ישעיהו פרק נ - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

ה' לא גירש את עמו, ואורך הגלות מפני חטאיהם תוכן הפרק: ה' לא נתן לכנסת ישראל ספר כריתות ולא מכר את בניה לנושה, אלא בעוונותיהם נשלחו, ואורך הגלות אינו מקוצר ידו (אברבנאל, פסוקים א-ג). הנביא מעיד שה' נתן לו לשון למודים, ושלא נסוג מפני המכים כי ה' עוזר לו (רד"ק, פסוקים ד-ט). הירא את ה' יבטח בו גם בחשכת הצרות, והמבעירים את חמתו יאבדו באשם (רש"י, פסוקים י-יא).

הפסוקים

א. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃

ב. מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָ֘אתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃

ג. אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ פ

לשון למודים – סבל הנביא

ד. אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃

ה. אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃

ו. גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃

ז. וַאדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזׇר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃

ח. קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃

ט. הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַעֲזׇר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃ ס

מי בכם ירא ה'

י. מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהֹוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃ ס

יא. הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ ס

הפירוש המשולב

פסוק א

א. כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ כנסת ישראל לא קיבלה ממני גט, ואשיבנה¹ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ לא היה עלי חוב, ולא מכרתיכם לשום אומה בשכר² הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם ועונותיכם היו דמי המכירה, ותשובתכם תהיה כסף הפדיון³ וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃ היא עצמה גרמה בחטאיה שתשולח, ולא אני גירשתיה לעולם⁴

פסוק ב

ב. מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ לקרב אתכם אלי, ואף אחד מכם אינו פונה⁵ קָרָ֘אתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ בפי הנביאים: שובו אלי ואשובה אליכם⁶ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל לא מקוצר ידי נתארכה הגלות, ואציל אתכם בכוח⁷ הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר כשם שייבשתי את ים סוף ואת הירדן בעברכם⁸ תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃ הדגים מתקלקלים תחילה, ואחר כך מתים⁹

פסוק ג

ג. אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת כשאפרע מן האומה, אחשיך את שריה שבשמים [ב. בעבים ועננים¹⁰]¹¹ וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃ פ וערפל ימלא את האוויר, להראות שאוכל להוציאכם¹²

פסוק ד

ד. אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים שלחני ה' לנבואה ותיקן לשוני ללמד [ב. דברי הכשרים שבעם¹³]¹⁴ לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר לקבוע עתים לצמאים לשמוע את דבר ה'¹⁵ יָעִ֣יר בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יום אחר יום, בלי הפסקה בנבואה¹⁶ יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃ ברוח קדשו הוא פותח את אוזני לשמוע אמת¹⁷

פסוק ה

ה. אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן שמעתי את קריאתו 'את מי אשלח'¹⁸ וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃ מללכת בשליחותו מיד, וגם לפני העם לא יראתי לדבר¹⁹

פסוק ו

ו. גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים קיבלתי שלא אכעס על בניו הסרבנים²⁰ וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים לתלישת שער הזקן²¹ פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃ אף כשרקקו בי, לא כיסיתים בידי²²

פסוק ז

ז. וַאדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזׇר־לִ֔י כשיקומו עלי מתנגדי לפגוע בי²³ עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי מפני אחרים, אף שבעזות הדור קל היה לבזותני²⁴ עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃ כסלע חזק לדבר קשות, כי יתקיימו דברי נבואתי²⁵

פסוק ח

ח. קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י עמי הוא ה', להוציאני זכאי בדין²⁶ מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד לפני השופט, ויראה שלא יוכל לי²⁷ מִי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃ מי שטוען שבידו משפט ברור נגדי, יבוא ויתבע²⁸

פסוק ט

ט. הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַעֲזׇר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי בוויכוח נגד נבואתי²⁹ הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ העומדים לסתור את דברי, ייכלו מרוב שימוש בטענותיהם³⁰ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃ ס ודבריהם הבדויים יאבדו מאליהם כבגד מונח³¹

פסוק י

י. מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהֹוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ עבדו הם הנביאים השלוחים בשמו³² אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ אפילו בעת שצרה באה עליו³³ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃ ס ובזכות ביטחונו ימצא בה' משען של ממש³⁴

פסוק יא

יא. הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ אתם שאינכם שומעים לנביאיו, מבעירים עברתו [ב. חוקרים בשכלם הקצר³⁵]³⁶ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת אוחזים גיצי אש שמשליכים בקלע³⁷ לְכ֣וּ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם האש שהדלקתם תאכל אתכם, כפי מעשיכם³⁸ מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃ ס בגזירה ולא במקרה, בעצבון שלא יסור עד מותכם³⁹

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש