יונה פרק א - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

יונה פרק א: וַֽיְהִי֙ דְּבַר יְהֹוָ֔ה אֶל יוֹנָ֥ה בֶן אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃

הפסוקים

א. וַֽיְהִי֙ דְּבַר יְהֹוָ֔ה אֶל יוֹנָ֥ה בֶן אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃

ב. ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃

ג. וַיָּ֤קׇם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה׃

הסערה בים: המלחים זועקים לאלוהיהם, יונה נרדם ורב החובל מעירו

ד. וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ גְּדוֹלָה֙ אֶל הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃

ה. וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃

ו. וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃

הגורל נופל על יונה, והוא מגלה למלחים שהוא עברי הבורח מלפני ה'

ז. וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל יוֹנָֽה׃

ח. וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃

ט. וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר עָשָׂ֥ה אֶת הַיָּ֖ם וְאֶת הַיַּבָּשָֽׁה׃

י. וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי מִלִּפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃

הטלת יונה לים לבקשתו: הים שוקט, והמלחים זובחים ונודרים לה'

יא. וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃

יב. וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃

יג. וַיַּחְתְּר֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃

יד. וַיִּקְרְא֨וּ אֶל יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ אַל נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֙פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃

טו. וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃

טז. וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת יְהֹוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ זֶ֙בַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