זכריה פרק י - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

זכריה פרק י: שַׁאֲל֨וּ מֵיְהֹוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃

הפסוקים

א. שַׁאֲל֨וּ מֵיְהֹוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃

ב. כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וְא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַחֵמ֑וּן עַל כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּי אֵ֥ין רֹעֶֽה׃

חרון ה' על הרועים הרעים, ופקידת בית יהודה ובית יוסף לגבורה ולישועה

ג. עַל הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי פָקַד֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת עֶדְרוֹ֙ אֶת בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃

ד. מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כׇל נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃

ה. וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים׃

ו. וְגִבַּרְתִּ֣י אֶת בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃

קיבוץ אפרים מן הגלויות ממצרים ומאשור אל גלעד ולבנון, והשפלת גאון אשור

ז. וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹ יָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהֹוָֽה׃

ח. אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃

ט. וְאֶזְרָעֵם֙ בָּעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ׃

י. וַהֲשִֽׁבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃

יא. וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃

יב. וְגִבַּרְתִּים֙ בַּיהֹוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