קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
דוד מבקש שה' ילחם בלוחמיו ויציל אותו א. דוד אמר את המזמור בברחו מפני שאול [רד"ק] ב. הוא מבקש מה' לריב ולהילחם בשונאיו, ומספר שהרעו לו בנפש, בגוף ובממון [מלבי"ם] ג. הוא עשה טובה לחולים מהם, והם גמלו לו רעה [רד"ק] ד. בפסוק יח הוא נודר להודות לה' בגלוי [אבן עזרא]
א. לְדָוִ֨ד רִיבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹחֲמָֽי׃
ב. הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃
ג. וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃
ד. יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֢י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃
ה. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃
ו. יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּ֑ת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הֹוָ֗ה רֹדְפָֽם׃
ז. כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃
ח. תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפׇּל־בָּֽהּ׃
ט. וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהֹוָ֑ה תָּ֝שִׂ֗ישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃
י. כׇּ֥ל־עַצְמוֹתַ֨י תֹּאמַרְנָה֮ יְהֹוָ֗ה מִ֥י־כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ׃
יא. יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃
יב. יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃
יג. וַאֲנִ֤י בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃
יד. כְּרֵעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃
טו. וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃
טז. בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃
יז. אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֢ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃
יח. א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַלְלֶֽךָּ׃
יט. אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃
כ. כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמ֗וֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃
כא. וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽנוּ׃
כב. רָאִ֣יתָה יְ֭הֹוָה אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃
כג. הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃
כד. שׇׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃
כה. אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃
כו. יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֢י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃
כז. יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֢י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃
כח. וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃ פ
א. לְדָוִ֨ד רִיבָ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרִיבַ֑י בטרם יבואו למלחמה1 לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹחֲמָֽי׃ ואם כבר באו ללחום בי2
ב. הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה מגן מפני החצים, וצנה מפני החרב3 וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃ ויהיה ניכר שהישועה ממך4
ג. וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית ושלוף אותה5 וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י ועמוד כמחיצה בין רודפי לביני [ב. כלי נשק6]7 אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י ושתבטיח לה8 יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃ שלא תפחד9
ד. יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֢י נַ֫פְשִׁ֥י בושה מעצמם וכלימה מאחרים10 יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃ אף הקלים מן המבקשים להרגני11
ה. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ ללא מעמד שיעמידם12 וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃ ושלא ינוחו לעולם13
ו. יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּ֑ת בחשכה לא יזהרו, ולכן יחליקו14 וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הֹוָ֗ה רֹדְפָֽם׃ בבריחה חייבים לרוץ ויפלו15
ז. כִּֽי־חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם כדרך הציידים, בלי שארגיש16 חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃ שוחה לנפילתי בה17
ח. תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ פתאום18 לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע19 וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ כדרך המסתירים רשת בקש או בעפר20 בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפׇּל־בָּֽהּ׃ כי בחושך לא יראנה21
ט. וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהֹוָ֑ה22 תָּ֝שִׂ֗ישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃ בגלוי, על הצלת נפשי23
י. כׇּ֥ל ־ עַצְמוֹתַ֨י תֹּאמַרְנָה֮ על שכל איבר ניצל מסכנה מיוחדת24 יְהֹוָ֗ה מִ֥י ־ כָ֫מ֥וֹךָ25 מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ כמו שהצלת אותי מאויבי [ב. יצר טוב מיצר רע26]27 וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ׃ והצלת ממוני מגוזלים28
יא. יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס להעיד שקר בענייני ממון29 אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃ למשל שאבי לווה או מכר שדה, ואיני יכול להכחישם30
יב. יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה ברצותם להרע לי בגופי31 שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃ הם חפצים להמיתני32
יג. וַאֲנִ֤י בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק על כל אחד מהם33 עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י בצום שנהגו קרובי החולה34 וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃ ואם יחשדו בי שצמתי לרעתם, יחזור עלי מה שהתפללתי [ב. שוב ושוב35]36
יד. כְּרֵעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כאילו היו אחי ורעי, מתוך צער על צרתם37 כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם כי צערו על אמו גדול38 קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃ בבגדי שחור ובגו כפוף39
טו. וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ כשבא עלי אסון ונעשיתי צולע40 נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים אנשים פחותים [ב. פסחים41]42 וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי על מה נאספו, והרי לא הרעתי להם43 קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃ פצו פיהם בצחוק ולא שתקו [ב. קרעו את בשרי44]45
טז. בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג לשאול הם מחניפים תמורת מזונם [ב. שיחה בטלה46]47 חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃ בכעס48
יז. אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֢ה תִ֫רְאֶ֥ה עד מתי תסתכל ולא תושיע49 הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מהחושך שלהם [ב. מהמייתם50]51 מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃ מאויבים כאריות52
יח. א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב כשתצילני, בציבור גדול במספרו53 בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַלְלֶֽךָּ׃ הלל שגדול מהודאה54
יט. אַֽל־יִשְׂמְחוּ־לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שקרנים שמעידים עלי דברים שלא חשבתי55 שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־עָֽיִן׃ השנאה בלבם, ורק רמז העין מגלה אותה56
כ. כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ אלא בריב ומצה57 וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ על הדכאים שבארץ [ב. הנסתרים בבקעי הארץ58]59 דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמ֗וֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃60
כא. וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם בשחוק, כשראו אותי גולה61 אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח הֶאָ֑ח לשון שמחה של מי שמשאלתו מתגשמת62 רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽנוּ׃ את מה שדימינו ורצינו63
כב. רָאִ֣יתָה יְ֭הֹוָה הם טוענים שראו, ואתה יודע האמת64 אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ65 אֲ֝דֹנָ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ אלא העיד שהאמת אתי66
כג. הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י עורר פמליה של מעלה לדון בריבי עם אויבי [ב. את המתים67]68 אֱלֹהַ֖י אתה שאין לי שופט אחר69 וַאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃ האדון שדורש משפט עבדו70
כד. שׇׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֗י כי אתה יודע שהאמת אתי [ב. לא לפי מעשי71]72 וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִֽי׃ עוד, לאויבי השקר73
כה. אַל־יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם74 הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ הרוצים להשפיל את כבודי75 אַל־יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃ הרוצים להורגני76
כו. יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֢י רָעָ֫תִ֥י כשם שנאספו יחד לשמוח77 יִֽלְבְּשׁוּ־בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה78 הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃ המתיימרים להיות גדולים ממני79
כז. יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֢י צִ֫דְקִ֥י הם הצדיקים, אחרי שיבושו אויבי80 וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד81 יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה82 הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃ והוא אני, שהצילני מאויבי [ב. כל עובדיו83]84
כח. וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ אף יותר מהם, בעונש הרשעים [ב. הצדקה שעשית לי85]86 כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃ פ בשכר הצדיקים ושמירתם87