יהושע פרק יא - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

מלכי הצפון מתאספים נגד ישראל ונוצחים במי מרום

מלכי הצפון מתאספים נגד ישראל ונוצחים במי מרום תוכן הפרק: מלכי הצפון בראשות יבין מלך חצור מתאספים למלחמה, ה' מבטיח ליהושע ניצחון וצווי עקירת הסוסים, והמלכים נוצחים (פסוקים א-ט). יהושע לוכד את חצור ושורף אותה, ומחרים את ערי המלכים (פסוקים י-טו). סיכום הכיבוש בהר, בנגב ובשפלה, והלחימה הממושכת (פסוקים טז-כג).

הפסוקים

א. וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃

ב. וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנְר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃

ג. הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃

ד. וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכׇל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃

ה. וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

ו. וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֘עַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

ז. וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכׇל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃

ח. וַיִּתְּנֵ֨ם יְהֹוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃

ט. וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָמַר־ל֖וֹ יְהֹוָ֑ה אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס

י. וַיָּ֨שׇׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כׇּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃

יא. וַ֠יַּכּ֠וּ אֶת־כׇּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כׇּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃

יב. וְֽאֶת־כׇּל־עָרֵ֣י הַמְּלָֽכִים־הָ֠אֵ֠לֶּה וְֽאֶת־כׇּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃

יג. רַ֣ק כׇּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃

יד. וְ֠כֹ֠ל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כׇּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כׇּל־נְשָׁמָֽה׃

טו. כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

טז. וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃

יז. מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן וְאֵ֤ת כׇּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃

יח. יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כׇּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃

יט. לֹא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃

כ. כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֣ה הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְמַ֣עַן הַחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס

כא. וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָעֲנָקִים֙ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃

כב. לֹא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃

כג. וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֗רֶץ כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ ס

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶלֶךְ־חָצ֑וֹר ראש ממלכות הצפון¹ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃ ולעוד מלכים רבים זולתם, להתקבץ יחד, כדי שלא ייפלו בידי ישראל אחד אחד²

פסוק ב

ב. וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן שבצפון הארץ, כי הדרום כבר נכבש³ בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה⁴ נֶ֥גֶב כִּֽנְר֖וֹת הוא דרום גינוסר הארץ הפורה⁵ וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר חלקי ארץ ומחוזות⁶ מִיָּֽם׃

פסוק ג

ג. הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם שבשני צדי הצפון, במזרח ובמערב⁷ וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר היושבים באמצע הארץ⁸ וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן שישב בעמק שלמרגלות ההר⁹ בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃ מקום שבו נועדו כל המלכים¹⁰ [ב. אזור חרמון עצמו¹¹]

פסוק ד

ד. וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכׇל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם מחנות רבים יחד, לא כקודמיהם שיצאו יחידים¹² עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃ סוס ורכב שלא היו לקודמים, כי רצו הפעם להילחם בשדה מערכה¹³

פסוק ה

ה. וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה ונקבע ביניהם זמן קבוע מראש להתכנס יחד לקרב¹⁴ וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ פ¹⁵

פסוק ו

ו. וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֣ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֘עַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ אף שיש להם סוס ורכב, וכבר נצטווית שלא לירא מהם¹⁶¹⁷ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר ותכרות את רגליהם¹⁸ וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ כדי שישראל לא יבטחו בהם, ולא יאמרו שבכוחם ניצחו, אלא יבטחו בה'¹⁹

פסוק ז

ז. וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכׇל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם כפי שהובטח לו²⁰ עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם בעודם חונים שם²¹ וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃

פסוק ח

ח. וַיִּתְּנֵ֨ם יְהֹוָ֥ה בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ כפי שהבטיח²² וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה הגדולה, להבדילה מצידון אחרת קטנה²³ וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם מקום חריצים שמי הים נקווים בהם והשמש שורפת אותם למלח²⁴ וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃

פסוק ט

ט. וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָמַר־ל֖וֹ יְהֹוָ֑ה ורק במלחמה זו נצטווה כך, כי רק בה היו סוס ורכב²⁵ אֶת־סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר כרת פרסותיהם מן הארכובה ולמטה, ולא המית, כי אסור להשחית²⁶ וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ס ולא נלקחו לבוז²⁷

פסוק י

י. וַיָּ֨שׇׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב²⁸ כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כׇּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ ועל כן נזכרה ראשונה, כי ממלכה התחילה המלחמה²⁹

פסוק יא

יא. וַ֠יַּכּ֠וּ אֶת־כׇּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כׇּל־נְשָׁמָ֑ה ואף לא נמלט איש שלא מדעתם³⁰ וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ אך שאר הערים לא נשרפו, כפי שיבואר להלן³¹

פסוק יב

יב. וְֽאֶת־כׇּל־עָרֵ֣י הַמְּלָֽכִים־הָ֠אֵ֠לֶּה וְֽאֶת־כׇּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ לא במלחמה זו, אלא במשך שבע שנות הכיבוש³² וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃ וכך מילא את מה שקיבל ממשה³³

פסוק יג

יג. רַ֣ק כׇּל־הֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם שלא נהרסו חומותיהן כיריחו³⁴ לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל לא כמו העי, שנעשתה תל עולם³⁵ זוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃ ומשה צווה אותו לשרוף אותה מפני שהייתה ראש הממלכות, כדי להטיל פחד על הנשארים³⁶

