⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

תהלים פרק עח - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

משכיל לאסף: שלא יהיו כאבותם א. מלכות בית דוד באה מאת ה' בנבואה קדומה, והמזמור מודיע זאת [המאירי] ב. המזמור בא להוכיח את ישראל, שלא יקרם כאבותם שלקו בעונם [אלשיך] ג. המזמור בא להחזיק את מלכות בית דוד ואת בית המקדש מול מלכות אפרים ומשכן שילה, ולהראות שקורות ישראל הן עצמן תורה ואמונה [מלבי"ם]

הפסוקים

א. מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף הַאֲזִ֣ינָה עַ֭מִּי תּוֹרָתִ֑י הַטּ֥וּ אׇ֝זְנְכֶ֗ם לְאִמְרֵי־פִֽי׃

ב. אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃

ג. אֲשֶׁ֣ר שָׁ֭מַעְנוּ וַנֵּדָעֵ֑ם וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃

ד. לֹ֤א נְכַחֵ֨ד מִבְּנֵיהֶ֗ם לְד֥וֹר אַחֲר֗וֹן מְֽ֭סַפְּרִים תְּהִלּ֣וֹת יְהֹוָ֑ה וֶעֱזוּז֥וֹ וְ֝נִפְלְאֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר עָשָֽׂה׃

ה. וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת־אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְ֝הוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם׃

ו. לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ דּ֣וֹר אַ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָ֝קֻ֗מוּ וִיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם׃

ז. וְיָשִׂ֥ימוּ בֵאלֹהִ֗ים כִּ֫סְלָ֥ם וְלֹ֣א יִ֭שְׁכְּחוּ מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל וּמִצְוֺתָ֥יו יִנְצֹֽרוּ׃

ח. וְלֹ֤א יִהְי֨וּ כַּאֲבוֹתָ֗ם דּוֹר֮ סוֹרֵ֢ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּ֭וֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ וְלֹֽא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃

ט. בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת הָ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב׃

י. לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃

יא. וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם׃

יב. נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃

יג. בָּ֣קַע יָ֭ם וַיַּעֲבִירֵ֑ם וַֽיַּצֶּב־מַ֥יִם כְּמוֹ־נֵֽד׃

יד. וַיַּנְחֵ֣ם בֶּעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם וְכׇל־הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ׃

טו. יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר וַ֝יַּ֗שְׁקְ כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה׃

טז. וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃

יז. וַיּוֹסִ֣יפוּ ע֭וֹד לַחֲטֹא־ל֑וֹ לַֽמְר֥וֹת עֶ֝לְי֗וֹן בַּצִּיָּֽה׃

יח. וַיְנַסּוּ־אֵ֥ל בִּלְבָבָ֑ם לִֽשְׁאׇל־אֹ֥כֶל לְנַפְשָֽׁם׃

יט. וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּאלֹ֫הִ֥ים אָ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל לַעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר׃

כ. הֵ֤ן הִכָּה־צ֨וּר וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮ וּנְחָלִ֢ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ הֲגַם־לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת אִם־יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ׃

כא. לָכֵ֤ן שָׁמַ֥ע יְהֹוָ֗ה וַֽיִּתְעַ֫בָּ֥ר וְ֭אֵשׁ נִשְּׂקָ֣ה בְיַעֲקֹ֑ב וְגַם־אַ֝֗ף עָלָ֥ה בְיִשְׂרָאֵֽל׃

כב. כִּ֤י לֹ֣א הֶ֭אֱמִינוּ בֵּאלֹהִ֑ים וְלֹ֥א בָ֝טְח֗וּ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃

כג. וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃

כד. וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם מָ֣ן לֶאֱכֹ֑ל וּדְגַן־שָׁ֝מַ֗יִם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃

