האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ציון מתעוררת מן העפר, כי חנם נמכרו ישראל תוכן הפרק: ה' קורא לציון ולירושלים להתעורר מן העפר ולהשתחרר מן הגלות, שהרי חנם נמכרו ובלא כסף ייגאלו (רש"י, פסוקים א-ו). המבשר על ההרים, הצופים וחרבות ירושלים מרננים על שיבת ה' לציון, והגולים יוצאים בנחת (מלבי"ם, פסוקים ז-יב). עבד ה', הוא ישראל, יצליח ויתנשא אחרי שפלותו בגלות, ומלכים יתמהו עליו (רש"י ורד"ק, פסוקים יג-טו).
א. עוּרִ֥י עוּרִ֛י לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן לִבְשִׁ֣י בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃
ב. הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם (התפתחו) [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ ס
חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו
ג. כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃ ס
ד. כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃
ה. וְעַתָּ֤ה מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְתָמִ֥יד כׇּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃
ו. לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ ס
מה נאוו רגלי מבשר
ז. מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃
ח. ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בְּשׁ֥וּב יְהֹוָ֖ה צִיּֽוֹן׃
ט. פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חׇרְב֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
י. חָשַׂ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קׇדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאוּ֙ כׇּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס
סורו סורו צאו משם
יא. ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃
יב. כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהֹוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
הנה ישכיל עבדי
יג. הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃
יד. כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
טו. כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃ ס
א. עוּרִ֥י עוּרִ֛י פעמיים, כנגד שתי הגלויות1 לִבְשִׁ֥י עֻזֵּ֖ךְ צִיּ֑וֹן את הכוח הפנימי, המקדש והמלכות2 לִבְשִׁ֣י בִּגְדֵ֣י תִפְאַרְתֵּ֗ךְ יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ עִ֣יר הַקֹּ֔דֶשׁ הם העושר וריבוי העם, ההצלחה הגופנית3 כִּ֣י לֹ֥א יוֹסִ֛יף יָבֹא־בָ֥ךְ ע֖וֹד עָרֵ֥ל וְטָמֵֽא׃ ערל הוא אדום, וטמא הוא ישמעאל, ששלטו בך מיום החורבן4
ב. הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר כאבלה היושבת לארץ5 ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם התרוממי מן הארץ, ושבי על הכסא6 (התפתחו) [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ ס הם השרים שנאסרו בזיקים, ושבי ירושלים הוא ההמון7
ג. כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם בעבור יצר הרע, שאין לכם בו שכר8 וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃ ס אלא בתשובה, בלי שום פדיון9
ד. כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם למצרים היה עליהם קצת חוב, כי היו להם אכסניה בימי הרעב10 וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃ בלי שום דין, כשהגלה אותם מארצם, וכן בבל11
ה. וְעַתָּ֤ה מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה למה אני משהה את בניי כאן12 כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם ואין עליו חוב, וכבר נענש13 מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה המושלים בו מתפארים ואומרים 'ידנו רמה' [ב. משורריו מיללים14]15 וְתָמִ֥יד כׇּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃ בפי הגויים, ההורגים את עמי16
ו. לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י בגאולה יכירו כי שמי מורה על אדנותי וממשלתי שעכשיו מנואץ בגלות17 לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ ס בפי הנביאים, וקיימתי את הבטחתי18
ז. מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר העולה על ראשי ההרים להשמיע למרחוק [ב. אליהו הנביא19]20 מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה שלום מן האויב, טוב הוא בניין המקדש, וישועה היא קיבוץ הגלויות21 אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ שמלכותו מתגלה בכל העולם22
ח. ק֥וֹל צֹפַ֛יִךְ העומדים על החומות לראות מי בא [ב. נביאייך23]24 נָ֥שְׂאוּ ק֖וֹל יַחְדָּ֣ו יְרַנֵּ֑נוּ בשמחה25 כִּ֣י עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ יִרְא֔וּ בעין הבשר, ולא רק במראה הנבואה26 בְּשׁ֥וּב יְהֹוָ֖ה צִיּֽוֹן׃ להשרות בה את שכינתו כמאז27
ט. פִּצְח֤וּ רַנְּנוּ֙ יַחְדָּ֔ו חׇרְב֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם אף הבתים החרבים יפתחו פה, יחד עם הצופים והמבשרים28 כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ בקיבוץ הגלויות29 גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ מיד הגויים המושלים בה30
י. חָשַׂ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־זְר֣וֹעַ קׇדְשׁ֔וֹ לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כגיבור המגלה זרועו, בנסים שאין זכות אדם משגת31 וְרָאוּ֙ כׇּל־אַפְסֵי־אָ֔רֶץ אֵ֖ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס ויכירו שאינה מקרית או טבעית32
יא. ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם במהירות, ממקום הגלות33 טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ יהיו בעיניכם כשקץ, שאין נוגעים בו34 צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ מתוך העם הגר שם35 הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃ הכהנים והלוים, שנשאו את כליו במדבר36
יב. כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כפי שיצאתם ממצרים, בבהלה ובבריחה מפני רודף37 כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהֹוָ֔ה להנחות אתכם בדרך, ולכן אין סיבה לחפזון38 וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס ההולך אחרי המחנה ושומר מכל רודף39
יג. הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י באחרית הימים יצליחו הצדיקים שבבית יעקב [ב. מלך המשיח40]41 יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃ במלכות ובחכמה42
יד. כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יךָ֙ רַבִּ֔ים עמים רבים, כשראו את שפלות ישראל ואמרו זה לזה43 כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ ופניו חשוכים44 וְתֹאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ ואין בו ממשלה, גבורה ואומץ לב45
טו. כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים ידו תתחזק, והוא יפזר את קרנות העמים שפיזרוהו [ב. יגרום שידברו עליו46]47 עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם מרוב תמהון48 כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ דבר שלא קרה מעולם49 וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃ ס שעם נבזה יתנשא, דבר שלא עלה על דעתם50