תהלים פרק ד - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

דוד מתפלל שה' יענה לו ומוכיח את מבזיו

דוד מתפלל שה' יענה לו ומוכיח את מבזיו א. נאמר בברחו מפני אבשלום, ודוד מתפלל שה' יענה לו, מוכיח את המבזים אותו וקורא להם לשוב [רד"ק] ב. נאמר בימי רעב, כשלצני הדור אמרו שהוא בעבור חטא דוד, והוא מתאר את בטחונו ואת שלוות שנתו [מלבי"ם]

הפסוקים

א. לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

ב. בְּקׇרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חׇ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃

ג. בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃

ד. וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הֹוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהֹוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקׇרְאִ֥י אֵלָֽיו׃

ה. רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃

ו. זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃

ז. רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֢נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהֹוָֽה׃

ח. נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃

ט. בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֢ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. לַמְנַצֵּ֥חַ לממונה על המשוררים הלויים¹ בִּנְגִינ֗וֹת בכלי שיר² מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ שנאמר בעת צרה³

פסוק ב

ב. בְּקׇרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י ה' שופט, ויודע שהצדק עמו⁴ בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י בימים קודמים שעברו הושעתי [ב. תרחיב לי⁵]⁶ חׇ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי׃ ואף שאינני ראוי⁷

פסוק ג

ג. בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ גדולי ישראל⁸⁹ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה מבזים אותי כבן ישי שאין לי שם¹⁰¹¹ תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק דבר שלא יתקיים¹² תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃ ומחפשים עלילות שקר¹³

פסוק ד

ד. וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְ֭הֹוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ שהבדילו להיות מלך, העושה לפנים משורת הדין¹⁴ יְהֹוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקׇרְאִ֥י אֵלָֽיו׃ ויוציאו מן הצרה¹⁵

פסוק ה

ה. רִגְז֗וּ וְֽאַל־תֶּ֫חֱטָ֥אוּ חרדו מה'¹⁶¹⁷ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־מִשְׁכַּבְכֶ֗ם בעת שלבכם פנוי מעסקי העולם¹⁸ וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃ ושתקו מלמרוד בדוד¹⁹

פסוק ו

ו. זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק תקנו מעשיכם, וייחשב לכם כזבחים [ב. קרבנות ממש²⁰]²¹ וּ֝בִטְח֗וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃ ולא על גבורתכם²²

פסוק ז

ז. רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־יַרְאֵ֢נ֫וּ ט֥וֹב מישראל, המקנאים בשלוות הרשעים ורוצים להתעשר כמותם [ב. עוזרי אבשלום²³]²⁴ נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהֹוָֽה׃ הרם והגבה אותו כדגל²⁵

פסוק ח

ח. נָתַ֣תָּה שִׂמְחָ֣ה בְלִבִּ֑י אינו מקנא בהם, אלא שמח בטובתם²⁶²⁷ מֵעֵ֬ת דְּגָנָ֖ם וְתִירוֹשָׁ֣ם רָֽבּוּ׃ ובטוח שהצדיקים יצליחו יותר לעתיד²⁸

פסוק ט

ט. בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ לו חיו ישראל עמי בשלום²⁹ אֶשְׁכְּבָ֢ה וְאִ֫ישָׁ֥ן ובטח, בלי פחד³⁰ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָ֝בֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃ פ שקט וביטחון, בלי להושיב גייסות [ב. ה' לבדו עושה זאת³¹]³²

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש