⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

יהושע פרק טו - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

גבולות נחלת יהודה בדרום, במזרח, בצפון ובמערב

גבולות נחלת יהודה בדרום, במזרח, בצפון ובמערב תוכן הפרק: גבולות נחלת יהודה בדרום, במזרח, בצפון ובמערב (פסוקים א-יב). כלב מקבל את חברון, ועתניאל בן קנז לוכד את דביר וזוכה בעכסה (פסוקים יג-יט). ערי יהודה לפי מחוזותיהן, ויבוסי ירושלים שלא נכבשו (פסוקים כ-סג).

הפסוקים

א. וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל־גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃

ב. וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח מִן־הַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה׃

ג. וְ֠יָצָ֠א אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃

ד. וְעָבַ֣ר עַצְמ֗וֹנָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִם (והיה) [וְהָי֛וּ] תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה זֶה־יִֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃

ה. וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃

ו. וְעָלָ֤ה הַגְּבוּל֙ בֵּ֣ית חׇגְלָ֔ה וְעָבַ֕ר מִצְּפ֖וֹן לְבֵ֣ית הָעֲרָבָ֑ה וְעָלָ֣ה הַגְּב֔וּל אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃

ז. וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל דְּבִ֘רָה֮ מֵעֵ֣מֶק עָכוֹר֒ וְצָפ֜וֹנָה פֹּנֶ֣ה אֶל־הַגִּלְגָּ֗ל אֲשֶׁר־נֹ֙כַח֙ לְמַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִנֶּ֖גֶב לַנָּ֑חַל וְעָבַ֤ר הַגְּבוּל֙ אֶל־מֵי־עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו אֶל־עֵ֥ין רֹגֵֽל׃

ח. וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֽוֹנָה׃

ט. וְתָאַ֨ר הַגְּב֜וּל מֵרֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֶל־מַעְיַן֙ מֵ֣י נֶפְתּ֔וֹחַ וְיָצָ֖א אֶל־עָרֵ֣י הַר־עֶפְר֑וֹן וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ בַּעֲלָ֔ה הִ֖יא קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃

י. וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל מִבַּעֲלָ֥ה יָ֙מָּה֙ אֶל־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר וְעָבַ֞ר אֶל־כֶּ֧תֶף הַר־יְעָרִ֛ים מִצָּפ֖וֹנָה הִ֣יא כְסָל֑וֹן וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה׃

יא. וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפ֒וֹנָה֒ וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃

יב. וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

יג. וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לִיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן׃

יד. וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת־שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃

טו. וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם־דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃

טז. וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

יז. וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עׇתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

יח. וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵאֵת־אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃

יט. וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת׃ פ

כ. זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

כא. וַיִּֽהְי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר׃

כב. וְקִינָ֥ה וְדִימוֹנָ֖ה וְעַדְעָדָֽה׃

כג. וְקֶ֥דֶשׁ וְחָצ֖וֹר וְיִתְנָֽן׃

כד. זִ֥יף וָטֶ֖לֶם וּבְעָלֽוֹת׃

כה. וְחָצ֤וֹר חֲדַתָּה֙ וּקְרִיּ֔וֹת חֶצְר֖וֹן הִ֥יא חָצֽוֹר׃

כו. אֲמָ֥ם וּשְׁמַ֖ע וּמוֹלָדָֽה׃

כז. וַחֲצַ֥ר גַּדָּ֛ה וְחֶשְׁמ֖וֹן וּבֵ֥ית פָּֽלֶט׃

כח. וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבִזְיוֹתְיָֽה׃

כט. בַּעֲלָ֥ה וְעִיִּ֖ים וָעָֽצֶם׃

ל. וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּכְסִ֖יל וְחׇרְמָֽה׃

לא. וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃

לב. וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כׇּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

לג. בַּשְּׁפֵלָ֑ה אֶשְׁתָּא֥וֹל וְצׇרְעָ֖ה וְאַשְׁנָֽה׃

לד. וְזָנ֙וֹחַ֙ וְעֵ֣ין גַּנִּ֔ים תַּפּ֖וּחַ וְהָעֵינָֽם׃

לה. יַרְמוּת֙ וַֽעֲדֻלָּ֔ם שׂוֹכֹ֖ה וַעֲזֵקָֽה׃

לו. וְשַׁעֲרַ֙יִם֙ וַֽעֲדִיתַ֔יִם וְהַגְּדֵרָ֖ה וּגְדֵרֹתָ֑יִם עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