פסוק יד

יד. וְ֠כֹ֠ל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בלי איסור הנאה, כי החרם היה באדם בלבד³⁷ רַ֣ק אֶֽת־כׇּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כׇּל־נְשָׁמָֽה׃ ואיש לא הושאר בכוונה³⁸

פסוק טו

טו. כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ ומסר לו את הכול³⁹ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ בלי לשנות את דיני הכיבוש, אף שנס הכיבוש בידו קטן יותר⁴⁰ לֹא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ואף מה שלא נצטווה בפירוש, עשה מדעתו כרצון ה'⁴¹

פסוק טז

טז. וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר במלחמה ממושכת, מלבד מה שכבש קודם מחמשת מלכי הדרום⁴² וְאֶת־כׇּל־הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן אזור אחר, ולא גושן של מצרים [ב. זו גושן של מצרים⁴³]⁴⁴ וְאֶת־הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת־הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת־הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה׃ הר יעקב אבינו, שישב שם ונקרא על שמו⁴⁵

פסוק יז

יז. מִן־הָהָ֤ר הֶֽחָלָק֙ הָעוֹלֶ֣ה שֵׂעִ֔יר ההר שהוא חלק ומחליק [ב. הר שנחלק לשניים⁴⁶] וְעַד־בַּ֤עַל גָּד֙ בְּבִקְעַ֣ת הַלְּבָנ֔וֹן בעל גד היא מישר גד בגבול המזרחי⁴⁷ תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן ולא הספיק לכבוש בחייו את כל הגבול עד הצפון וְאֵ֤ת כׇּל־מַלְכֵיהֶם֙ לָכַ֔ד וַיַּכֵּ֖ם וַיְמִיתֵֽם׃

פסוק יח

יח. יָמִ֣ים רַבִּ֗ים עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ בגנותו ספר הכתוב אחרי ששב לגלגל⁴⁸ אֶת־כׇּל־הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִלְחָמָֽה׃ שדחה את הכיבוש כדי להאריך ימיו ולא בבת אחת, כבחמשת המלכים⁴⁹

פסוק יט

יט. לֹא־הָיְתָ֣ה עִ֗יר אֲשֶׁ֤ר הִשְׁלִ֙ימָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ולא רצתה להשלים, אף שראתה נצחונות וכליה⁵⁰ בִּלְתִּ֥י הַחִוִּ֖י יֹשְׁבֵ֣י גִבְע֑וֹן שהשלימו בערמה⁵¹ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקְח֥וּ בַמִּלְחָמָֽה׃ כי ה' מנע מהם שלום, והלחימה הממושכת הכבידה את לבם⁵²

פסוק כ

כ. כִּ֣י מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֣ה הָיְתָ֡ה לְחַזֵּ֣ק אֶת־לִבָּם֩ כעונש על חטאם, כמו בפרעה⁵³ לִקְרַ֨את הַמִּלְחָמָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ כדי שלא יבינו שהם באים נגד ה', הלוחם לישראל⁵⁴ לְמַ֣עַן הַחֲרִימָ֔ם לְבִלְתִּ֥י הֱיוֹת־לָהֶ֖ם תְּחִנָּ֑ה כי נתמלאה סאתם, ואינם ראויים לחנינה, ולא כגבעונים שזכו לה בערמתם⁵⁵ כִּ֚י לְמַ֣עַן הַשְׁמִידָ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס ויקיימו מצוות ההשמדה, ולא יחטיאו את ישראל⁵⁶

פסוק כא

כא. וַיָּבֹ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא בשבע שנות הכיבוש⁵⁷ וַיַּכְרֵ֤ת אֶת־הָעֲנָקִים֙ אנשי הקומה הגבוהה⁵⁸ מִן־הָהָ֤ר מִן־חֶבְרוֹן֙ מִן־דְּבִ֣ר מִן־עֲנָ֔ב וּמִכֹּל֙ הַ֣ר יְהוּדָ֔ה וּמִכֹּ֖ל הַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל שנקראו כך על שם סופם⁵⁹ עִם־עָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִימָ֥ם יְהוֹשֻֽׁעַ׃ ואף שכלב הוריש אותם מחברון, מיוחס הדבר ליהושע, כי בימיו הוריש וכל נצחון נזקף לשר הצבא [ב. כלב מההר, יהושע מהעיר⁶⁰]⁶¹

פסוק כב

כב. לֹא־נוֹתַ֣ר עֲנָקִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אפילו שלא בכוונה⁶² רַ֗ק בְּעַזָּ֛ה בְּגַ֥ת וּבְאַשְׁדּ֖וֹד נִשְׁאָֽרוּ׃ ואלה הושארו בכוונה, כי לא לחמו בהם, ושימשו לנסות את ישראל⁶³⁶⁴

פסוק כג

כג. וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת־כׇּל־הָאָ֗רֶץ בשבע שנות הכיבוש⁶⁵ כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ וַיִּתְּנָהּ֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ לְנַחֲלָ֧ה לְיִשְׂרָאֵ֛ל כְּמַחְלְקֹתָ֖ם לְשִׁבְטֵיהֶ֑ם בשבע שנים אחרות, לכל שבט חלק לבדו⁶⁶ וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ ס אחרי הכיבוש והחלוקה, כי הגויים לא התעוררו עוד ועם ישראל נחו מכיבוש⁶⁷

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש