קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
ה' בונה ירושלים, ומנהיג את הכוכבים א. "בונה ירושלים ה'": ה' בונה אותה בזמן שנדחי ישראל מתכנסים [ברכות מט.] ב. המזמור נבואה על הגאולה, ובתוכו מדברים על ההשגחה בנפלאות הטבע [המאירי] ג. הזמר הוא על ההשגחה הפרטית הנסית, והתהלה על ההנהגה הסדורה של הטבע [מלבי"ם] ד. טוב לזמר לה' גם בגלות, כי היא מדת הדין המיסרת אותנו [אלשיך]
א. הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
ב. בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִם יְהֹוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
ג. הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
ד. מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃
ה. גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
ו. מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃
ז. עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
ח. הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃
ט. נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
י. לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃
יא. רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
יב. שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃
יג. כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
יד. הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
טו. הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
טז. הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
יז. מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
יח. יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
יט. מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
כ. לֹ֘א־עָ֤שָׂה כֵ֨ן לְכׇל־גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ פ
א. הַ֥לְלוּ ־ יָ֨הּ1 כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ משום השגחתו הפרטית עלינו2 כִּי־נָ֝עִ֗ים3 נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ וגם על ההנהגה הרגילה, מצד יופיה וסדרה4
ב. בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִם יְהֹוָ֑ה לעתיד לבוא, בעצמו56 נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃ אל תוך עיר משומרת7
ג. הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב הם אבלי ציון8 וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃ ומעביר את העצב שבלבם [ב. מכותם9]10
ד. מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים במספר קצוב11 לְ֝כֻלָּ֗ם12 שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃ שם המורה על כוחו העצמי של כל כוכב1314
ה. גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ ומשגיח עלינו שלא דרך המערכת15 לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃ לפעולות היוצאות ממנה1617
ו. מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה נדחי ישראל18 מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃ מלכי העמים, כרגע ולא בהדרגה1920
ז. עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה בקול רם, על טובותיו הכלליות [ב. אמרו21]22 זַמְּר֖וּ בדרגה נעלית יותר23 לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃ על השגחתו הפרטית24
ח. הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם בְּעָבִ֗ים בעננים, ובכך מראה את השגחתו25 הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר לצורך בעלי החיים26 הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃ אף במקום שאי אפשר לחרוש ולזרוע27
ט. נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ את מאכלה, חציר ההרים28 לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃ העורב מתאכזר לבניו, וה' מזמין להם יתושים מצואתם כשהם צועקים מרעב29
י. לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ מי שבוטח בכוח המלחמה30 לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃ מי שבוטח בקלות מרוצתו31
יא. רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו רק בהם, ולא במי שבוטח בכוחו32 אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃ ובוטחים בו לבדו [ב. אינם משתדלים כלל33]3435
יב. שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה יותר ממה שהללוהו העמים36 הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃ בני ציון, החכמים והשרים3738
יג. כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ ולא יוכל האויב לכבשך מעתה39 בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ ולא יצטרכו לחפש מזון במרחקים [ב. הבנים מרובים40]41
יד. הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם ולא תבוא מלחמה42 חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים מיטב התבואה43 יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃44
טו. הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ גזרתו שבאה במאמר פיו45 עַד־מְ֝הֵרָ֗ה46 יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃ הוא ציוויו להמטיר [ב. לבטל גזרה רעה47]48
טז. הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר ברכותו, ומשקה את האדמה49 כְּ֝פ֗וֹר היורד בשחר50 כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃ דק דק51
יז. מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים המים קופאים ומתפצלים לפתיתים52 לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ בלילה, בעת הקור החזק53 מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ מבלי להתחמם5455
יח. יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם את הקרח והשלג56 יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ הרוח הבאה מן המערב מפשירה את הקרח57 יִזְּלוּ־מָֽיִם׃58
יט. מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב את המצוות [ב. הודעת הגזרה על ידי הנביאים59]60 חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו שהם הגורמים לירידת הגשם בעתו61 לְיִשְׂרָאֵֽל׃ הגדולים שבאומה, ההולכים בחוקות התורה6263
כ. לֹ֘א ־ עָ֤שָׂה כֵ֨ן לְכׇל־גּ֗וֹי ליתן להם את התורה6465 וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם אפילו את הנימוסים השכליים66 הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ פ ולכן הללו67