⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

ירמיהו פרק כב - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ירמיהו קורא למלך לעשות משפט, ואם לא יחרב הבית תוכן הפרק: ירמיהו יורד לבית המלך ומבטיח שמלכות בית דוד תתקיים אם יעשו משפט וצדקה. אם לא יעשו, הבית ייחרב (אברבנאל, פסוקים א-ט). אין לבכות על יהויקים המת, אלא על ההולך בגלות (רש"י, פסוקים י-יב). הוי על יהויקים, שבנה את ביתו בלא משפט, ויקבר קבורת חמור (רש"י, פסוקים יג-יט). מאהבי ירושלים נשברו, וכניהו בן יהויקים יוטל לארץ אחרת וייכתב ערירי (רד"ק, פסוקים כ-ל).

הפסוקים

א. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

ב. וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

ג. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשׁ֑וֹק וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אַל־תַּחְמֹ֔סוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃

ד. כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וַעֲבָדָ֖ו וְעַמּֽוֹ׃

ה. וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בִּ֤י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לְחׇרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ פ

ו. כִּי־כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א (נושבה) [נוֹשָֽׁבוּ]׃

ז. וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃

ח. וְעָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃

ט. וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס

י. אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת וְאַל־תָּנֻ֖דוּ ל֑וֹ בְּכ֤וּ בָכוֹ֙ לַהֹלֵ֔ךְ כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ ע֔וֹד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּֽוֹ׃

יא. כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הֹוָ֠ה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לֹא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃

יב. כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹא־יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃ ס

יג. ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃

יד. הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃

טו. הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃

טז. דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

יז. כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֙יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃ ס

יח. לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָחִ֖י וְה֣וֹי אָח֑וֹת לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָד֖וֹן וְה֥וֹי הֹדֹֽה׃

יט. קְבוּרַ֥ת חֲמ֖וֹר יִקָּבֵ֑ר סָח֣וֹב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ס

כ. עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵעֲבָרִ֔ים כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃

כא. דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֙יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ כִּ֥י לֹא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃

כב. כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֙שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃

כג. (ישבתי) [יֹשַׁבְתְּ֙] בַּלְּבָנ֔וֹן (מקננתי) [מְקֻנַּ֖נְתְּ] בָּאֲרָזִ֑ים מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃

כד. חַי־אָ֘נִי֮ נְאֻם־יְהֹוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃

כה. וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃

כו. וְהֵטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃

כז. וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ פ

כח. הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כׇּנְיָ֔הוּ אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בּ֑וֹ מַדּ֤וּעַ הֽוּטְלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְע֔וֹ וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃

כט. אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהֹוָֽה׃

ל. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְע֗וֹ אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל ע֖וֹד בִּיהוּדָֽה׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מהר הבית1 אל המלך עצמו, לכבודו2 וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ אף שכבר אמרת אותו לבית דוד, ותוסיף הבטחה טובה אם ישמעו3

פסוק ב

ב. וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה זו תרופה נוספת להצלתכם, אחרי שמירת השבת4 מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד ולכן ראוי שתלך בדרכיו5 אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ שערי בית המלך [ב. שערי העזרה6]7

פסוק ג

ג. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עֲשׂ֤וּ מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה8 וְהַצִּ֥ילוּ גָז֖וּל מִיַּ֣ד עָשׁ֑וֹק הוא העושק9 וְגֵר֩ יָת֨וֹם וְאַלְמָנָ֤ה אַל־תֹּנוּ֙ אף לא בדברים, והיא אונאת דברים10 אַל־תַּחְמֹ֔סוּ בממון11 וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ כי מי שאינו עושה משפט, סופו להונות, לחמוס ואף לשפוך דם12

פסוק ד

ד. כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה משפט וצדקה והצלת הגזול13 וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ מזרעו של דוד, בכבוד גדול ובמלכות מתמדת14 רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וַעֲבָדָ֖ו וְעַמּֽוֹ׃ במרכבה הראויה למלך, וסוסים מושכים אותה15

פסוק ה

ה. וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אל תבטחו שההיכל יגן עליכם16 בִּ֤י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לְחׇרְבָּ֥ה יִֽהְיֶ֖ה הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ פ גם בית המקדש וגם בית המלכות, ואין מי שיבוא בשעריהם17

פסוק ו

ו. כִּי־כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה ועל ירושלים, מקום בית המלך18 גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אף אם אתה חשוב בעיני כגלעד, הראש לעבר הירדן, וראש לכל הארץ [ב. כמקדש, שממנו צרי ורפואה19]20 אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א (נושבה) [נוֹשָֽׁבוּ] ׃ הריני נשבע, ואף הערים סביבך יהיו כאילו לא ישבו בהן מעולם21

