָ֣ט וִיהוֹרָם֩ וַאֲחַזְיָ֨הוּ אֲבֹתָ֜יו מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְאֶת־קֳדָשָׁ֔יו וְאֵ֣ת כׇּל־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָ֛א בְּאֹצְר֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח לַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיַּ֖עַל מֵעַ֥ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

כ. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹאָ֖שׁ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃

כא. וַיָּקֻ֥מוּ עֲבָדָ֖יו וַיִּקְשְׁרוּ־קָ֑שֶׁר וַיַּכּוּ֙ אֶת־יוֹאָ֔שׁ בֵּ֥ית מִלֹּ֖א הַיֹּרֵ֥ד סִלָּֽא׃

כב. וְיוֹזָכָ֣ר בֶּן־שִׁ֠מְעָ֠ת וִיהוֹזָבָ֨ד בֶּן־שֹׁמֵ֤ר עֲבָדָיו֙ הִכֻּ֣הוּ וַיָּמֹ֔ת וַֽיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. בֶּן־שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים יְהוֹאָ֥שׁ בְּמׇלְכֽוֹ׃ פ אחרי שהוחבא שש שנים בבית ה'12

פסוק ב

ב. בִּשְׁנַת־שֶׁ֤בַע לְיֵהוּא֙ כי עתליה מלכה משנתו השנייה, והומתה בתחילת השביעית3 מָלַ֣ךְ יְהוֹאָ֔שׁ וְאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ צִבְיָ֖ה מִבְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ אשה טובה במעשיה, ובנה נטה אחריה4

פסוק ג

ג. וַיַּ֨עַשׂ יְהוֹאָ֧שׁ הַיָּשָׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה מכוח רבו יותר מכוח אמו5 כׇּל־יָמָ֑יו אֲשֶׁ֣ר הוֹרָ֔הוּ יְהוֹיָדָ֖ע הַכֹּהֵֽן׃ ואחרי מותו עשאוהו השרים לאלוה, ושמע להם6 שהרי רבו רק הראה לו את הדרך ולא לימדו להבין בה7

פסוק ד

ד. רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ במות יחיד שהקריבו עליהן לשמים, ואסורות הן משנבנה בית המקדש8 ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃9

פסוק ה

ה. וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹאָ֜שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ֗ים אחרי שעתליה ובניה פרצו פרצות בבית ה'10 כֹּל֩ כֶּ֨סֶף הַקֳּדָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־יוּבָ֤א בֵית־יְהֹוָה֙ והם שלושה מיני כסף שיביאו מבחוץ, כדי שלא יתרוקן אוצר ה'11 כֶּ֣סֶף עוֹבֵ֔ר מחצית השקל, שנאמר בה 'כל העובר על הפקודים' [ב. נדרים שאינם קצובים12]13 אִ֕ישׁ כֶּ֥סֶף נַפְשׁ֖וֹת עֶרְכּ֑וֹ כסף ערכין, של האומר ערכי עלי14 כׇּל־כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲלֶה֙ עַ֣ל לֶב־אִ֔ישׁ לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ נדבה, כגון האומר הרי עלי מנה לבדק הבית15

פסוק ו

ו. יִקְח֤וּ לָהֶם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אִ֖ישׁ מֵאֵ֣ת מַכָּר֑וֹ מן המכיר אותו ורגיל לבוא אצלו מעט מעט, כפי שיבוא לידם16 וְהֵ֗ם יְחַזְּקוּ֙ אֶת־בֶּ֣דֶק הַבַּ֔יִת משלהם, תמורת הכסף שקיבלו17 לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֥א שָׁ֖ם בָּֽדֶק׃ פ סדק ושבר, שצריך לבודקו ולעמוד על מה שחסר בו18

פסוק ז

ז. וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ אחרי שנים רבות מאז שהסכים עם הכהנים19 לֹא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃ כי שמרו את הכסף בידם עד שיצטבר די לבנין כולו, והמלך חשד שלקחוהו לעצמם20