לז. צְנָ֥ן וַחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃

לח. וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיׇקְתְאֵֽל׃

לט. לָכִ֥ישׁ וּבׇצְקַ֖ת וְעֶגְלֽוֹן׃

מ. וְכַבּ֥וֹן וְלַחְמָ֖ס וְכִתְלִֽישׁ׃

מא. וּגְדֵר֕וֹת בֵּית־דָּג֥וֹן וְנַעֲמָ֖ה וּמַקֵּדָ֑ה עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

מב. לִבְנָ֥ה וָעֶ֖תֶר וְעָשָֽׁן׃

מג. וְיִפְתָּ֥ח וְאַשְׁנָ֖ה וּנְצִֽיב׃

מד. וּקְעִילָ֥ה וְאַכְזִ֖יב וּמָֽרֵאשָׁ֑ה עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

מה. עֶקְר֥וֹן וּבְנֹתֶ֖יהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃

מו. מֵעֶקְר֖וֹן וָיָ֑מָּה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־עַל־יַ֥ד אַשְׁדּ֖וֹד וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

מז. אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֛ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְהַיָּ֥ם (הגבול) [הַגָּד֖וֹל] וּגְבֽוּל׃ ס

מח. וּבָהָ֑ר שָׁמִ֥יר וְיַתִּ֖יר וְשׂוֹכֹֽה׃

מט. וְדַנָּ֥ה וְקִרְיַת־סַנָּ֖ה הִ֥יא דְבִֽר׃ ס

נ. וַעֲנָ֥ב וְאֶשְׁתְּמֹ֖ה וְעָנִֽים׃

נא. וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

נב. אֲרַ֥ב וְרוּמָ֖ה וְאֶשְׁעָֽן׃

נג. (וינים) [וְיָנ֥וּם] וּבֵית־תַּפּ֖וּחַ וַאֲפֵֽקָה׃

נד. וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

נה. מָע֥וֹן כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף וְיוּטָּֽה׃

נו. וְיִזְרְעֶ֥אל וְיׇקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ׃

נז. הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

נח. חַלְח֥וּל בֵּֽית־צ֖וּר וּגְדֽוֹר׃

נט. וּמַעֲרָ֥ת וּבֵית־עֲנ֖וֹת וְאֶלְתְּקֹ֑ן עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ

ס. קִרְיַת־בַּ֗עַל הִ֛יא קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים וְהָרַבָּ֑ה עָרִ֥ים שְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

סא. בַּמִּדְבָּ֑ר בֵּ֚ית הָעֲרָבָ֔ה מִדִּ֖ין וּסְכָכָֽה׃

סב. וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃

סג. וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹא־[יָכְל֥וּ] (יוכלו) בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְהוֹרִישָׁ֑ם וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם לכל משפחה חלק משלה1 אֶל־גְּב֨וּל אֱד֧וֹם סמוך למצר אדום2 מִדְבַּר־צִ֛ן נֶ֖גְבָּה והוא המצר הדרומי של יהודה3 מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן׃ בסוף כל המצר ולא לכל אורכו4

פסוק ב

ב. וַיְהִ֤י לָהֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב הוא המצר הדרומי, ממזרח למערב5 מִקְצֵ֖ה יָ֣ם הַמֶּ֑לַח בפינה הדרומית המזרחית של הארץ6 מִן־הַלָּשֹׁ֖ן הַפֹּנֶ֥ה נֶֽגְבָּה׃ ראש הים הנמשך כמו לשון7

פסוק ג

ג. וְ֠יָצָ֠א אֶל־מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ החוט בולט החוצה, ולכן מעלה עקרבים בתוך נחלת יהודה8 וְעָ֣בַר צִ֔נָה אל צין, כי ההא בסוף המילה באה במקום למד בתחילתה9 וְעָלָ֥ה מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ החוט עובר מדרום לקדש, ולכן קדש בתוך הגבול10 וְעָבַ֤ר חֶצְרוֹן֙ וְעָלָ֣ה אַדָּ֔רָה וכל 'ועלה' נאמר לצד ירושלים, שהיא גבוהה מכל הארץ11 וְנָסַ֖ב הַקַּרְקָֽעָה׃ והחוט מסתובב12

פסוק ד

ד. וְעָבַ֣ר עַצְמ֗וֹנָה וְיָצָא֙ נַ֣חַל מִצְרַ֔יִם בנקודת המפגש עם הנחל13 (והיה) [וְהָי֛וּ] תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָ֑מָּה סוף הגבול כלה אל הים הגדול14 זֶה־יִֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ גבול יהודה משתרע לאורך הארץ כולה, ממזרח למערב כפי שנאמר בתורה15

