קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
צרי דוד רבים ואומרים שאין לו ישועה
צרי דוד רבים ואומרים שאין לו ישועה א. דוד שמח כשידע שהקם עליו בנו ולא עבד או ממזר שאינו מרחם, ועל כן אמר מזמור [ברכות ז:] ב. נאמר בברחו מפני אבשלום, והוא מתאר את רבים הקמים עליו ואת בטחונו בה', ומבקש ישועה לעצמו וברכה לעם [רד"ק] ג. צפה ברוח הקודש שיחזור למלכותו [מצודת דוד]
א. מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בׇרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃
ב. יְ֭הֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃
ג. רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃
ד. וְאַתָּ֣ה יְ֭הֹוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי׃
ה. ק֭וֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קׇדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה׃
ו. אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃
ז. לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי׃
ח. ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃
ט. לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה׃ פ
א. מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד שיר שחיבר דוד1 בְּ֝בׇרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃ שמח כשידע שהקם עליו הוא בנו ולא עבד או ממזר [ב. נאמר אחרי שנצל2]3
ב. יְ֭הֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י עד שגם בנו נהפך לאויב4 רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי׃ אנשים גדולים וחשובים [ב. רבים במספר5]6
ג. רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י חכמי ישראל כאחיתופל7 אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים בעוון בעילתו באשת איש סֶֽלָה׃ ו'סלה' פירושו לעולם8
ד. וְאַתָּ֣ה יְ֭הֹוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י בניגוד לדבריהם9 כְּ֝בוֹדִ֗י10 וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי׃ שלא יבוש ויחזור למלכותו11
ה. ק֭וֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א בכל מקום, גם מרחוק12 וַיַּעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קׇדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה׃ והתשובה ודאית, מהר ציון, מקום שכינתו [ב. מהר המוריה13]14
ו. אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי15 וָאִ֫ישָׁ֥נָה בבטחה [ב. מרוב דאגה16]17 הֱקִיצ֑וֹתִי ובלי בהלה18 כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי׃19
ז. לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי׃ אף שרוב ישראל עם אבשלום, והם נלחמים בי20
ח. ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה הואיל ובטחתי בך, ראוי שתקום21 הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י כפי שהושעתני תמיד22 כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כׇּל־אֹיְבַ֣י לֶ֑חִי הכאה על הלחי, שהיא בזיון23 שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ׃ 'שני' - עוצמתם וגבורתם, והם אלה שביקשו לטרפני24
ט. לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה ואין אדם מושיע בלעדיו25 עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ ושלא יאבדו רבים מישראל במלחמה זו26 סֶּֽלָה׃ פ27