האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.
בכי הגולים וגעגועיהם לציון א. דוד ראה בנבואה את חורבן בית ראשון ב'על נהרות בבל', ואת חורבן בית שני ב'זכור ה' לבני אדום' [גיטין נז:] ב. 'זכור ה' לבני אדום' נאמר על חורבן הבית בידי הבבלים, ולא על גלות טיטוס [אבן עזרא] ג. הלויים המשוררים אומרים את המזמור בגלותם על נהרות בבל [אבן עזרא, מצודת דוד] ד. המזמור נתיסד בשנה הראשונה לכיבוש בבל, והבכי אינו על אבדן הגשמי אלא על האושר הרוחני [מלבי"ם]
א. עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃
ב. עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃
ג. כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃
ד. אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃
ה. אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃
ו. תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֢א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ֑͏ִם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
ז. זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃
ח. בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃
ט. אַשְׁרֵ֤י שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃ פ
א. עַ֥ל ־ נַהֲר֨וֹת בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ בירידתנו לגולה דרש נבוכדנצר שנשיר לו על הדוכן1 גַּם־בָּכִ֑ינוּ כשוממים, מוטים לארץ [ב. ישיבת קבע2]3 בְּ֝זׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃ על המקדש והשכינה שאבדו מאתנו4
ב. עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ בבבל עצמה, על שפת הנחל5 תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ והסתרנו אותם בין הענפים6
ג. כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר זה טעם ההסתרה, ובקשו תחילה רק נוסח7 וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה מיני זמר שנקראו על שם תלייתם [ב. המלעיגים8]9 שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ ואין היגון פוטר, כי ביקשו שירה בפועל10 מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃ שיר שבח הארץ, ובבל ארצכם עתה11
ד. אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָ֑ה שיר הקודש, על השכינה והנבואה12 עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃ מקום טומאה, שאינו המקדש, כך אמרנו בלבנו13
ה. אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם כל אחד בלבו [ב. כנסת ישראל14]15 תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃ ושוב לא אוכל לנגן16
ו. תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י לְחִכִּי֮ ואהיה אילם17 אִם־לֹ֢א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי בדיבור18 אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ֑͏ִם אזכיר ביום שמחתי את אבל חורבנה19 עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃20
ז. זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם21 הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ עָ֑רוּ לשון חורבן, ועקירת שורש מן הארץ והסיתו את הבבלים22 עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃ שיפילו החומות מקרקעיתן23
ח. בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה שעתידה להישדד [ב. כבר נשדדה24]25 אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ ראוי לשבח26 אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃ מתוך שנאה, כמו שעשית27
ט. אַשְׁרֵ֤י שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃ פ כמעשיהם בישראל, בידי מדי28