פסוק ז

ז. וְקִדַּשְׁתִּ֥י עָלֶ֛יךָ מַשְׁחִתִ֖ים אִ֣ישׁ וְכֵלָ֑יו מלכי הכשדים22 עם כלים להפלת הבתים23 וְכָֽרְתוּ֙ מִבְחַ֣ר אֲרָזֶ֔יךָ הם קורות הבתים הספונים [ב. השרים והגבורים24]25 וְהִפִּ֖ילוּ עַל־הָאֵֽשׁ׃ וכך תישרף העיר26

פסוק ח

ח. וְעָֽבְרוּ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עַ֖ל הָעִ֣יר הַזֹּ֑את סמוך לה, לראות ולהשתומם על שממותה, אף שתהיה כמדבר27 וְאָֽמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ כָּ֔כָה לָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ ויכירו שבהשגחת ה' באה עליה הרעה28

פסוק ט

ט. וְאָ֣מְר֔וּ רעיהם ישיבו להם29 עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַיַּעַבְדֽוּם׃ ס ויודו שבעבור זה נחרבה העיר, וכך אמר נבוזראדן לירמיהו30

פסוק י

י. אַל־תִּבְכּ֣וּ לְמֵ֔ת הוא יהויקים, שימות בדרך בצאתו לגלות31 וְאַל־תָּנֻ֖דוּ ל֑וֹ כי מיתתו טובה מחיי בזיון32 בְּכ֤וּ בָכוֹ֙ לַהֹלֵ֔ךְ על יהויכין ועל צדקיהו, ההולכים בשבי33 כִּ֣י לֹ֤א יָשׁוּב֙ ע֔וֹד וְרָאָ֖ה אֶת־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּֽוֹ׃ כי שם בגולה ימות ויקבר34

פסוק יא

יא. כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הֹוָ֠ה אֶל־שַׁלֻּ֨ם בֶּן־יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הוא צדקיהו, שנקרא שלום בדברי הימים [ב. יהויכין, בן בנו35]36 הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו ולא קיבל את המלוכה מיכניה שמלך לפניו37 אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה הנבואה מדברת כעל עבר, אף שעדיין לא גלה38 לֹא־יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃

פסוק יב

יב. כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת ושם ייקבר, בגולה39 וְאֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹא־יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃ ס ואף לא יורשה לשבת בשום עיר אחרת בה40

פסוק יג

יג. ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק על יהויקים הרשע, כמוכח מסוף הענין שלא שילם מראש, לפנים משורת הדין4142 וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט אף כשנתחייב בו מן הדין43 בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם בלא השכר שקצץ עמו44 וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃ ואף לא לפי מה שעבד45

פסוק יד

יד. הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים בית גדול46 ועליות שהרוח נכנסת בהן בקיץ47 וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י פתח בו חלונות, והקריעה לשון פתיחה48 וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וגג הבית מכוסה בלוחות ארז49 וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃ צבע חשוב, בהוצאה רבה50

פסוק טו

טו. הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז התאריך ימים במלכות בשל הכבדתך על העם בבנייני ארזים51 אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה כדרך המלכים, ואין פסול בהנאה עם משפט [ב. ולא התענה כמותך52]53 אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃ יאשיהו בענוותו ראה טוב כל ימיו54

פסוק טז

טז. דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אף בשעת סעודתו55 אָ֣ז ט֑וֹב ולבו הוטב מן המשפט56 הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ כי בכך מתדבקים במידותי לרחם על העניים57

פסוק יז

יז. כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֙יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם־עַל־בִּצְעֶ֑ךָ לגזול ממון, ולא לטובת הכלל58 וְעַ֤ל דַּֽם־הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ ובמקום להעניש את השופך, אתה שופך59 וְעַל־הָעֹ֥שֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃ ס לרצץ דלים, כצמד 'עשוק ורצוץ'60

פסוק יח

יח. לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־יְהוֹיָקִ֤ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה כשימות61 לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָחִ֖י וְה֣וֹי אָח֑וֹת כלשון הקרובים, האיש על אחיו והאשה על אחיה [ב. על אשתו62]63 לֹא־יִסְפְּד֣וּ ל֔וֹ ה֥וֹי אָד֖וֹן וְה֥וֹי הֹדֹֽה׃ יללה על הדרו ותפארת מלכותו וכך גם עבדיו ועמו לא יספדוהו64

פסוק יט

יט. קְבוּרַ֥ת חֲמ֖וֹר יִקָּבֵ֑ר כנבלת חמור הנגררת, כך תיגרר נבלתו65 סָח֣וֹב וְהַשְׁלֵ֔ךְ מֵהָ֖לְאָה לְשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ס מחוץ להם, כי מת בדרך לגלות66