פסוק ה

ה. וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח המצר המזרחי של יהודה הוא ים המלח16 עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן עד המקום שהירדן נופל בים המלח17 וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ חוט המצר מתוח ממזרח למערב18 מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃ מן המקום שבו הירדן נופל בים19

פסוק ו

ו. וְעָלָ֤ה הַגְּבוּל֙ בֵּ֣ית חׇגְלָ֔ה העיר עצמה בנחלת בנימין, ומחוץ לחוט, ורק כתפה ליהודה20 וְעָבַ֕ר מִצְּפ֖וֹן לְבֵ֣ית הָעֲרָבָ֑ה ובית הערבה נשארה לפנים מן החוט, ליהודה21 וְעָלָ֣ה הַגְּב֔וּל אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ על שם בוהן בן ראובן, בעל המקום22 כל מה שהולך אל ירושלים עולה23

פסוק ז

ז. וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל דְּבִ֘רָה֮ מֵעֵ֣מֶק עָכוֹר֒ העמק נמצא בין אבן בהן לדביר24 וְצָפ֜וֹנָה פֹּנֶ֣ה אֶל־הַגִּלְגָּ֗ל החוט מתרחב צפונה עד הגלגל25 אֲשֶׁר־נֹ֙כַח֙ לְמַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִנֶּ֖גֶב לַנָּ֑חַל הנחל מחוץ לחוט, ואינו בנחלת יהודה26 וְעָבַ֤ר הַגְּבוּל֙ אֶל־מֵי־עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו אֶל־עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ מעיין הכובסים כאן נסתיים הרוחב, והחוט חוזר פנימה27

פסוק ח

ח. וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם בעמק הסמוך לירושלים28 אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם ירושלים מחוץ לחוט, בנחלת בנימין שמצפון ליהודה29 וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֽוֹנָה׃ ההר ממערב לגיא ומצפון לעמק רפאים30

פסוק ט

ט. וְתָאַ֨ר הַגְּב֜וּל מֵרֹ֣אשׁ הָהָ֗ר הגבול סב בעיגול31 אֶל־מַעְיַן֙ מֵ֣י נֶפְתּ֔וֹחַ הוא עין עיטם32 וְיָצָ֖א אֶל־עָרֵ֣י הַר־עֶפְר֑וֹן החוט יוצא לצפון והגבול מתרחב33 וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ בַּעֲלָ֔ה הבליטה היא לצד צפון, לא למערב34 הִ֖יא קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃ ולא בעלה האחרת שבנגב35

פסוק י

י. וְנָסַב֩ הַגְּב֨וּל מִבַּעֲלָ֥ה יָ֙מָּה֙ ושוב חוזר החוט לכיוונו הראשון, ממזרח למערב36 אֶל־הַ֣ר שֵׂעִ֔יר חלק משלשלת הרי יהודה37 וְעָבַ֞ר אֶל־כֶּ֧תֶף הַר־יְעָרִ֛ים מִצָּפ֖וֹנָה החוט מצפון להר, ולכן ההר בתוך נחלת יהודה38 הִ֣יא כְסָל֑וֹן ולא כסיל שבנגב39 וְיָרַ֥ד בֵּֽית־שֶׁ֖מֶשׁ זו של יהודה, ולא של יששכר או של נפתלי40 וְעָבַ֥ר תִּמְנָֽה׃ גם היא של יהודה41

פסוק יא

יא. וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף עֶקְרוֹן֮ צָפ֒וֹנָה֒ החוט עובר מצפון לעקרון, ולכן היא בתוך הגבול42 וְתָאַ֤ר הַגְּבוּל֙ שִׁכְּר֔וֹנָה שהיתה מחוץ לחוט, והחוט הקיף אותה משלוש רוחות43 וְעָבַ֥ר הַר־הַֽבַּעֲלָ֖ה וְיָצָ֣א יַבְנְאֵ֑ל ולא יבנאל שבנפתלי44 וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת הַגְּב֖וּל יָֽמָּה׃ סוף המצר, אל הים הגדול שממערב45

פסוק יב

יב. וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל הים הגדול הוא הגבול המערבי, ועמו האיים שבו46 זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ המקיף את נחלת כל המשפחות47

פסוק יג

יג. וּלְכָלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי־יְהוּדָ֔ה כי גורל יהודה נפל סביב חברון, בהשגחת ה'48 אֶל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לִיהוֹשֻׁ֑עַ כפי שאמר הקדוש ברוך הוא, ולא ביוזמת יהושע49 אֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן׃ ארבע היה הגדול שבענקים50