כה. לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃

כו. יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃

כז. וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם כֶּעָפָ֣ר שְׁאֵ֑ר וּֽכְח֥וֹל יַ֝מִּ֗ים ע֣וֹף כָּנָֽף׃

כח. וַ֭יַּפֵּל בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֵ֑הוּ סָ֝בִ֗יב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃

כט. וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׂבְּע֣וּ מְאֹ֑ד וְ֝תַאֲוָתָ֗ם יָבִ֥א לָהֶֽם׃

ל. לֹא־זָ֥רוּ מִתַּאֲוָתָ֑ם ע֝֗וֹד אׇכְלָ֥ם בְּפִיהֶֽם׃

לא. וְאַ֤ף אֱלֹהִ֨ים עָ֘לָ֤ה בָהֶ֗ם וַֽ֭יַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם וּבַחוּרֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל הִכְרִֽיעַ׃

לב. בְּכׇל־זֹ֥את חָֽטְאוּ־ע֑וֹד וְלֹֽא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃

לג. וַיְכַל־בַּהֶ֥בֶל יְמֵיהֶ֑ם וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם בַּבֶּהָלָֽה׃

לד. אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃

לה. וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם וְאֵ֥ל עֶ֝לְי֗וֹן גֹּאֲלָֽם׃

לו. וַיְפַתּ֥וּהוּ בְּפִיהֶ֑ם וּ֝בִלְשׁוֹנָ֗ם יְכַזְּבוּ־לֽוֹ׃

לז. וְ֭לִבָּם לֹא־נָכ֣וֹן עִמּ֑וֹ וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ בִּבְרִיתֽוֹ׃

לח. וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃

לט. וַ֭יִּזְכֹּר כִּֽי־בָשָׂ֣ר הֵ֑מָּה ר֥וּחַ ה֝וֹלֵ֗ךְ וְלֹ֣א יָשֽׁוּב׃

מ. כַּ֭מָּה יַמְר֣וּהוּ בַמִּדְבָּ֑ר יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ בִּישִׁימֽוֹן׃

מא. וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיְנַסּ֣וּ אֵ֑ל וּקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל הִתְוֽוּ׃

מב. לֹא־זָכְר֥וּ אֶת־יָד֑וֹ י֝֗וֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָ֥ם מִנִּי־צָֽר׃

מג. אֲשֶׁר־שָׂ֣ם בְּ֭מִצְרַיִם אֹתוֹתָ֑יו וּ֝מוֹפְתָ֗יו בִּשְׂדֵה־צֹֽעַן׃

מד. וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם בַּל־יִשְׁתָּיֽוּן׃

מה. יְשַׁלַּ֬ח בָּהֶ֣ם עָ֭רֹב וַיֹּאכְלֵ֑ם וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃

מו. וַיִּתֵּ֣ן לֶחָסִ֣יל יְבוּלָ֑ם וִ֝יגִיעָ֗ם לָאַרְבֶּֽה׃

מז. יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם בַּחֲנָמַֽל׃

מח. וַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם לָרְשָׁפִֽים׃

מט. יְשַׁלַּח־בָּ֨ם חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים׃

נ. יְפַלֵּ֥ס נָתִ֗יב לְאַ֫פּ֥וֹ לֹא־חָשַׂ֣ךְ מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם לַדֶּ֥בֶר הִסְגִּֽיר׃

