⌂ ▼ ▼ ▼
📚 שכבות ▼ ⚙ כלים ▼ 📖 זוהר גירסא גודל

ליקוטי מפרשים - בהרחבה

שאלה בבית המדרש

ההדפסה מן האתר מוגבלת לפעם אחת בכל ארבע שעות - נסו שוב מאוחר יותר.
טוען מאמר…
הצעות תיקון
לאן שייך הקטע הזה?

קטע זה נמצא בכתבי המפרש, אך המקום שאליו הוא מכוון אינו קיים במאמר הזה. אם ידוע לך היכן מקומו - סמן, ונבדוק.

מקור: Stanford Zohar Variant Readings · מקרא כתבי-היד ›
מקרא כתבי-היד ודפוסים
📚 מפרשי הדף

כל שורה נפתחת באוצר החכמה בעמוד המדויק. הצפייה בעמוד עצמו טעונה מנוי לאוצר החכמה. · פרויקט 350 מפרשי הזוהר, בבנייה.
🖨️ הדף הזה בדפוסים היסטוריים
מיקום-הדף בכל דפוס משוער אוטומטית (לפי יחס-עמודים), לא תמיד מדויק למילה · פרויקט אוסף-הדפוסים ההיסטוריים של ממלכת הזוהר
האזור המודגש הוא מיקום משוער בלבד (לפי יחס-עמודים) - לא עוגן מדויק-למילה
איך לרשום אותך?
השם יופיע ליד ההצעות שלך ויצבור נקודות על כל הצעה שתאושר.

שופטים פרק יב - פסוקים בטעמים ופירוש משולב

בני אפרים תובעים את יפתח ויפתח משיב להם תוכן הפרק: בני אפרים מתקבצים להילחם ביפתח, ולפי מלבי"ם קנאו בבחירתו לראש (פסוק א). יפתח משיב להם, לפי מלבי"ם בשלוש טענות: שהוא לבדו בעל הריב, ושלא באו להושיעו, אף שהיה להם זמן רב לכך (פסוקים ב-ג). אנשי גלעד מכים את אפרים ומנסים את העוברים במילה שבולת, ולפי אברבנאל נופלים ארבעים ושנים אלף ביום המלחמה (פסוקים ד-ו). יפתח מת ונקבר בערי גלעד (פסוק ז). אחריו שופט אבצן, שלפי חז"ל הוא בועז (פסוקים ח-י), אחריו אילון הזבולני (פסוקים יא-יב), ואחריו עבדון בן הלל, שלפי רד"ק נודע בהצלחתו בבנים ובבני בנים (פסוקים יג-טו).

הפסוקים

א. וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ עָבַ֣רְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃

ב. וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃

ג. וָאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃

ד. וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃

ה. וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָ֠ה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶֽעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר לֹֽא׃

ו. וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמׇר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃

ז. וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מׇת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ

ח. וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃

ט. וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

י. וַיָּ֣מׇת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ פ

יא. וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃

יב. וַיָּ֖מׇת אֵיל֣וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ פ

יג. וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃

יד. וַֽיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

טו. וַיָּ֛מׇת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ פ

הפירוש המשולב

פסוק א

א. וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם נאספו כל בני השבט, מקנאה שגלעד בחרו ראש בלעדיהם, שהרי הם גדולים ממנשה בבית יוסף1 וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה עברו את הנהר והלכו אל ארץ גלעד2 וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ עָבַ֣רְתָּ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן ולו לבדו האשימו בגאווה, כי לא ראו אשמה באנשי גלעד3 וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ אף שאנו אחים ושכנים4 בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃ בעודך בתוכו, ואז תישרף גם אתה, ותשבע קלון במקום כבוד, ובכך לא גמלו לו חסד על הצלתם5

פסוק ב

ב. וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד המלחמה הוטלה עלינו בלבד, כי עמון דכאו אותנו שמונה עשרה שנה6 וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם כל הזמן הזה7 וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃

פסוק ג

ג. וָאֶרְאֶ֞ה כִּֽי־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ שהרי אילו היית מושיע, היה לך זמן רב לכך8 וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ סיכנתי את חיי9 וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן ירדתי עם מעטים בלבד, אף שקל היה ליפול בידם10 וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיָדִ֑י בהשגחה11 וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃12

פסוק ד

ד. וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת־אֶפְרָ֑יִם כשלא נרגעו מדבריו הרכים13 וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת־אֶפְרַ֗יִם והכו בהם מכה רבה, בשטף אף14 כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃ פחותי אפרים ביזו את בני גלעד כבלתי חשובים [ב. אתם נפלטתם מן השבט15]16

פסוק ה

ה. וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם העמידו שומרים במקום שבו עוברים בני אפרים17 וְֽ֠הָיָ֠ה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶֽעֱבֹ֔רָה כשביקש אחד מהם לעבור, דווקא הפחותים, כי החשובים ניכרים [ב. הנשארים מן החרב]18 וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי־גִלְעָ֛ד הַאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה שואלים אותו אם משבט אפרים הוא19 וַיֹּ֥אמֶֽר לֹֽא׃ והכחיש, כי באו נפוצים כצאן בלי רועה20

פסוק ו

ו. וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמׇר־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת מילה שמגלה את מוצאו21 וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת והוגה סמ"ך במקום שי"ן22 וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן ולא היה מסוגל להגות כראוי, ונכשל במבחן23 וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן והכירוהו בכך כאפרתי24 וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃ בעת מלחמתם ביפתח25 [ב. כשהיו רועים עוברים בארצם26]

פסוק ז

ז. וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מׇת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י ולא הניח אחריו בן שיישא את שמו27 וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃ פ באחת מהן28 [ב. עצמותיו נקברו בכל הערים29]

פסוק ח

ח. וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אחרי מות יפתח30 אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃ הוא בועז, ששפט את ישראל בבית לחם3132

פסוק ט

ט. וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה השיאן לבעליהן33 וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ להשיא להם נשים, כמנהג הנכבדים שהבנים נשארים בבית אביהם34 וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃35

פסוק י

י. וַיָּ֣מׇת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ פ

פסוק יא

יא. וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל אחרי אבצן36 אֵיל֖וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י מבני שבט זבולון37 וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃

פסוק יב

יב. וַיָּ֖מׇת אֵיל֣וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃ פ

פסוק יג

יג. וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃

פסוק יד

יד. וַֽיְהִי־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים כולם אנשים גדולים38 רֹכְבִ֖ים עַל־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם חמורים צעירים39 מרוב עושרם לא עסקו במלאכה40 וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

פסוק טו

טו. וַיָּ֛מׇת עַבְדּ֥וֹן בֶּן־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃ פ הר של בית עמלק41