⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

תהלים פרק קד - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ברכה לה' על הוד הבריאה, האור והשמים א. דוד לא אמר "הללויה" עד שראה את מפלת הרשעים, והיא חותמת את המזמור [ברכות ט:] ב. מזמור זה, אף שאינו נושא כותרת, הוא לדוד כקודמו, ומספר מעשה בראשית מן האור ועד הנבראים בארץ ובים [אבן עזרא] ג. אחר הברכה על הנהגת הנפש באה כאן ברכה על כלל הבריאה, בחכמה ובהשגחה [מלבי"ם]

הפסוקים

א. בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְ֫הֹוָ֥ה יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃

ב. עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃

ג. הַ֥מְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃

ד. עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃

ה. יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

ו. תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ עַל־הָ֝רִ֗ים יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם׃

ז. מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן מִן־ק֥וֹל רַ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃

ח. יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃

ט. גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

י. הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃

יא. יַ֭שְׁקוּ כׇּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃

יב. עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃

יג. מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃

יד. מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃

טו. וְיַ֤יִן יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃

טז. יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃

יז. אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃

יח. הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃

יט. עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃

כ. תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בּוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃

כא. הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אׇכְלָֽם׃

כב. תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃

כג. יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפׇעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃

כד. מָה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ יְֽהֹוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃

כה. זֶ֤ה הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֢ב יָ֫דָ֥יִם שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃

כו. שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃

כז. כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

כח. תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן תִּפְתַּ֥ח יָ֝דְךָ֗ יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃

כט. תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃

ל. תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃

לא. יְהִ֤י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃

לב. הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃

לג. אָשִׁ֣ירָה לַיהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃

לד. יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהֹוָֽה׃

לה. יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים מִן־הָאָ֡רֶץ וּרְשָׁעִ֤ים ע֤וֹד אֵינָ֗ם בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת־יְ֫הֹוָ֥ה על כלל הבריאה1 יְהֹוָ֣ה אֱ֭לֹהַי גָּדַ֣לְתָּ מְּאֹ֑ד אתה גדול בעצמך, ואין לנו בך השגה2 ה֖וֹד וְהָדָ֣ר לָבָֽשְׁתָּ׃ כלבוש המונע ראיית הלובש345

פסוק ב

ב. 6 עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה האור שנברא ביום הראשון7 נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃ הרקיע שנברא ביום השני89

פסוק ג

ג. הַ֥מְקָרֶ֥ה בַמַּ֗יִם עֲֽלִיּ֫וֹתָ֥יו המים העליונים הם תקרתו10 הַשָּׂם־עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ העננים כמרכבה שלו1112 הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ ומוליך את העבים במרוצה13

פסוק ד

ד. עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת הרוחות הן שלוחיו14 מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃ הברקים היורדים מן השמים1516

פסוק ה

ה. 17 יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ במאמר 'יקוו המים ותראה היבשה'18 בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃19

פסוק ו

ו. 20 תְּ֭הוֹם כַּלְּב֣וּשׁ כִּסִּית֑וֹ21 עַל־הָ֝רִ֗ים יַ֖עַמְדוּ ־ מָֽיִם׃ מי האוקיינוס עומדים בגובה שמעל לכל העולם2223

פסוק ז

ז. 24 מִן־גַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְנוּס֑וּן הגערה היא אמירת 'יקוו המים'25 מִן־ק֥וֹל רַ֝עַמְךָ֗ יֵחָפֵזֽוּן׃ ונחפזו אל מקומם למטה26

פסוק ח

ח. 27 יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת המים שנסו, שלא כדרך טבעם28 אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃ והוא הים29

פסוק ט

ט. גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַעֲבֹר֑וּן החול שמסביב לשפת הים הוא הגבול30 בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ כבתחילת הבריאה31

פסוק י

י. 32 הַֽמְשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים מאדי הים שנתמצו באדמה33 בֵּ֥ין הָ֝רִ֗ים יְהַלֵּכֽוּן׃ להשקות אותם תמיד3435

פסוק יא

יא. 36 יַ֭שְׁקוּ כׇּל־חַיְת֣וֹ שָׂדָ֑י גם חיות שאין בהן תועלת37 יִשְׁבְּר֖וּ פְרָאִ֣ים צְמָאָֽם׃ ומבטלים את צמאונם38

פסוק יב

יב. עֲ֭לֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַ֣יִם יִשְׁכּ֑וֹן על המעינות, כי שם המים39 מִבֵּ֥ין עֳ֝פָאיִ֗ם יִתְּנוּ־קֽוֹל׃ ענפי האילנות, משם משמיעים ניגון4041

פסוק יג

יג. מַשְׁקֶ֣ה הָ֭רִים מֵעֲלִיּוֹתָ֑יו מן העננים שבגובה42 מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ הוא הגשם, פרי העננים [ב. אלה האילנות43]44 תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ׃ מן המטר והנחלים4546

פסוק יד

יד. מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר לַבְּהֵמָ֗ה הדשא המכסה את הארץ47 וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם העשב הנזרע בידי האדם48 לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃ אחרי דישה, טחינה ואפייה4950