נא. וַיַּ֣ךְ כׇּל־בְּכ֣וֹר בְּמִצְרָ֑יִם רֵאשִׁ֥ית א֝וֹנִ֗ים בְּאׇהֳלֵי־חָֽם׃

נב. וַיַּסַּ֣ע כַּצֹּ֣אן עַמּ֑וֹ וַֽיְנַהֲגֵ֥ם כַּ֝עֵ֗דֶר בַּמִּדְבָּֽר׃

נג. וַיַּנְחֵ֣ם לָ֭בֶטַח וְלֹ֣א פָחָ֑דוּ וְאֶת־א֝וֹיְבֵיהֶ֗ם כִּסָּ֥ה הַיָּֽם׃

נד. וַ֭יְבִיאֵם אֶל־גְּב֣וּל קׇדְשׁ֑וֹ הַר־זֶ֝֗ה קָנְתָ֥ה יְמִינֽוֹ׃

נה. וַיְגָ֤רֶשׁ מִפְּנֵיהֶ֨ם גּוֹיִ֗ם וַֽ֭יַּפִּילֵם בְּחֶ֣בֶל נַחֲלָ֑ה וַיַּשְׁכֵּ֥ן בְּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נו. וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃

נז. וַיִּסֹּ֣גוּ וַֽ֭יִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָ֑ם נֶ֝הְפְּכ֗וּ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּֽה׃

נח. וַיַּכְעִיס֥וּהוּ בְּבָמוֹתָ֑ם וּ֝בִפְסִילֵיהֶ֗ם יַקְנִיאֽוּהוּ׃

נט. שָׁמַ֣ע אֱ֭לֹהִים וַֽיִּתְעַבָּ֑ר וַיִּמְאַ֥ס מְ֝אֹ֗ד בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

ס. וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃

סא. וַיִּתֵּ֣ן לַשְּׁבִ֣י עֻזּ֑וֹ וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ בְיַד־צָֽר׃

סב. וַיַּסְגֵּ֣ר לַחֶ֣רֶב עַמּ֑וֹ וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ הִתְעַבָּֽר׃

סג. בַּחוּרָ֥יו אָכְלָה־אֵ֑שׁ וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃

סד. כֹּ֭הֲנָיו בַּחֶ֣רֶב נָפָ֑לוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃

סה. וַיִּקַ֖ץ כְּיָשֵׁ֥ן אֲדֹנָ֑י כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃

סו. וַיַּךְ־צָרָ֥יו אָח֑וֹר חֶרְפַּ֥ת ע֝וֹלָ֗ם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃

סז. וַ֭יִּמְאַס בְּאֹ֣הֶל יוֹסֵ֑ף וּֽבְשֵׁ֥בֶט אֶ֝פְרַ֗יִם לֹ֣א בָחָֽר׃

סח. וַ֭יִּבְחַר אֶת־שֵׁ֣בֶט יְהוּדָ֑ה אֶֽת־הַ֥ר צִ֝יּ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר אָהֵֽב׃

סט. וַיִּ֣בֶן כְּמֽוֹ־רָ֭מִים מִקְדָּשׁ֑וֹ כְּ֝אֶ֗רֶץ יְסָדָ֥הּ לְעוֹלָֽם׃

ע. וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן׃

עא. מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱבִ֫יא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ׃

עב. וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף פיוט1 הַאֲזִ֣ינָה עַ֭מִּי תּוֹרָתִ֑י אתם הקרובים אלי, וסיפורי הוא תורה2 הַטּ֥וּ אׇ֝זְנְכֶ֗ם לְאִמְרֵי־פִֽי׃ גם אתם, הצריכים תוכחה3

פסוק ב

ב. אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אומר דברי תורה בלשון משל4 אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת דברים סתומים5 מִנִּי־קֶֽדֶם׃ שאירעו בעולם, ואמתיים6

פסוק ג

ג. אֲשֶׁ֣ר שָׁ֭מַעְנוּ מבני הדור שלפנינו7 וַנֵּדָעֵ֑ם8 וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃ ואין אב משקר לבנו9

פסוק ד

ד. לֹ֤א נְכַחֵ֨ד מִבְּנֵיהֶ֗ם אף אנו נודיע לבני אבותינו10 לְד֥וֹר אַחֲר֗וֹן בכל דור ודור11 מְֽ֭סַפְּרִים תְּהִלּ֣וֹת יְהֹוָ֑ה את שבחיו, ולא להוכיח12 וֶעֱזוּז֥וֹ וְ֝נִפְלְאֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר עָשָֽׂה׃ את גבורתו ונסיו האמתיים13