פסוק ח

ח. וַיִּקְרָא֩ הַמֶּ֨לֶךְ יְהוֹאָ֜שׁ לִיהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים בתוקף מלכותו21 וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם מַדּ֛וּעַ אֵינְכֶ֥ם מְחַזְּקִ֖ים אֶת־בֶּ֣דֶק הַבָּ֑יִת והרי הכסף בידכם זה שנים22 וְעַתָּ֗ה אַל־תִּקְחֽוּ־כֶ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת מַכָּרֵיכֶ֔ם מעתה, וגם החיזוק לא יהיה עוד משלכם23 כִּֽי־לְבֶ֥דֶק הַבַּ֖יִת תִּתְּנֻֽהוּ׃ כולו, בין שיחסר ובין שיותר מיד כשיבוא לידכם, אל המקום המוכן לו24

פסוק ט

ט. וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם לעצמם, כדי שלא ייחשדו בו25 וּלְבִלְתִּ֥י חַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃ משלהם, כי טוב שהחיזוק יוטל על ממונים מעטים מאשר על כהנים רבים26

פסוק י

י. וַיִּקַּ֞ח יְהוֹיָדָ֤ע הַכֹּהֵן֙ אֲר֣וֹן אֶחָ֔ד ארגז, כדי להסיר כל חשד מן הכהנים27 וַיִּקֹּ֥ב חֹ֖ר בְּדַלְתּ֑וֹ שדרכו זורקים את הכסף, ואין להוציאו בלי פתיחת הדלת28 וַיִּתֵּ֣ן אֹתוֹ֩ אֵ֨צֶל הַמִּזְבֵּ֜חַ (בימין) [מִיָּמִ֗ין] בְּבוֹא־אִישׁ֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה בעזרה, לימין הנכנס ולא לימין היוצא29 וְנָֽתְנוּ־שָׁ֤מָּה הַכֹּֽהֲנִים֙ שֹׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף אֶת־כׇּל־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃ הם שבעת האמרכלים, הממונים על מפתחות שערי העזרה30 מיד כשבא לידם [ב. שומרי כלי המקדש31]32

פסוק יא

יא. וַֽיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔ם כִּי־רַ֥ב הַכֶּ֖סֶף בָּאָר֑וֹן בכל פעם, אף מדי יום33 וַיַּ֨עַל סֹפֵ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל פקידו של הכהן הגדול ולא הוא בעצמו, שניים יחד, כי אין שררה בממון ביחיד34 וַיָּצֻ֙רוּ֙ וַיִּמְנ֔וּ אֶת־הַכֶּ֖סֶף הַנִּמְצָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃ וקשרו כל צרור במספר ידוע [ב. עשוהו צורת מטבע35]36

פסוק יב

יב. וְנָֽתְנוּ֙ אֶת־הַכֶּ֣סֶף הַֽמְתֻכָּ֔ן עַל־ [יְדֵי֙] (יד) עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה (הפקדים) [הַמֻּפְקָדִ֖ים] בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה המנוי, שנשקל ונמנה אחרי שהוציאוהו מן הארון37 והם האומנים הגדולים, ותחתיהם עובדים הפועלים על פיהם38 וַיּוֹצִיאֻ֜הוּ לְחָרָשֵׁ֤י הָעֵץ֙ וְלַבֹּנִ֔ים הָעֹשִׂ֖ים בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ בשכר האומנים: הכורתים את העצים בצורה הרצויה, והבונים אותם בקירות הבית [ב. ראשי אומני האבן39]40

פסוק יג

יג. וְלַגֹּֽדְרִים֙ תלמידי הארדכלין, שבונים את החומה41 וּלְחֹצְבֵ֣י הָאֶ֔בֶן מן ההר42 וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב חצובים מאחרים, אף ששכרו חוצבים משלהם43 לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֣דֶק בֵּית־יְהֹוָ֑ה וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֥א עַל־הַבַּ֖יִת לְחׇזְקָֽה׃44

פסוק יד

יד. אַךְ֩ לֹ֨א יֵעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה סִפּ֥וֹת כֶּ֙סֶף֙ כלים כדמות כדים, לקבלת הדם או יין הנסכים45 מְזַמְּר֤וֹת כלי שיר46 מִזְרָקוֹת֙ ספלים לזריקת דם הקרבנות47 חֲצֹ֣צְר֔וֹת כׇּל־כְּלִ֥י זָהָ֖ב וּכְלִי־כָ֑סֶף מִן־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־יְהֹוָֽה׃ בתחילת הבנין, ואחרי שהשלימוהו עשו כלים מן המותר [ב. זה כסף תרומת הלשכה48]49

