⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

ישעיהו פרק לח - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

חזקיהו חולה ומתפלל, ונבשר בתוספת שנים ובאות תוכן הפרק: חזקיהו חולה כשלושה ימים לפני מפלת סנחריב (רש"י). ישעיהו מודיעו שימות, והוא מתפלל ובוכה. ה' מוסיף על ימיו חמש עשרה שנה, מבטיח להציל אותו ואת העיר מאשור, ונותן אות בשיבת הצל במעלות אחז (פסוקים א-ח). מכתב ההודאה שכתב חזקיהו כשנתרפא (רד"ק, פסוקים ט-כ). רפואת השחין בדבלה ושאלת האות, שמקומם לפני האות כבספר מלכים (רד"ק, פסוקים כא-כב).

הפסוקים

א. בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָ֠יו יְשַֽׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃

ב. וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃

ג. וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס

ד. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃

ה. הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃

ו. וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃

ז. וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃

ח. הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שׇׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ ס

מכתב לחזקיהו בחלותו

ט. מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחׇלְיֽוֹ׃

י. אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃

יא. אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃

יב. דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃

יג. שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃

יד. כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עׇרְבֵֽנִי׃

טו. מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃

טז. אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃

יז. הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃

יח. כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹא־יְשַׂבְּר֥וּ יוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃

יט. חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃

כ. יְהֹוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כׇּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

דבלת התאנים ושאלת האות

כא. וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃

כב. וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס

הפירוש המשולב

פסוק א

א. בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם שלושה ימים לפני שנפל מחנה סנחריב [ב. אחרי מפלת סנחריב1]2 חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת כעונש על שלא נשא אשה3 וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָ֠יו יְשַֽׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא לבקר את החולה4 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ תן צוואה לעבדיך ומשרתיך, שהרי אין לך בנים5 כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ תמות כאן, ואין לך חלק בעולם הבא6

פסוק ב

ב. וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר כדי שלא יטרידוהו אחרים7 וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃ בכוונה שלמה, מקירות לבו8

פסוק ג

ג. וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ בקשה: היכן הם רחמיך עלי9 זְכׇר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם שאף מה שנמנעתי מלישא אשה, לשם שמים היה10 וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי שמנעתי רשע מן העולם [ב. גנזתי את ספר הרפואות11]12 וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס כדרך המתחרטים13

פסוק ד

ד. וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ מיד, עוד לפני שיצא מן החצר14 לֵאמֹֽר׃

פסוק ה

ה. הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שנשבע לדוד שזרעו לא ייכרת15 שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ שהזכרת בה את זכויותיך16 רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ שעוררה רחמים17 הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ אני בעצמי הוא המוסיף על חייך18 חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ משלך, מן השנים שנגרעו ממך, כדי שתשא אשה ותוליד יורש19

פסוק ו

ו. וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ כי עדיין לא נפל מחנהו20 וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ בנס, לקדש את שמי ולמען בית דוד21

פסוק ז

ז. וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה שתתרפא ויתווספו שנים על חייך22 אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהֹוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ שהצל ישוב אחורנית, כפי שבחרת מבין שני אותות23

פסוק ח

ח. הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז מדרגות מול החמה, שבהן בוחנים את שעות היום24 בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת השמש עצמה תשוב, ולא הצל לבדו [ב. ניצוץ השמש בירושלים בלבד25]26 וַתָּ֤שׇׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ ס וחזרו ליום עשר השעות שנגרעו ביום מות אחז27

פסוק ט

ט. מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה כתב הודאה על הנס שנעשה לו28 בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחׇלְיֽוֹ׃ והוא החולה הראשון שנתרפא29

פסוק י

י. אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי30 בִּדְמִ֥י יָמַ֛י ואני רק בן שלושים ותשע31 אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל כי עד אז לא נתרפא שום חולה32 פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃ נחסרו לי השנים שחיים רוב בני אדם33

פסוק יא

יא. אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לא אזכיר עוד את שם יה בבית המקדש34 לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד שום אדם חי35 עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃ כשאהיה עם המתים, החדלים מן החיים [ב. עם יושבי העולם הזה36]37

פסוק יב

יב. דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י מגורי בעולם נעקר38 כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י שמסיעים אותו ממקום למקום כשכלה המרעה39 קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ בעונותי, כאורג הכורת את היריעה40 מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מחולי זה ימיתני ה'41 מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ סבור הייתי שעוד היום אמות42

פסוק יג

יג. שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּאֲרִ֔י התחזקתי כאריה לסבול את החולי [ב. קבעתי את זמן מותי לבוקר43]44 כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑י החולי45 מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃ ושוב חשבתי שאמות היום46

פסוק יד

יד. כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף כמו הסיס וכמו העגור, שהם מיני עופות מגודל הכאב47 אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה כחולה הנוהם48 דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם לעזרתך49 אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עׇרְבֵֽנִי׃ קחני מיד מלאך המות והיה ערב להצלתי [ב. המחלה עשקתני, הניחני50]51

פסוק טו

טו. מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה איזה שבח אומר לפניו, שהבטיח נחמות וקיימן [ב. למה אתפלל לשווא52]53 אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃ אזכור זאת ואנענע ראשי54

פסוק טז

טז. אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ על שנותי אמר ה' על ידי נביאו שיחיו55 וּלְכׇל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י בשנים שנוספו56 וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃ תבריאני ותחזקני57

פסוק יז

יז. הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר בבשורת ההצלה מסנחריב מר היה לי על חליי58 וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י מן הקבר, שהגוף בלה בו59 כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כׇּל־חֲטָאָֽי׃ כאדם המשליך דבר אחרי גוו שלא יראהו60

פסוק יח

יח. כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ אילו מתי לא הייתי מודה על מפלת סנחריב61 לֹא־יְשַׂבְּר֥וּ יוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ לקיום הבטחתך62

פסוק יט

יט. חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם בהודאת הפה63 אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃ ומכוון את דעת בנו להאמין בך וכך אעשה כשאוליד בנים64

פסוק כ

כ. יְהֹוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי אמר, וכן עשה65 וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן אני והמשוררים66 כׇּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

פסוק כא

כא. וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ קודם האות67 יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים תאנים דרוסות לעיגול68 וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃ נס בתוך נס, שהדבלה מסריחה אף בשר חי69

פסוק כב

כב. וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ קודם לכן, לישעיהו70 מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ ס שארפא ואעלה ביום השלישי [ב. כמה נאה האות71]72