פסוק ה

ה. וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת בְּֽיַעֲקֹ֗ב את סיפורי התורה, כעדות להמון14 וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל ואת לימודיה העמוקים, לגדולים15 אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת־אֲבוֹתֵ֑ינוּ והכול בציווי לאבותינו16 לְ֝הוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם׃ שימסרו הלאה, ולא יעלימו דבר17

פסוק ו

ו. לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ דּ֣וֹר אַ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ כדי שיכירו בני הדורות הבאים, שלא ראו בעצמם18 יָ֝קֻ֗מוּ וִיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם׃ וימסרו הלאה, איש לבנו19

פסוק ז

ז. וְיָשִׂ֥ימוּ בֵאלֹהִ֗ים כִּ֫סְלָ֥ם בו תקוותם ובטחונם20 וְלֹ֣א יִ֭שְׁכְּחוּ מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ויזכרו את פעולותיו21 וּמִצְוֺתָ֥יו יִנְצֹֽרוּ׃22

פסוק ח

ח. וְלֹ֤א יִהְי֨וּ כַּאֲבוֹתָ֗ם אלה שיצאו ממצרים ועברו במדבר23 דּוֹר֮ סוֹרֵ֢ר וּמֹ֫רֶ֥ה דּ֭וֹר שמרדו ביודעין24 לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ שלא כיוון לבו לדרוש את ה'25 וְלֹֽא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃ ולא האמינו בו [ב. רוחו העלתה מחשבות רעות26]27

פסוק ט

ט. בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם שיצאו ממצרים קודם זמנם [ב. בימי עלי28]29 נוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת מזויינים, ובוטחים בכוחם30 הָ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב׃ וברחו31

פסוק י

י. לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים את ברית סיני [ב. ברית בין הבתרים32]33 וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ ובהוראתו סירבו34 לָלֶֽכֶת׃ לצעוד בדרכה35

פסוק יא

יא. וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו את מעשיו36 וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו ואת נסיו הנעלמים37 אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם׃ אף שראו אותם38

פסוק יב

יב. נֶ֣גֶד אֲ֭בוֹתָם לעיני אברהם יצחק ויעקב, כשבאו על הים [ב. לעיני הוריהם39]40 עָ֣שָׂה פֶ֑לֶא בְּאֶ֖רֶץ מִצְרַ֣יִם שְׂדֵה־צֹֽעַן׃ לעיני כל מצרים41

פסוק יג

יג. בָּ֣קַע יָ֭ם בנס42 וַיַּעֲבִירֵ֑ם ומתוך רחמים וחסד43 וַֽיַּצֶּב־מַ֥יִם כְּמוֹ־נֵֽד׃ כתל גבוה של מים44

פסוק יד

יד. וַיַּנְחֵ֣ם בֶּעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם בעמוד ענן, מגן מן השמש45 וְכׇל־הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ׃ האיר להם בלי חום46

פסוק טו

טו. יְבַקַּ֣ע צֻ֭רִים בַּמִּדְבָּ֑ר סלעים רבים, להוציא מים4748 וַ֝יַּ֗שְׁקְ49 כִּתְהֹמ֥וֹת רַבָּֽה׃ בשפע רב [ב. בתוך הים המתיקו להם מעיינות50]51

פסוק טז

טז. וַיּוֹצִ֣א נוֹזְלִ֣ים מִסָּ֑לַע מים נוטפים מסלע אחד52 וַיּ֖וֹרֶד כַּנְּהָר֣וֹת מָֽיִם׃ הנשיאים סימנו בשרביטיהם, והמים זרמו אחריהם53

פסוק יז

יז. וַיּוֹסִ֣יפוּ ע֭וֹד לַחֲטֹא־ל֑וֹ אחרי כל הנסים54 לַֽמְר֥וֹת עֶ֝לְי֗וֹן להקניט את סבת הסבות55 בַּצִּיָּֽה׃ במקום צמא56

