⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

תהלים פרק קכג - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

עיני הגולים נשואות אל ה' שיחנן א. המשורר מדבר על גדול הדור שבגלות או במצור, ואליו נשא עיניו, כי כל הגזרות באות מן השמים [אבן עזרא] ב. המזמור נאמר על בני הגלות, והדובר אומר בלשון יחיד כאילו כולל את העם [המאירי, אלשיך] ג. בקשה על התשועה מתוך בטחון בה' לבדו, ולא באמצעים טבעיים [מלבי"ם]

הפסוקים

א. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃

ב. הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֢ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֝֗ד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃

ג. חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃

ד. רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֢הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז (לגאיונים) [לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים]׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת12 אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י ולא אל אחר, ולא אל האמצעים הטבעיים3 הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם׃ המנהיג את העולם מן המרום4

פסוק ב

ב. הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם רק אליה, שפעם מכה ופעם מזין5 כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֢ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ אמצעית שמושיטה את שקיבלה6 כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בין כמרחם ובין כדיין7 עַ֝֗ד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃ מצד החנינה בלבד8

פסוק ג

ג. חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ אף שאיננו ראויים9 כִּי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃ כי זמן רב אנו מבוזים10

פסוק ד

ד. רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֢הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים זמן רב, מלעג השקטים והשלווים על שמריהם11 הַ֝בּ֗וּז (לגאיונים) [לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים] ׃ פ ומבוז בעלי הגאווה [ב. בוז גיא היונים, ירושלים12]13