פסוק טו

טו. וְיַ֤יִן יְשַׂמַּ֬ח לְֽבַב־אֱנ֗וֹשׁ גם היין, כמו הלחם, יוצא מן הארץ5152 לְהַצְהִ֣יל פָּנִ֣ים מִשָּׁ֑מֶן53 וְ֝לֶ֗חֶם לְֽבַב־אֱנ֥וֹשׁ יִסְעָֽד׃ ובלעדיו אין ליין ולשמן תועלת54

פסוק טז

טז. יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י יְהֹוָ֑ה אילני גן עדן55 אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע׃ הגדולים, אילני סרק, שגדלים מאליהם565758

פסוק יז

יז. אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ על ארזי הלבנון5960 חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ והברושים הם מין אילן סרק6162

פסוק יח

יח. הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים מעון גבוה, מפני הטורפים63 סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃ מחסה הוא מקום להסתתר בו מזרם ומטר, לחלשים64

פסוק יט

יט. 65 עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים לחשבון הזמנים והרגלים66 שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃ הירח אינו כשמש, ופעמים בא בארוכה ופעמים בקצרה6768

פסוק כ

כ. תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה בכל יום השמש שוקעת, והחושך בא69 בּוֹ־תִ֝רְמֹ֗שׂ כׇּל־חַיְתוֹ־יָֽעַר׃ כי אז הם בטוחים מן האדם7071

פסוק כא

כא. 72 הַ֭כְּפִירִים שֹׁאֲגִ֣ים לַטָּ֑רֶף גורי האריות73 וּלְבַקֵּ֖שׁ מֵאֵ֣ל אׇכְלָֽם׃ כאילו מבקשים מה' מזונם74

פסוק כב

כב. תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן נאספים למחבוא מבני אדם75 וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃ ורובצים שם כל היום76

פסוק כג

כג. יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפׇעֳל֑וֹ אל כל עסקיו, כשהחיות מתחבאות77 וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ והיא עבודה כבדה78 עֲדֵי־עָֽרֶב׃ עד חזרת החיות79

פסוק כד

כד. מָה־רַבּ֬וּ מַעֲשֶׂ֨יךָ יְֽהֹוָ֗ה בריות שונות80 כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ ולכל אחת הכנת אמצעים לקיומה81 מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ כל הנבראים קנויים לך, והמינים אינם כלים82

פסוק כה

כה. זֶ֤ה הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֢ב יָ֫דָ֥יִם 'ידים' הוא מקום83 שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר מפני ריבוי ההפרייה של הדגים84 חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃8586

פסוק כו

כו. שָׁ֭ם אֳנִיּ֣וֹת יְהַלֵּכ֑וּן בחכמה שנתת למנהיגיהן87 לִ֝וְיָתָ֗ן זֶֽה־יָצַ֥רְתָּ לְשַֽׂחֶק־בּֽוֹ׃ משחק עמו שלוש שעות [ב. בני אדם ינסו בו כוחם88]89

פסוק כז

כז. כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן מצפים בתקווה90 לָתֵ֖ת אׇכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃ לכל אחד בעת הצורך לו9192

פסוק כח

כח. תִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם יִלְקֹט֑וּן לפעמים בצמצום, אחד אחד מעט מעט9394 תִּפְתַּ֥ח יָ֝דְךָ֗ ולפעמים בשפע יִשְׂבְּע֥וּן טֽוֹב׃95

פסוק כט

כט. תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ כשאינך פותח ידך, כאילו שכחתם96 יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן בהלה אוחזת בהם, ואתה אוסף רוחם [ב. מלשון כליון97]98 וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃ לעפר שנבראו ממנו99100

פסוק ל

ל. תְּשַׁלַּ֣ח ר֭וּחֲךָ יִבָּרֵא֑וּן בזמן תחית המתים [ב. הנולדים החדשים בכל יום101]102 וּ֝תְחַדֵּ֗שׁ פְּנֵ֣י אֲדָמָֽה׃ מעכירות שקנתה בחטא אדם הראשון103

פסוק לא

לא. 104 יְהִ֤י כְב֣וֹד יְהֹוָ֣ה לְעוֹלָ֑ם בהתחדשות הבריאה תמיד105 יִשְׂמַ֖ח יְהֹוָ֣ה בְּמַעֲשָֽׂיו׃ כמי ששמח בהצלחת מעשהו וקיומו106

פסוק לב

לב. הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד מפחד ענשו, כשרוצה להחריב [ב. כל יושבי הארץ רועדים107]108 יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃109110

פסוק לג

לג. 111 אָשִׁ֣ירָה לַיהֹוָ֣ה בְּחַיָּ֑י על שנצלתי ונשארתי בחיים112 אֲזַמְּרָ֖ה לֵאלֹהַ֣י בְּעוֹדִֽי׃ ועל הטובה היתרה113

פסוק לד

לד. יֶעֱרַ֣ב עָלָ֣יו שִׂיחִ֑י114 אָ֝נֹכִ֗י אֶשְׂמַ֥ח בַּיהֹוָֽה׃ כשם שהוא שמח במעשיו115

פסוק לה

לה. יִתַּ֤מּוּ חַטָּאִ֨ים מִן־הָאָ֡רֶץ תפילה שייפסקו המעשים הרעים [ב. החוטאים יאבדו מן העולם116]117 וּרְשָׁעִ֤ים ע֤וֹד אֵינָ֗ם ואז לא יהיו עוד מורדים בזדון118 בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֗ה וכשיתקיים כן, תודה נפשי לה'119 הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ פ וקורא לכולם לשבחו120121