קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
חלוקת הארץ בגורל לתשעת השבטים וחצי
חלוקת הארץ בגורל לתשעת השבטים וחצי תוכן הפרק: חלוקת הארץ שמערב הירדן בגורל לתשעת השבטים וחצי, ושבט לוי ללא נחלה (פסוקים א-ה). כלב בן יפנה פונה ליהושע ומבקש את חברון לפי הבטחת משה, ויהושע נותן לו אותה (פסוקים ו-טו).
א. וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר־נָחֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ב. בְּגוֹרַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃
ג. כִּֽי־נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹא־נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם׃
ד. כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃
ה. כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחְלְק֖וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ
ו. וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדוֹתַ֛י וְעַ֥ל אֹדוֹתֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
ז. בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹ֠חַ מֹשֶׁ֨ה עֶבֶד־יְהֹוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָ֑רֶץ וָאָשֵׁ֤ב אֹתוֹ֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם־לְֽבָבִֽי׃
ח. וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת־לֵ֣ב הָעָ֑ם וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
ט. וַיִּשָּׁבַ֣ע מֹשֶׁ֗ה בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמֹר֒ אִם־לֹ֗א הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֨ר דָּרְכָ֤ה רַגְלְךָ֙ בָּ֔הּ לְךָ֨ תִהְיֶ֧ה לְנַחֲלָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָ֑ם כִּ֣י מִלֵּ֔אתָ אַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
י. וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהֹוָ֥ה אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָ֠ז דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָֽה׃
יא. עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא׃
יב. וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַ֩עְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
יג. וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה׃
יד. עַל־כֵּ֣ן הָיְתָֽה־חֶ֠בְר֠וֹן לְכָלֵ֨ב בֶּן־יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
טו. וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָֽׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ פ
א. וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר־נָחֲל֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אלה הערים שיפורטו בהמשך1 אֲשֶׁ֨ר נִחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 'נחלו' כאן במשמע הנחילו את הארץ בגורל ולא בבחירת המחלקים, כשם שמשה חילק בעבר הירדן, והם חילקו את כל הארץ שבמערב2
ב. בְּגוֹרַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם הגורל קבע את תחום כל שבט3 כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה והציווי הוא שהגורל יחלק את הארץ4 לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ ולא לכל שנים עשר השבטים, כפי שיבואר מיד5
ג. כִּֽי־נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן ולכן נשארה הארץ שמערב הירדן לתשעת השבטים וחצי6 וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹא־נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם׃ ואין לספור אותם עם שנים עשר השבטים7
ד. כִּֽי־הָי֧וּ בְנֵֽי־יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם שני השבטים באו במקום שבט לוי8 וְלֹֽא־נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם־עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם׃ הערים נועדו לדור בהן בלבד ולא להיות שלהם לגמרי, וכן מגרש מחוץ לחומה לבהמות910
ה. כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה שלא ינחילו את הלוים11 כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחְלְק֖וּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ פ חילקו ביניהם בלבד, וקיימו גם את שאר הפרטים, כמו שהשבט הגדול יקבל יותר12
ו. וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵי־יְהוּדָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל כדי לתמוך בבקשת כלב ולהסיר קנאה מן השבט13 וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת־הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדוֹתַ֛י וְעַ֥ל אֹדוֹתֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ הבטחה שנחיה ונבוא אל הארץ ולא נמות במדבר, וגם חברון בכללה141516
ז. בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹ֠חַ מֹשֶׁ֨ה עֶבֶד־יְהֹוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת־הָאָ֑רֶץ בשנה השנית ליציאה ממצרים17 וָאָשֵׁ֤ב אֹתוֹ֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם־לְֽבָבִֽי׃ בפיו הסכים עם המרגלים בעצה אחת, ובלבו חשב אחרת אך כציר נאמן אמר את האמת שבלבו18
ח. וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת־לֵ֣ב הָעָ֑ם כל המרגלים החלישו את רוח העם בדבריהם1920 וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ עמדתי נגד הסתותם ולא יראתי מן העם, והשלמתי את הציות לדבר ה'21
ט. וַיִּשָּׁבַ֣ע מֹשֶׁ֗ה בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמֹר֒ אִם־לֹ֗א הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֨ר דָּרְכָ֤ה רַגְלְךָ֙ בָּ֔הּ היא חברון, שרק כלב לבדו הגיע אליה22 לְךָ֨ תִהְיֶ֧ה לְנַחֲלָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עוֹלָ֑ם אף שהשבועה נאמרה בקיצור ואינה כתובה בתורה, יהושע הודה בה ולא הכחישה2324 כִּ֣י מִלֵּ֔אתָ אַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ זהו שכרו על שהחזיק בדבר ה' עד תומו25
י. וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהֹוָ֥ה אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ והבטיח שאבוא אל הארץ אשר דרכתי בה2627 זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה שבע שנים שכבשו ועוד שנות המדבר שנשארו אחרי שליחות המרגלים28 מֵ֠אָ֠ז דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הוא ההבטחה שחברון תהיה לנחלתי29 אֲשֶׁר־הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וזה הזמן הארוך מן הדיבור עד היום30 וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן־חָמֵ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָֽה׃ גיל כזה אינו מצוי בכוח שלא נחלש, אלא בהשגחת ה'31
יא. עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה אומר זאת מראש, שלא תטען שזקנתי32 לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא׃ ולהורות לעם את תכסיסי הקרב, ואין כוחי היום פחות מאז3334
יב. וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה הוא ההר שבחברון35 אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא בעת שליחות המרגלים36 כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַ֩עְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם ומי יוכל להילחם בהם37 וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת ערים רבות בכל ההר, והוא נקרא על שם חברון38 אוּלַ֨י יְהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים ה' יהיה עמי, ואגרשם [ב. ה' חזק ואיתן לי39]40 כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃ שהבטיח שזרעו יירש אותה41
יג. וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ שיצליח להילחם בענקים [ב. שלא ישלוט בו עין הרע42]43 וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה׃ שדה העיר וחצריה, כי העיר עצמה עיר מקלט, והיא ומגרשיה לכהנים44
יד. עַל־כֵּ֣ן הָיְתָֽה־חֶ֠בְר֠וֹן לְכָלֵ֨ב בֶּן־יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לא בגורל עם בני שבטו, אלא בשכר על נאמנותו45 יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וכך יעמוד שמו וצדקתו לא תישכח מזרעו46
טו. וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא אביהם של אחימן ששי ותלמי, ששמו ארבע וגבה קומה אף בין הענקים4748 וְהָאָ֥רֶץ שָֽׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ פ לאחר שבע שנות כיבוש נכנעו האמוריים ולא נאספו עוד למלחמה [ב. ישראל התעצלו מלהוריש עוד49]50