קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
צעקה בלילה בגלות וזכירת ימי קדם א. המזמור נאמר על לשון בני הגלות, המתפללים על צרתם ועל אורך גלותם, וכל המפרשים הסכימו לכך [המאירי, מלבי"ם, אלשיך] ב. המשורר שואל אם יזנח ה' את עמו בגלות לעולם, ובזכירת נסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא בוטח גם על גאולת הגלות [המאירי]
א. לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־[יְדוּת֗וּן] (ידיתון) לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃
ב. קוֹלִ֣י אֶל־אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי׃
ג. בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֢י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃
ד. אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים וְאֶהֱמָ֑יָה אָשִׂ֓יחָה וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י סֶֽלָה׃
ה. אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י נִ֝פְעַ֗מְתִּי וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר׃
ו. חִשַּׁ֣בְתִּי יָמִ֣ים מִקֶּ֑דֶם שְׁ֝נ֗וֹת עוֹלָמִֽים׃
ז. אֶ֥זְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם־לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי׃
ח. הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח אֲדֹנָ֑י וְלֹא־יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד׃
ט. הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃
י. הֲשָׁכַ֣ח חַנּ֣וֹת אֵ֑ל אִם־קָפַ֥ץ בְּ֝אַ֗ף רַחֲמָ֥יו סֶֽלָה׃
יא. וָ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן׃
יב. (אזכיר) [אֶזְכּ֥וֹר] מַעַלְלֵי־יָ֑הּ כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃
יג. וְהָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃
יד. אֱ֭לֹהִים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מִי־אֵ֥ל גָּ֝ד֗וֹל כֵּאלֹהִֽים׃
טו. אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃
טז. גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה׃
יז. רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם אֱֽלֹהִ֗ים רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת׃
יח. זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם עָב֗וֹת ק֭וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף־חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃
יט. ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ׃
כ. בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך) [וּֽ֭שְׁבִילְךָ] בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃
כא. נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ פ
א. לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־ [יְדוּת֗וּן] (ידיתון) הדינים והדתות שנגזרו על ישראל1 לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃ בלשון בני הגלות2
ב. קוֹלִ֣י אֶל־אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה על כבוד שמו, ולא על צרכי עצמי3 קוֹלִ֥י אֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים שוב ושוב4 וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי׃5
ג. בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֢י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי6 יָדִ֤י לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג המכה זבה לחה ומרה בגלות החשוכה היד היא מכתי, ולא נחלשה [ב. כוחי7]8 מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃ מכל נחמה9
ד. אֶזְכְּרָ֣ה אֱלֹהִ֣ים החסד שנהג לעשות עמי בימי חיבתי10 וְאֶהֱמָ֑יָה בקול11 אָשִׂ֓יחָה בלחש12 וְתִתְעַטֵּ֖ף רוּחִ֣י ונכפפת בחולשה עד עילוף13 סֶֽלָה׃
ה. אָ֭חַזְתָּ שְׁמֻר֣וֹת עֵינָ֑י הם העפעפים, ואתה מונע שיסגרו [ב. כמו אשמורות הלילה14]15 נִ֝פְעַ֗מְתִּי נשברתי16 וְלֹ֣א אֲדַבֵּֽר׃ מרוב הצרה17
ו. חִשַּׁ֣בְתִּי יָמִ֣ים מִקֶּ֑דֶם לזכור חסדים שגמלת עם אבותינו18 שְׁ֝נ֗וֹת עוֹלָמִֽים׃ ובדורות שאחריהם19
ז. אֶ֥זְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י לנגן בבית המקדש כמו שהייתי מנגן לפנים20 בַּ֫לָּ֥יְלָה בעת שהמחשבות פנויות21 עִם־לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה22 וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי׃ חוקרת מה יהיה הסוף23
ח. הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח אֲדֹנָ֑י את עמו בגלות24 וְלֹא־יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד׃ להיות מרוצה כבימי קדם25
ט. הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ האם הסתיים חסדו לעולם26 גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר גזרה לעולם שלא יחזור מחרונו [ב. השלים את הנחמות27]28 לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃29
י. הֲשָׁכַ֣ח חַנּ֣וֹת אֵ֑ל את חנינותיו הקודמות30 אִם־קָפַ֥ץ בְּ֝אַ֗ף רַחֲמָ֥יו האם סגר את רחמיו לעולם מפני החמה31 סֶֽלָה׃ ובזה סיים את כל הטענות32
יא. וָ֭אֹמַר חַלּ֣וֹתִי הִ֑יא כל זה בא להחלות אותי ולהטיל עלי חיל, שאשוב אליו [ב. חולי שלי, לא שינוי בימין33]34 שְׁ֝נ֗וֹת יְמִ֣ין עֶלְיֽוֹן׃ שהיתה נאדרת בכח ורועצת אויב, ועכשיו הושבה אחור35
יב. (אזכיר) [אֶזְכּ֥וֹר] מַעַלְלֵי־יָ֑הּ פעולותיו מצד מדותיו36 כִּֽי־אֶזְכְּרָ֖ה מִקֶּ֣דֶם פִּלְאֶֽךָ׃ הנפלאות שעשית לי בימי קדם37
יג. וְהָגִ֥יתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶ֑ךָ במעשיך שכבר עשית עמנו38 וּֽבַעֲלִ֖ילוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃ ואספר בפה39
יד. אֱ֭לֹהִים בַּקֹּ֣דֶשׁ דַּרְכֶּ֑ךָ מידתך היא להתקדש בעולם על ידי דין שתעשה ברשעים [ב. בשמים40]41 מִי־אֵ֥ל גָּ֝ד֗וֹל כֵּאלֹהִֽים׃ אין כוח כמוהו42
טו. אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא לבדך, ובשינוי סדרי הטבע43 הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃ בנסי יציאת מצרים44
טז. גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף שיעקב ילדם ויוסף כלכלם [ב. בזכותם45]46 סֶֽלָה׃ גאולה שלמה לעולם47
יז. רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם רבים, כשנגלית עליהם בקריעת הים48 אֱֽלֹהִ֗ים49 רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ חלו ורעדו, והם המים העליונים50 אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת׃ והם התחתונים, בעומק הים51
יח. זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם עָב֗וֹת השחקים הרעיפו זרם מים עבים52 ק֭וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים הוא הרעם53 אַף־חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃ הם הברקים, כחיצי ה'54
יט. ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ בַּגַּלְגַּ֗ל נשמע כרעש גלגל, והבהיל את מחנה מצרים [ב. באוויר המתגלגל55]56 הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל בעוצמה גדולה57 רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ׃
כ. בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ למעבר ישראל58 (ושביליך) [וּֽ֭שְׁבִילְךָ] בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים בשנים עשר קרעים נפרדים59 וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ׃ כי הים שב מיד60
כא. נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ כרועה המנהיג את צאנו61 בְּֽיַד־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ פ ובזכרי זאת אבטח גם בגלות זו62