פסוק יח

יח. וַיְנַסּוּ־אֵ֥ל בִּלְבָבָ֑ם במחשבתם, לבדוק יכולתו57 לִֽשְׁאׇל־אֹ֥כֶל לְנַפְשָֽׁם׃ מאכל לתאוותם [ב. להחיות נפשם58]59

פסוק יט

יט. וַֽיְדַבְּר֗וּ בֵּאלֹ֫הִ֥ים וטענו שמדת הדין מונעת טוב60 אָ֭מְרוּ הֲי֣וּכַל אֵ֑ל בספק אם ביכולתו61 לַעֲרֹ֥ךְ שֻׁ֝לְחָ֗ן בַּמִּדְבָּֽר׃ להכין שלחן מלא ובו בשר62

פסוק כ

כ. הֵ֤ן הִכָּה־צ֨וּר וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮63 וּנְחָלִ֢ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ זה לבד ראינו64 הֲגַם־לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת ננסה אם גם בשר ביכולתו [ב. לחם ממש65]66 אִם־יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ׃ הכנה בלבד, בלי בריאה67

פסוק כא

כא. לָכֵ֤ן שָׁמַ֥ע יְהֹוָ֗ה והבין ה' כוונתם68 וַֽיִּתְעַ֫בָּ֥ר וְ֭אֵשׁ נִשְּׂקָ֣ה בְיַעֲקֹ֑ב והתמלא זעם, ואש בערה בפחותים, בקצה המחנה69 וְגַם־אַ֝֗ף עָלָ֥ה בְיִשְׂרָאֵֽל׃ ואחר כך גם במובחרים70

פסוק כב

כב. כִּ֤י לֹ֣א הֶ֭אֱמִינוּ בֵּאלֹהִ֑ים שהוא יכול למלא משאלותיהם71 וְלֹ֥א בָ֝טְח֗וּ ולא סמכו בלי נסיון72 בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ שיגמור את הישועה73

פסוק כג

כג. וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל ובכל זאת פקד על רקיעי המעלה7475 וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃ ודרכם ירד המן אל הארץ76

פסוק כד

כד. וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם מָ֣ן לֶאֱכֹ֑ל וכבר ירד להם המן77 וּדְגַן־שָׁ֝מַ֗יִם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃ הוא המן, שנוצר באוויר78

פסוק כה

כה. לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ מאכל המלאכים [ב. נבלע בכל האיברים79]8081 צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח ושלח להם גם מזון מבושל82 לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃ עד שבעו83

פסוק כו

כו. יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם הסיע ה' רוח מזרחית84 וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן׃ היתה רוח אחת, דרומית מזרחית [ב. שתי רוחות85]86

פסוק כז

כז. וַיַּמְטֵ֬ר עֲלֵיהֶ֣ם כֶּעָפָ֣ר שְׁאֵ֑ר בשר בכמות עצומה87 וּֽכְח֥וֹל יַ֝מִּ֗ים והיו רבים [ב. כבדים כחול הים88]89 ע֣וֹף כָּנָֽף׃ עופות בעלי כנף, שירדו מלמעלה למטה90

פסוק כח

כח. וַ֭יַּפֵּל בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֵ֑הוּ במרכז המחנה91 סָ֝בִ֗יב לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃ קרוב לאוהליהם, ולא על גביהם92

פסוק כט

כט. וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׂבְּע֣וּ מְאֹ֑ד ואף שהתמלא רצונם, לא קצו בכך93 וְ֝תַאֲוָתָ֗ם יָבִ֥א לָהֶֽם׃ היתה שתבוא להם עוד94

פסוק ל

ל. לֹא־זָ֥רוּ מִתַּאֲוָתָ֑ם לא נפרדו מתאוותם עד בוא הפורענות95 ע֝֗וֹד אׇכְלָ֥ם בְּפִיהֶֽם׃ והבשר בין שיניהם96

פסוק לא

לא. וְאַ֤ף אֱלֹהִ֨ים עָ֘לָ֤ה בָהֶ֗ם כעס ה' ובא עליהם97 וַֽ֭יַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם והרג את הבריאים והחזקים98 וּבַחוּרֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל הִכְרִֽיעַ׃ נבחרי העם, הזקנים [ב. בחורים צעירים99]100

פסוק לב

לב. בְּכׇל־זֹ֥את חָֽטְאוּ־ע֑וֹד בדבר המרגלים101 וְלֹֽא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃ שיכבשו את הארץ102

פסוק לג

לג. וַיְכַל־בַּהֶ֥בֶל יְמֵיהֶ֑ם ימיהם עברו לריק103 וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם בַּבֶּהָלָֽה׃ ושנותיהם בפחד [ב. במגפה104]105

פסוק לד

לד. אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ כשגזר להרגם, חזרו ודרשו106 וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃ ועשו תשובה, והתפללו בבוקר [ב. לא באמת, רק בפה107]108

פסוק לה

לה. וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם אמרו בפיהם בלבד שהוא חזקם109 וְאֵ֥ל עֶ֝לְי֗וֹן ושהוא סבת הסבות110 גֹּאֲלָֽם׃111

פסוק לו

לו. וַיְפַתּ֥וּהוּ בְּפִיהֶ֑ם ניסו לפתות אותו בדיבור112 וּ֝בִלְשׁוֹנָ֗ם יְכַזְּבוּ־לֽוֹ׃ ובדיבורם הפנימי שיקרו113114

פסוק לז

לז. וְ֭לִבָּם לֹא־נָכ֣וֹן עִמּ֑וֹ והתפילה תלויה בכוונת הלב115 וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ בִּבְרִיתֽוֹ׃ כי חשבו שה' אינו יודע מחשבותיהם116

פסוק לח

לח. וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ ובכל זאת מרחמיו מכפר על העוון117 וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ לא אחת הרפה מכעסו עליהם, אף כשנפרע מהם118 וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כׇּל־חֲמָתֽוֹ׃ וחמתו הפנימית, השמורה בלב, לא העיר כלל119120

פסוק לט

לט. וַ֭יִּזְכֹּר כִּֽי־בָשָׂ֣ר הֵ֑מָּה שהם בשר, נוטים לתאווה121 ר֥וּחַ ה֝וֹלֵ֗ךְ והיצר הרע הולך ממנו122 וְלֹ֣א יָשֽׁוּב׃ במותו, ואינו שב [ב. קצרי החיים123]124

פסוק מ

מ. כַּ֭מָּה יַמְר֣וּהוּ בַמִּדְבָּ֑ר פעמים רבות מרדו בו125 יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ בִּישִׁימֽוֹן׃ במקום גרוע מן המדבר126

פסוק מא

מא. וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיְנַסּ֣וּ אֵ֑ל ושוב ניסו אותו, במי מריבה127 וּקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל הִתְוֽוּ׃ דרשו ממנו סימן [ב. הגבילו את כוחו128]129

פסוק מב

מב. לֹא־זָכְר֥וּ אֶת־יָד֑וֹ שכחו את כוחו130 י֝֗וֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָ֥ם מִנִּי־צָֽר׃ תיכף אחר הגאולה131

פסוק מג

מג. אֲשֶׁר־שָׂ֣ם בְּ֭מִצְרַיִם אֹתוֹתָ֑יו את המכות שהתרה בהן132 וּ֝מוֹפְתָ֗יו ואת שבאו בלי התראה133 בִּשְׂדֵה־צֹֽעַן׃134

פסוק מד

מד. וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם את הבריכות העשויות בידי אדם135 וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם ואת מימיהם הזורמים136 בַּל־יִשְׁתָּיֽוּן׃ כי נפגעו כל המים137