פסוק טו

טו. כִּֽי־לְעֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָ֖ה יִתְּנֻ֑הוּ הכסף כולו, כל זמן שלא נשלמה המלאכה50 וְחִזְּקוּ־ב֖וֹ אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ולא לעשיית כלים51

פסוק טז

טז. וְלֹ֧א יְחַשְּׁב֣וּ אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יִתְּנ֤וּ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ עַל־יָדָ֔ם לָתֵ֖ת לְעֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֑ה המחשבים הם האמרכלים, והאנשים הם הגזברים ולא בדקו אם נתנו הכול52 כִּ֥י בֶאֱמֻנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ וידוע היה שהם נאמנים, ולכן נבחרו מתחילה, ואין חושדים בכשרים53

פסוק יז

יז. כֶּ֤סֶף אָשָׁם֙ וְכֶ֣סֶף חַטָּא֔וֹת מותר המעות שהופרשו לחטאת ולאשם, אחרי שנקנתה הבהמה54 לֹ֥א יוּבָ֖א בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה לבדק הבית, ולא ניתן בארון55 לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֽוּ׃ פ וקונים בו עולות לקיץ המזבח, הבשר לה' והעורות לכהנים56

פסוק יח

יח. אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם לאחר שמת יהוידע, ויואש התנשא לאלוה ועבדו אשרים ועצבים, ובא עליהם קצף57 וַיִּלָּ֥חֶם עַל־גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ שהיתה ביד מלכי יהודה, כי דוד לקחה מפלשתים58 וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ אך לא עלה, כי יהואש פייסו בממון מאוצרות ההקדש59

פסוק יט

יט. וַיִּקַּ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֵ֣ת כׇּל־הַקֳּדָשִׁ֡ים אֲשֶׁר־הִקְדִּ֣ישׁוּ יְהוֹשָׁפָ֣ט וִיהוֹרָם֩ וַאֲחַזְיָ֨הוּ אֲבֹתָ֜יו מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְאֶת־קֳדָשָׁ֔יו שהשתדל להרבותם, ועכשיו בזבזם בגלל חטאו60 וְאֵ֣ת כׇּל־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָ֛א בְּאֹצְר֥וֹת בֵּית־יְהֹוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ את רובו, שהרי בימי בנו עוד נמצא זהב בבית ה'61 וַיִּשְׁלַ֗ח לַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיַּ֖עַל מֵעַ֥ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ונמנע מלעלות עליה, ובשנה הבאה עלה חיל ארם62

פסוק כ

כ. וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹאָ֖שׁ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה ובכללם חטאו בסוף ימיו, הריגת זכריה, והמלחמה השנייה עם ארם שבאה בעונשו63 הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃64

פסוק כא

כא. וַיָּקֻ֥מוּ עֲבָדָ֖יו וַיִּקְשְׁרוּ־קָ֑שֶׁר לנקום את דם זכריה בן יהוידע, שהמלך הרגו בחצר בית ה'65 וַיַּכּוּ֙ אֶת־יוֹאָ֔שׁ בֵּ֥ית מִלֹּ֖א הַיֹּרֵ֥ד סִלָּֽא׃ על מטתו, כשהיה חולה מן המכות שהכוהו חיל ארם66

פסוק כב

כב. וְיוֹזָכָ֣ר בֶּן־שִׁ֠מְעָ֠ת וִיהוֹזָבָ֨ד בֶּן־שֹׁמֵ֤ר עֲבָדָיו֙ הִכֻּ֣הוּ וַיָּמֹ֔ת בני עמונית ומואבית, כפויי טובה, ובהם נפרע ממי שכפה בטובת יהוידע67 וַֽיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד אך לא בקברות המלכים, ששם נקברו רק הצדיקים68 וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲמַצְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ שהרי עבדיו לא קשרו כדי לקחת את המלוכה69