האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
הנביא מזכיר את הנוראות שעשה ה' לישראל בימי קדם תוכן הפרק: הנביא מזכיר את הנוראות שעשה ה' לישראל במצרים ובסיני, אף שלא היו הגונים להן (רש"י, פסוקים א-ג). הצדיקים שהיו מתפללים בעד העם נסתלקו, והעם נשאר כטמא ונישא בעוונותיו (רש"י ורד"ק, פסוקים ד-ו). הנביא מבקש מה' אבינו שלא יקצוף לעד, ומתאר את חורבן ערי הקודש והמקדש. בכך נחתמת תפילתו, שפתחה 'חסדי ה' אזכיר' (רש"י, פסוקים ז-יא).
א. כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃
ב. בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ ס
ונהי כטמא כולנו
ג. וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃
ד. פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃
ה. וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כׇּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃
ו. וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃
ועתה ה' אבינו אתה
ז. וְעַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃
ח. אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהֹוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃
ט. עָרֵ֥י קׇדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם שְׁמָמָֽה׃
י. בֵּ֧ית קׇדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכׇל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחׇרְבָּֽה׃
יא. הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהֹוָ֑ה תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ פ
א. כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים כאש השורפת את הנמס מפניה [ב. אש הר סיני1]2 מַ֚יִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ ומעלה בהם אבעבועות3 לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ שאינם מכירים בך4 מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ׃ לו עשית כן גם עתה5
ב. בַּעֲשׂוֹתְךָ֥ נוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה במצרים, כי לא היינו הגונים לכך6 יָרַ֕דְתָּ על הר סיני7 מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃ ס ונטפו מחרדה. ועתה שאנו מצפים, אינך עושה כן8
ג. וּמֵעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ נוראות כאלה שנעשו לאומה אחרת9 לֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ׃ כמו שעשית אתה למחכים לך [ב. שכר העולם הבא10]11
ד. פָּגַ֤עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק סילקת מאיתנו את הצדיקים, השמחים לעשות צדק [ב. קיבלת תפילתם12]13 בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ בתפילתם, בי"ג מידות הרחמים14 הֵן־אַתָּ֤ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַֽנֶּחֱטָ֔א על שחטאנו לפניך15 בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ׃ בזכותם, ועכשיו אינם16
ה. וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ כי נסתלקו הצדיקים שהיו בינינו17 וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כׇּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ כבגד מאוס שהכול אומרים להסירו שעשינו להתפאר18 וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֺנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃ ומפזרים אותנו בגלות19
ו. וְאֵין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ בתפילה עלינו20 מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ אין מי שמתגבר על יצרו הרע21 כִּֽי־הִסְתַּ֤רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֺנֵֽנוּ׃ ונמסנו, כי עוונותינו גרמו ולא אתה22
ז. וְעַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה שמע נא23 אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה והאב אינו זונח את בנו24 אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ ואם נשחתנו, עשה אותנו כלי אחר25 וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃ ואיך תשחית אותנו26
ח. אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהֹוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד כי כבר הרבית לקצוף27 וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֺ֑ן שלא יתמיד הקצף28 הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ ואין איש מאיתנו פונה מאחריך29
ט. עָרֵ֥י קׇדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר כל ערי הארץ, שכולה קודש30 צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה מקום הסנהדרין31 יְרוּשָׁלַ֖͏ִם שְׁמָמָֽה׃ ואף כשבנו בה הגוים, אין בה ישראל32
י. בֵּ֧ית קׇדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֤ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ בו, בשירת המשוררים33 הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ בחורבן הראשון ובשני34 וְכׇל־מַחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחׇרְבָּֽה׃ הוא המקדש עצמו, זה שנים רבות [ב. כל מקומותינו35]36
יא. הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהֹוָ֑ה ותאמץ את לבך שלא לרחם37 תֶּחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד׃ פ ותחריש על כל מה שנעשה לנו ביד האויבים3839