ירמיהו פרק מז - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

נבואה על פלשתים: חיל הכשדים שוטף את ארצם כנחל תוכן הפרק: נבואה על פלשתים שנאמרה לפני שהכה פרעה את עזה. חיל הכשדים יעלה מצפון כנחל שוטף, ומפחדו לא יפנו אבות להציל את בניהם (רד"ק, מלבי"ם, פסוקים א-ג). פלשתים נשדדים, כי היו עוזרים לצור ולצידון (רש"י, מלבי"ם). הנביא קורא לחרב ה' לשקוט, ומשיב שאי אפשר, כי ה' ציווה אותה (מצודת דוד, פסוקים ד-ז).

הפסוקים

א. אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃

ב. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָעֲקוּ֙ הָאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃

ג. מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃

ד. עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כׇּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃

ה. בָּ֤אָה קׇרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃

ו. ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַיהֹוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃

ז. אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַיהֹוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים שיבואו הכשדים ויחריבו את ארצם¹ בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה׃ כשהסירו הכשדים את המצור מירושלים, שטף אותה ושב לארצו²

פסוק ב

ב. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֤ים מִצָּפוֹן֙ הם חיל הכשדים, הבאים מבבל³ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ כל ארץ פלשתים ויושביה, ולא עזה לבדה⁴ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ כל עיר ועיר, אחרי השדות⁵ וְזָעֲקוּ֙ הָאָדָ֔ם בקול מר, כבשטף מים⁶ וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ׃ על אבדן קנייניהם⁷

פסוק ג

ג. מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו רקיעת סוסיו החזקים בארץ⁸ מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים להצילם, אף שהם רחמנים בטבע⁹ מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃ שהתייאשו מן ההצלה ואין בהם כוח¹⁰

פסוק ד

ד. עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כׇּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים בעתיד, ולא מכת פרעה בעזה בלבד¹¹ לְהַכְרִ֤ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר שהיו הפלשתים עוזרים להן מפני אויביהן ולא ישאר בהם לוחם [ב. צור וצידון עזרו לפלשתים¹²]¹³ כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר׃ גם מן הכפתורים אחיהם, היושבים באיים¹⁴

פסוק ה

ה. בָּ֤אָה קׇרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה שנית, אחרי מכת פרעה¹⁵ נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם נכרתו היא ורוב חילה [ב. יושבי העמקים¹⁶]¹⁷ עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃ תשרטי בשרך כמנהג האבלים בבכי הרי כבר התגודדת ממכת פרעה¹⁸

פסוק ו

ו. ה֗וֹי חֶ֚רֶב לַיהֹוָ֔ה החרב שהקדוש ברוך הוא מביא על עולמו¹⁹ עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הלא כבר הרגת בהם²⁰ הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־תַּעְרֵ֔ךְ ישוב המחריב לארצו²¹ הֵרָגְעִ֖י וָדֹֽמִּי׃ לפחות מעט, ואל תהרגי בתמידות²²

פסוק ז

ז. אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי אי אפשר לך²³ וַיהֹוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ פ על כל הפלשתים שעל שפתו, כי עזרו לצור²⁴

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש