⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

תהלים פרק קב - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

תפילת העני בגלות על הצרה וקיצור הימים א. נאמר בלשון אנשי הגלות [אבן עזרא] ב. רוב המפרשים מפרשים אותו על הגלות, כיחיד המדבר בשם כלל העם [המאירי] ג. המתפלל מצייר את האומה כאיש אחד שנפשו עטופה מרוב צרות [מלבי"ם] ד. מפסוק יג מתחילה התפילה על הגאולה [המאירי]

הפסוקים

א. תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃

ב. יְ֭הֹוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃

ג. אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ בְּי֢וֹם צַ֫ר־לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אׇזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃

ד. כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ׃

ה. הוּכָּה־כָעֵ֣שֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃

ו. מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃

ז. דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃

ח. שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃

ט. כׇּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃

י. כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃

יא. מִפְּנֵֽי־זַעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃

יב. יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃

יג. וְאַתָּ֣ה יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃

יד. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃

טו. כִּי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃

טז. וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְֽכׇל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃

יז. כִּי־בָנָ֣ה יְהֹוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃

יח. פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃

יט. תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃

כ. כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ יְ֝הֹוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃

כא. לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃

כב. לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

כג. בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהֹוָֽה׃

כד. עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ (כחו) [כֹּחִ֗י] קִצַּ֥ר יָמָֽי׃

כה. אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃

כו. לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃

כז. הֵ֤מָּה יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֢ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃

כח. וְאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃

כט. בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. 1 תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י העני הוא כלל ישראל בגלות2 כִֽי־יַעֲטֹ֑ף כשנפשו מתעלפת מצרות3 וְלִפְנֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃ ושופך כל מה שבלבו45

פסוק ב

ב. 6 יְ֭הֹוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י את מה ששפכתי בעד הכלל7 וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃ וצעקתי לישועתי8

פסוק ג

ג. אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ אלא תשגיח ותראה בעניי9 בְּי֢וֹם צַ֫ר ־ לִ֥י10 הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אׇזְנֶ֑ךָ שהרי גם המסתיר פניו שומע11 בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א12 מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃ ותענה לי מיד13

פסוק ד

ד. כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י נגמרו מהר ונעלמו14 וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ׃ ונעשו יבשות כעצים הבוערים15

פסוק ה

ה. הוּכָּה־כָעֵ֣שֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כמו העשב מחום השמש16 כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃ עד שאיני מתעורר לאכול17

פסוק ו

ו. מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י מרוב דאגה18 דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃ ונשאר עור על העצם [ב. בשר המעיים נדבק אל העצמות19]20

פסוק ז

ז. דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר ואני נדוד בגולה, רחוק ממקומי21 הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃ וגרתי בחרבות שמחוץ לעיר22

פסוק ח

ח. שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶהְיֶ֑ה הבטתי בעצמי [ב. מהרתי לברוח23]24 כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃ יושב בלי בן זוג25

פסוק ט

ט. כׇּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י על שבכיתי על החורבן26 מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃ אומרים: כמו שאירע לישראל, יארע לנו27

פסוק י

י. כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי טעמו כטעם אפר [ב. אוכל אפר ממש28]29 וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃ הבכי: דמעה הנמזגת במשקי30

פסוק יא

יא. מִפְּנֵֽי־זַעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ31 כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי תחילה הגבהת אותי32 וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃ ועתה הפלת אותי לארץ, וחרפתי גדולה33

פסוק יב

יב. יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי הנוטים לערב ועומדים להיעלם בחשכה [ב. ימי הגלות שארכו34]35 וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃36

פסוק יג

יג. 37 וְאַתָּ֣ה יְ֭הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב שנשבעת לנו בך, וקיומנו מוטל עליך ואינך משתנה עם הזמן38 וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ וגם מעשיך נמשכים בכל הדורות3940

פסוק יד

יד. 41 אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן להושיעה42 כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ הבטחת בתורה שיראה כי אזלת יד וירחם, וכך הוא עכשיו4344 כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ ולפחות בבוא המועד45

פסוק טו

טו. 46 כִּי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ מרוב אהבתם לירושלים [ב. שנשאו עמם לבבל47]48 וְֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ׃ ומנשקים אותו49

פסוק טז

טז. וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה בראותם ישועת עמך, הפחותים שבהם50 וְֽכׇל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ והמשכילים יותר51 אֶת־כְּבוֹדֶֽךָ׃ אחרי בניין ציון52

פסוק יז

יז. כִּי־בָנָ֣ה יְהֹוָ֣ה צִיּ֑וֹן וזהו טעם יראתם53 נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃ ואין השכינה נסתרת עוד54

פסוק יח

יח. פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר הצועק אל ה' [ב. הבודד כעץ בערבה55]5657 וְלֹא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃58

פסוק יט

יט. 59 תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן את זאת יאמרו הרואים את הישועה60 וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל־יָֽהּ׃ וייצא מעבדות לחרות61

פסוק כ

כ. כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ מלמעלה מכל מערכות הטבע62 יְ֝הֹוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃ להשגיח בעניות עמו ולהושיעו בנסים נסתרים63

פסוק כא

כא. לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר את צעקת ישראל בגלות64 לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃ מוסרות הקרובים למות65

פסוק כב

כב. לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה כבורא העולם ומנהיגו, לחכמי ציון66 וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ומדרכיו הרחומים, לכל העם67

פסוק כג

כג. בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו בעתיד, בבואם לציון68 וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יְהֹוָֽה׃ ויעבדוהו כאיש אחד69

פסוק כד

כד. עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ (כחו) [כֹּחִ֗י] שוב אני קובל כבראשונה70 קִצַּ֥ר יָמָֽי׃ כי עינוי הדרך מקצר חיים71

פסוק כה

כה. 72 אֹמַ֗ר אֵלִ֗י73 אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י אל תסלקני מן האדמה בידי אויבי [ב. שלא תשוב נשמתי לשמים74]75 בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃ ימי האדם בעיניך מעטים76

פסוק כו

כו. 77 לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ מאין ליש78 וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃ כגג מעל היסוד, ובהם כל העולם הגשמי79

פסוק כז

כז. הֵ֤מָּה יֹאבֵדוּ֮ השמים והארץ, לבסוף80 וְאַתָּ֢ה תַ֫עֲמֹ֥ד בלי להיפגע מהם81 וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ והם יתרקבו עם הזמן82 כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ׃ כמו אדם הפושט לבוש ומחליפו באחר83

פסוק כח

כח. וְאַתָּה־ה֑וּא אתה העומד וקיים84 וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃85

פסוק כט

כט. בְּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ ישבו בארץ לבטח86 וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃ פ ויתקיימו לדורות עולם87