פסוק כ

כ. עֲלִ֤י הַלְּבָנוֹן֙ וּֽצְעָ֔קִי כנסת ישראל, לקרוא לעזרה, כי מן ההר נשמע הקול למרחוק [ב. לבית המקדש67]68 וּבַבָּשָׁ֖ן תְּנִ֣י קוֹלֵ֑ךְ וְצַֽעֲקִי֙ מֵעֲבָרִ֔ים מכל צד69 כִּ֥י נִשְׁבְּר֖וּ כׇּל־מְאַהֲבָֽיִךְ׃ אשור ומצרים, בידי נבוכדנצר70

פסוק כא

כא. דִּבַּ֤רְתִּי אֵלַ֙יִךְ֙ בְּשַׁלְוֺתַ֔יִךְ בתקופות שלווה רבות, ביד הנביאים, לשוב אלי71 אָמַ֖רְתְּ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע ובטחת באשור ובמצרים72 זֶ֤ה דַרְכֵּךְ֙ מִנְּעוּרַ֔יִךְ מדור המדבר, ראשית כניסתך לעבודתי73 כִּ֥י לֹא־שָׁמַ֖עַתְּ בְּקוֹלִֽי׃

פסוק כב

כב. כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ רוח קדים תרצץ ותשבר אותם הם מלכי אשור ומצרים, שיישברו מהר [ב. מלכי יהודה74]75 וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֙שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃ שעזבת את ה' ובטחת בהם7677

פסוק כג

כג. (ישבתי) [יֹשַׁבְתְּ֙] בַּלְּבָנ֔וֹן בבתים ספונים בארז78 (מקננתי) [מְקֻנַּ֖נְתְּ] בָּאֲרָזִ֑ים שמת את קנך במגדלי ארז, כציפור79 מַה־נֵּחַנְתְּ֙ בְּבֹא־לָ֣ךְ חֲבָלִ֔ים חִ֖יל כַּיֹּלֵדָֽה׃ איזה חן מצאת בגובה מגדלייך בעיני שודדייך [ב. איזו חנינה עשו לך80]81

פסוק כד

כד. חַי־אָ֘נִי֮ נְאֻם־יְהֹוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י קבוע בי כחותם החקוק בבשר הזרוע82 כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃ אנתק אותך מעל ידי, והנו"ן יתרה אף שאתה מזרע דוד83

פסוק כה

כה. וּנְתַתִּ֗יךָ בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ שלא יחמלו עליך [ב. כת ביהודה שרצתה בצדקיהו84]85 וּבְיַ֛ד אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָג֖וֹר מִפְּנֵיהֶ֑ם שלא יהיה לך כוח לעמוד כנגדם86 וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל מלך עז וקשה87 וּבְיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ גוי מר ונמהר שאינו נושא פנים88

פסוק כו

כו. וְהֵטַלְתִּ֣י אֹתְךָ֗ וְאֶֽת־אִמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר יְלָדַ֔תְךָ עַ֚ל הָאָ֣רֶץ אַחֶ֔רֶת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֻלַּדְתֶּ֖ם שָׁ֑ם ואמך נזכרת כי דמית לה ברשעה89 אל ארץ שאין לכם שם קרובים לרחם90 וְשָׁ֖ם תָּמֽוּתוּ׃ בארץ טמאה91

פסוק כז

כז. וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם נפשם מתנחמת בתקוה שישובו לארצם כדברי נביאי השקר92 שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ פ אף כשימרוד צדקיהו ויקוו לשוב93

פסוק כח

כח. הַעֶ֨צֶב נִבְזֶ֜ה נָפ֗וּץ הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ כׇּנְיָ֔הוּ בתמיה: וכי צורה שבורה ובזויה הוא [ב. מלשון עצב ודאגה94]95 אִ֨ם־כְּלִ֔י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בּ֑וֹ ככלי חרס, שגם כשהוא שלם אין בו צורך96 מַדּ֤וּעַ הֽוּטְלוּ֙ ה֣וּא וְזַרְע֔וֹ וְהֻ֨שְׁלְכ֔וּ עַל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדָֽעוּ׃ השלכה גמורה שאין ממנה קימה והרי לא מרד, ויצא אל מלך בבל מיד9798

פסוק כט

כט. אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ הוא גלה מארץ לארץ, ואת, ארץ ישראל99 שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהֹוָֽה׃ את ויושבייך100

פסוק ל

ל. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כִּתְב֞וּ אֶת־הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ עֲרִירִ֔י שיהיה כאילו אין לו בנים היורשים את המלכות [ב. בניו ימותו בחייו101]102 גֶּ֖בֶר לֹא־יִצְלַ֣ח בְּיָמָ֑יו כתבוהו גם איש שלא יצליח כל ימיו כי כל ימי חייו היה בשבי103 כִּי֩ לֹ֨א יִצְלַ֜ח מִזַּרְע֗וֹ אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙ עַל־כִּסֵּ֣א דָוִ֔ד וּמֹשֵׁ֥ל ע֖וֹד בִּיהוּדָֽה׃ פ בחייו, ולכן מלך צדקיהו דודו, ואחרי מותו משל זרובבל104105