פסוק מה

מה. יְשַׁלַּ֬ח בָּהֶ֣ם עָ֭רֹב וַיֹּאכְלֵ֑ם תערובת חיות רעות, שאכלו אותם138 וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃139

פסוק מו

מו. וַיִּתֵּ֣ן לֶחָסִ֣יל יְבוּלָ֑ם את תבואתם לארבה140 וִ֝יגִיעָ֗ם לָאַרְבֶּֽה׃ והם פרי עמלם141

פסוק מז

מז. יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם שבר את גפניהם142 וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם ואת שקמיהם143 בַּחֲנָמַֽל׃ במין ברד [ב. בארבה144]145

פסוק מח

מח. וַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם מסר לברד את בהמתם146 וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם ואת קניינם147 לָרְשָׁפִֽים׃ לרשפי אש [ב. לעופות148]149

פסוק מט

מט. יְשַׁלַּח־בָּ֨ם חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ150 עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה את העונש העובר את הגבול, והקללה151 מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים׃ בידי מלאכים מזיקים152153

פסוק נ

נ. יְפַלֵּ֥ס נָתִ֗יב לְאַ֫פּ֥וֹ המכות עשו רק את שליחותן154 לֹא־חָשַׂ֣ךְ מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם155 וְ֝חַיָּתָ֗ם לַדֶּ֥בֶר הִסְגִּֽיר׃ ומסר לדבר את בהמתם [ב. את גופם156]157

פסוק נא

נא. וַיַּ֣ךְ כׇּל־בְּכ֣וֹר בְּמִצְרָ֑יִם בין מילידי מצרים ובין גרים158 רֵאשִׁ֥ית א֝וֹנִ֗ים וראשית כוח האבות159 בְּאׇהֳלֵי־חָֽם׃ בני חם160

פסוק נב

נב. וַיַּסַּ֣ע כַּצֹּ֣אן עַמּ֑וֹ הוציאם ממצרים בנחת161 וַֽיְנַהֲגֵ֥ם כַּ֝עֵ֗דֶר והנהיגם כרועה את עדרו162 בַּמִּדְבָּֽר׃ ולא חסרו דבר163

פסוק נג

נג. וַיַּנְחֵ֣ם לָ֭בֶטַח164 וְלֹ֣א פָחָ֑דוּ ולא כצאן במדבר, היראים מחיות רעות165 וְאֶת־א֝וֹיְבֵיהֶ֗ם כִּסָּ֥ה הַיָּֽם׃ ובראותם זאת, נחה דעתם166

פסוק נד

נד. וַ֭יְבִיאֵם אֶל־גְּב֣וּל קׇדְשׁ֑וֹ אל ארץ ישראל [ב. אל ירושלים167]168 הַר־זֶ֝֗ה הוא המקדש169 קָנְתָ֥ה יְמִינֽוֹ׃ שה' קנה בעצמו170

פסוק נה

נה. וַיְגָ֤רֶשׁ מִפְּנֵיהֶ֨ם גּוֹיִ֗ם שבע האומות שישבו בה171 וַֽ֭יַּפִּילֵם בְּחֶ֣בֶל נַחֲלָ֑ה והפיל לכל שבט חלק בחבל172 וַיַּשְׁכֵּ֥ן בְּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ והושיב את השבטים בבתי הגויים173

פסוק נו

נו. וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן בימי השופטים, אחרי מות יהושע174 וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃ ולא קיימו את מה שהעידו עליו הנביאים175

פסוק נז

נז. וַיִּסֹּ֣גוּ וַֽ֭יִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָ֑ם חזרו לדרך אבותיהם בימי השופטים [ב. אבותיהם במדבר176]177 נֶ֝הְפְּכ֗וּ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּֽה׃ כקשת שאינה זורקת חץ אל יעד המורה178