פסוק יד

יד. וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב לאחר מות יהושע51 [ב. עוד בחייו52] אֶת־שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת־שֵׁשַׁ֤י וְאֶת־אֲחִימַן֙ וְאֶת־תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק׃ צאצאי ארבע, הגדול שבענקים53

פסוק טו

טו. וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל־יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר54 וְשֵׁם־דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־סֵֽפֶר׃ על שם הלכות שנשתכחו באבלו של משה, ועתניאל החזירן5556

פסוק טז

טז. וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ57 וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

פסוק יז

יז. וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עׇתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב אחיו של כלב מאמו58 [ב. אחיו מאביו59] וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

פסוק יח

יח. וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ בבואה לבית בעלה60 וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵאֵת־אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔ה והסיתה את בעלה לתת לה רשות לשאול בעצמה61 [ב. כי בעלה לא רצה62] וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר הטתה עצמה ליפול לרגליו63 וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃ ושאל מה חסר לה64

פסוק יט

יט. וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה מתנה נוספת שתספק לה פרנסה65 כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי ארץ יבשה, כבעל שאין בו אלא תורה66 וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם מעיינות להשקות את שדה הנגב67 וַיִּתֶּן־לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת מעיין עליון68 וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת׃ פ ומעיין תחתון69

פסוק כ

כ. זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וכל משפחה קיבלה חלק נפרד70

פסוק כא

כא. וַיִּֽהְי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה לא נמנו אלא הערים העומדות על הגבולות71 אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה בדרומה של יהודה72 קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר׃

פסוק כב

כב. וְקִינָ֥ה וְדִימוֹנָ֖ה וְעַדְעָדָֽה׃ [ב. עיר אחת ומגרשיה73]

פסוק כג

כג. וְקֶ֥דֶשׁ וְחָצ֖וֹר וְיִתְנָֽן׃74

פסוק כד

כד. זִ֥יף וָטֶ֖לֶם וּבְעָלֽוֹת׃

פסוק כה

כה. וְחָצ֤וֹר חֲדַתָּה֙ וּקְרִיּ֔וֹת חֶצְר֖וֹן הִ֥יא חָצֽוֹר׃ ארבע ערים75 [ב. עיר אחת בלבד76]

פסוק כו

כו. אֲמָ֥ם וּשְׁמַ֖ע וּמוֹלָדָֽה׃

פסוק כז

כז. וַחֲצַ֥ר גַּדָּ֛ה וְחֶשְׁמ֖וֹן וּבֵ֥ית פָּֽלֶט׃

פסוק כח

כח. וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע וּבִזְיוֹתְיָֽה׃

פסוק כט

כט. בַּעֲלָ֥ה וְעִיִּ֖ים וָעָֽצֶם׃

פסוק ל

ל. וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּכְסִ֖יל וְחׇרְמָֽה׃

פסוק לא

לא. וְצִֽקְלַ֥ג וּמַדְמַנָּ֖ה וְסַנְסַנָּֽה׃ [ב. עיר אחת ומגרשיה77]

פסוק לב

לב. וּלְבָא֥וֹת וְשִׁלְחִ֖ים וְעַ֣יִן וְרִמּ֑וֹן כׇּל־עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וָתֵ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס בפרטן שלושים ושמונה, ותשע מהן ניתנו לשמעון78 [ב. שמות אחדים הם עיר אחת79]80

פסוק לג

לג. בַּשְּׁפֵלָ֑ה אֶשְׁתָּא֥וֹל וְצׇרְעָ֖ה וְאַשְׁנָֽה׃ ואשנה זו אחת משתי ערים בשם זה81

פסוק לד

לד. וְזָנ֙וֹחַ֙ וְעֵ֣ין גַּנִּ֔ים תַּפּ֖וּחַ וְהָעֵינָֽם׃

פסוק לה

לה. יַרְמוּת֙ וַֽעֲדֻלָּ֔ם שׂוֹכֹ֖ה וַעֲזֵקָֽה׃ שוכה היא אחת משתי ערים בשם זה, והשנייה בפסוק מח82

פסוק לו

לו. וְשַׁעֲרַ֙יִם֙ וַֽעֲדִיתַ֔יִם וְהַגְּדֵרָ֖ה וּגְדֵרֹתָ֑יִם עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס בפרטן חמש עשרה, ותפוח והעינם אחת, היא עין תפוח שבנחלת מנשה [ב. הגדרה וגדרתים אחת83]84