פסוק נח

נח. וַיַּכְעִיס֥וּהוּ בְּבָמוֹתָ֑ם כשהקריבו בהן לה'179 וּ֝בִפְסִילֵיהֶ֗ם יַקְנִיאֽוּהוּ׃ ועבדו פסילים180

פסוק נט

נט. שָׁמַ֣ע אֱ֭לֹהִים וַֽיִּתְעַבָּ֑ר שמע את דבריהם, וחרה בו מעל לגבול181 וַיִּמְאַ֥ס מְ֝אֹ֗ד בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ודחה אותם182

פסוק ס

ס. וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ בימי עלי עזב את המשכן183 אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃ כי עיקר משכנו באדם184

פסוק סא

סא. וַיִּתֵּ֣ן לַשְּׁבִ֣י עֻזּ֑וֹ הארון והלוחות שבו נמסרו לפלשתים185 וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ בְיַד־צָֽר׃ מצד האותות שנעשו על ידו186

פסוק סב

סב. וַיַּסְגֵּ֣ר לַחֶ֣רֶב עַמּ֑וֹ ומתו שלושים אלף187 וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ ובמקום הקדוש שלו188 הִתְעַבָּֽר׃ כעס מעבר לגבול189

פסוק סג

סג. בַּחוּרָ֥יו אָכְלָה־אֵ֑שׁ המלחמה כילתה את צעיריו190 וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו ובנותיו הצנועות191 לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃ לא הובאו לחופה, כי הבחורים נפלו במלחמה192

פסוק סד

סד. כֹּ֭הֲנָיו בַּחֶ֣רֶב נָפָ֑לוּ חפני ופינחס193 וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃ אשת פינחס מתה ביום השמועה [ב. בכו על הארון ולא עליהם194]195

פסוק סה

סה. וַיִּקַ֖ץ ה' התעורר196 כְּיָשֵׁ֥ן אֲדֹנָ֑י כאילו היה ישן197 כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃ כגבור המתעורר מיינו198

פסוק סו

סו. וַיַּךְ־צָרָ֥יו אָח֑וֹר הכה אותם בעפולים באחוריהם199 חֶרְפַּ֥ת ע֝וֹלָ֗ם בושה שלא תימחה200 נָ֣תַן לָֽמוֹ׃ ונשארו בחיים201

פסוק סז

סז. וַ֭יִּמְאַס בְּאֹ֣הֶל יוֹסֵ֑ף המשכן בשילה, שבחלק בני יוסף202 וּֽבְשֵׁ֥בֶט אֶ֝פְרַ֗יִם לֹ֣א בָחָֽר׃ לא בחר בו למלכות203

פסוק סח

סח. וַ֭יִּבְחַר אֶת־שֵׁ֣בֶט יְהוּדָ֑ה למלכות, כי ממנו דוד204 אֶֽת־הַ֥ר צִ֝יּ֗וֹן ובחר להשכין בו את המקדש205 אֲשֶׁ֣ר אָהֵֽב׃ שאהב מימים רבים206

פסוק סט

סט. וַיִּ֣בֶן כְּמֽוֹ־רָ֭מִים מִקְדָּשׁ֑וֹ כבריאת העולם, שנעשתה בשתי ידים207 כְּ֝אֶ֗רֶץ במקום קבוע208 יְסָדָ֥הּ לְעוֹלָֽם׃ ולא יוחלף209210

פסוק ע

ע. וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ למלוך על ישראל211 וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן׃ מדירות הצאן, שבהן שהה תמיד212

פסוק עא

עא. מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת רעה את הגדיים הרכים תחילה, ואת הזקנות אחרונות213 הֱבִ֫יא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ ולהנהיג את ההמון, מדינית214 וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ׃ ואת הגדולים, מוסרית215

פסוק עב

עב. וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ בתמימות ובישרות216 וּבִתְבוּנ֖וֹת ובשכל217 כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם׃ פ ובמעשיו, בהנהגה מדינית218219