פסוק לז

לז. צְנָ֥ן וַחֲדָשָׁ֖ה וּמִגְדַּל־גָּֽד׃ במחוז אחר של השפלה85

פסוק לח

לח. וְדִלְעָ֥ן וְהַמִּצְפֶּ֖ה וְיׇקְתְאֵֽל׃

פסוק לט

לט. לָכִ֥ישׁ וּבׇצְקַ֖ת וְעֶגְלֽוֹן׃

פסוק מ

. וְכַבּ֥וֹן וְלַחְמָ֖ס וְכִתְלִֽישׁ׃

פסוק מא

א. וּגְדֵר֕וֹת בֵּית־דָּג֥וֹן וְנַעֲמָ֖ה וּמַקֵּדָ֑ה עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס בפרטן חמש עשרה [ב. גדרות ובית דגון שתי ערים86]

פסוק מב

ב. לִבְנָ֥ה וָעֶ֖תֶר וְעָשָֽׁן׃

פסוק מג

ג. וְיִפְתָּ֥ח וְאַשְׁנָ֖ה וּנְצִֽיב׃

פסוק מד

ד. וּקְעִילָ֥ה וְאַכְזִ֖יב וּמָֽרֵאשָׁ֑ה עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

פסוק מה

ה. עֶקְר֥וֹן וּבְנֹתֶ֖יהָ וַחֲצֵרֶֽיהָ׃ והכפרים שסביבה87

פסוק מו

ו. מֵעֶקְר֖וֹן וָיָ֑מָּה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־עַל־יַ֥ד אַשְׁדּ֖וֹד וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס וממנה מערבה, כל הערים שליד אשדוד88

פסוק מז

ז. אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֛ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם הנחל בדרומה של יהודה, והים בצד מערב89 וְהַיָּ֥ם (הגבול) [הַגָּד֖וֹל]90 וּגְבֽוּל׃ ס והאיים שבים, גם הם נחלת יהודה91

פסוק מח

ח. וּבָהָ֑ר שָׁמִ֥יר וְיַתִּ֖יר וְשׂוֹכֹֽה׃

פסוק מט

ט. וְדַנָּ֥ה וְקִרְיַת־סַנָּ֖ה הִ֥יא דְבִֽר׃ ס והיא עיר אחת, דביר92

פסוק נ

. וַעֲנָ֥ב וְאֶשְׁתְּמֹ֖ה וְעָנִֽים׃

פסוק נא

א. וְגֹ֥שֶׁן וְחֹלֹ֖ן וְגִלֹ֑ה עָרִ֥ים אַחַת־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

פסוק נב

ב. אֲרַ֥ב וְרוּמָ֖ה וְאֶשְׁעָֽן׃

פסוק נג

ג. (וינים) [וְיָנ֥וּם] שהכתיב והקרי בה שונים93 וּבֵית־תַּפּ֖וּחַ וַאֲפֵֽקָה׃

פסוק נד

ד. וְחֻמְטָ֗ה וְקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן וְצִיעֹ֑ר עָרִ֥ים תֵּ֖שַׁע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

פסוק נה

ה. מָע֥וֹן כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף זיף אחרת94 וְיוּטָּֽה׃

פסוק נו

ו. וְיִזְרְעֶ֥אל וְיׇקְדְעָ֖ם וְזָנֽוֹחַ׃

פסוק נז

ז. הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס

פסוק נח

ח. חַלְח֥וּל בֵּֽית־צ֖וּר וּגְדֽוֹר׃

פסוק נט

ט. וּמַעֲרָ֥ת וּבֵית־עֲנ֖וֹת וְאֶלְתְּקֹ֑ן עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃ פ

פסוק ס

. קִרְיַת־בַּ֗עַל הִ֛יא קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים וְהָרַבָּ֑ה עָרִ֥ים שְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ ס והיא בעלה שבגבול הצפוני95

פסוק סא

א. בַּמִּדְבָּ֑ר בֵּ֚ית הָעֲרָבָ֔ה96 מִדִּ֖ין וּסְכָכָֽה׃

פסוק סב

ב. וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃

פסוק סג

ג. וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם לֹא־ [יָכְל֥וּ] (יוכלו) בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְהוֹרִישָׁ֑ם לא העם הכנעני, אלא בני מחוז יבוס שמן הפלשתים [ב. שם האומה97]98 יכולים היו, אך לא הורשו מחמת שבועת אברהם לאבימלך99 [ב. המבצר היה חזק100] וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כי גם ליהודה חלק בעיר, לצד בני בנימין101102 עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ עד זמן כתיבת הדברים103